ד"ר שירי רבקה מסה ממצפה רמון ושרית זלצמן מרחובות הן הזוכות בתחרות המורה של השנה במסלול המדעים – של ידיעות אחרונות וטבע. שוחחנו איתן על התשוקה למקצוע, על שיטות הלימוד המיוחדות שלהן, ועל תלמידים שהן לעולם לא ישכחו
לא בכל יום הופכת ד"ר לביולוגיה למורה לביולוגיה בתיכון, ועוד ביישוב מרוחק כמו מצפה רמון. אבל זה בדיוק סיפורה של ד"ר שירי רבקה מסה, אחת משתי זוכות תחרות המורה של המדינה במסלול מדעים.
החמור במורים במקצועות המדעים בישראל. מחסור זה גורם לכך שבשנים האחרונות מספר התלמידים שניגשים לבחינות הבגרות במדעים ברמה של חמש יחידות לימוד נמצא בירידה מתמדת, ותוצאותיו עלולות להיות הרות אסון למשק הישראלי. איריס בק-קודנר, סמנכ"לית קבוצה, שיווק גלובלי ותקשורת התאגיד בטבע, מסבירה את ההחלטה לקדם את היוזמה: "התפיסה שלנו היא שטיפוח המדעים וההון האנושי הישראלי חייב להתחיל כבר בשלבים המוקדמים וללוות את התלמידים ואת המדענים בכל שלב ובכל היבט: מהגיל הרך ועד לרשתות המחקר העולמיות המתקדמות ביותר".
מסה (39) משתלבת מצוין עם הגישה הזו. בשבע השנים האחרונות היא משמשת כמורה לביולוגיה בתיכון השלום ביישוב המדברי, שאליו הגיעה בעקבות בעלה. "במהלך לימודי התואר השני חזרתי בתשובה והתחתנתי עם חוזר בתשובה כמוני, קצין בחיל האוויר, שקיבל תפקיד מפתה בבסיס עובדה בדרום", היא מספרת, "החלטנו שאנחנו עוברים למקום לצורך פיתוח הקריירה שלו, והתברר לנו במהלך השנתיים שגרנו שם שאנחנו מאוד אוהבים את הסביבה המרוחקת ואת חיי הקהילה המיוחדים במקום. לאחר אותן שנתיים החלטנו לעבור למקום עם אופי דומה, וכך הגענו למצפה רמון שבה השתלבתי כמורה בתיכון היישובי והתאהבתי בפעם השנייה – בעבודה מול הילדים".
לדברי מסה, תחום הביולוגיה קשור אליה עוד מילדותה, והיה לה ברור כבר אז שהיא תעסוק בו כשתגדל. "מגיל צעיר אני מתעניינת בתחום הרפואה ובגוף האדם. כילדה חליתי בכל מיני מחלות ורוב חיי סבבו אז מול רופאים ובתי חולים. באופן טבעי זה יצר אצלי תחומי עניין הקשורים לרפואה וביולוגיה. בהמשך, למדתי ביולוגיה בתיכון ולאחר מכן המשכתי את לימודי התחום באוניברסיטת בר אילן. ממש התאהבתי בביולוגיה ובחדוות הלימוד והגילוי, וסיימתי עם תואר ד"ר".
מסה מתבלטת בהבאת שיטות המחקר האקדמיות אל כיתת הלימוד שלה. "השנה יזמתי חידוש מרענן בשיטת הלימוד בכיתה. חברנו במצפה רמון לפרויקט בינלאומי שבו תלמידי תיכונים באירופה ובארה"ב יעסקו בביולוגיה מולקולרית ויחקרו נושאים ברי פרסום מדעי בעולם. אנחנו התיכון הישראלי הראשון שמשתתף בתוכנית הזו וזה ממש מלהיב אותי".
מה מייחד את צורת ההוראה שלך?
"בהיבט השכלי אני נהנית לתת לתלמידים להוביל את השיעור ולשאול שאלות לאורך השיעור. כך אנחנו חושבים יחד על הדברים ואצל הילדים נוצרת חוויה חשיבה וגילוי. בהיבט הרגשי, אני לוקחת את חומר הלימוד ומשליכה אותו על חיי היומיום שלהם. הם נמצאים בשלב של גיבוש זהות ולכן נושאים של זהות פנימית בטבע וחוקיות של מערכות בביולוגיה מדברים אליהם".
מסה מספרת על קשר לימודי מיוחד שנרקם בינה לבין תלמיד עולה חדש בכיתה. "התלמיד הזה התמודד עם קשיי שפה. הוא לא תמיד הבין אותי בשיעור והיה לו קשה לכתוב בעברית. מצד שני, הוא היה למדן רציני ובעל תחומי עניין מגוונים. היינו מחליפי מאמרים ומביעים דעות לימודיות. השנה הוא נתן לי לקרוא ספר שנקרא 'הביולוגיה של האמונה', שמדבר על הצד המיסטי במדע. ריגש אותי מאוד שהצלחתי לגעת בו במשהו שהוא מעבר לשיעור בכיתה".
מה החשיבות מבחינתך של הוראת הביולוגיה?
"באמצעות תחום המדע הלומד יכול להתחבר לחיים שלו עצמו ולעולם כולו, להכיר בחוכמת הבריאה ובנפלאות שקיימים מסביבו".
מה היו התחושות שלך בטקס על הכרזת הזוכים השבוע?
"מאוד התרגשתי. אני חושבת שזו זכות גדולה, גם מבחינת ההכרה במה שאני עושה, וגם מבחינת יכולת ההשפעה שלי והנגיעה שלי בתלמידים. זאת מתנה מבחינתי".
"בגיל 21 לימדתי בני 18"
זוכה נוספת בקטגוריה היא שרית זלצמן (45), מורה לרובוטיקה מרחובות, שהפכה את מגמת הרובוטיקה בקרית חינוך למדעים בעיר, למגמה בעלת הכרה לאומית ובינלאומית שמעניקה כבוד לעיר רחובות ולמדינה שנה אחרי שנה. "אפשר לומר שנולדתי לתחום הזה", היא אומרת, "למדתי באורט אלקטרוניקה ובמהלך כיתה י"ב איתרו אותי כתלמידה מצטיינת. שיבצו אותי בפרויקט של תלמידים מצטיינים שבו עשינו מסלול מקוצר של הנדסה עם תעודת הוראה. בעצם כל חיי הבוגרים אני עוסקת בתחום הזה, וכבר בגיל 21 לימדתי תלמידי תיכון בני 18".
כיום משמשת זלצמן כרכזת מגמה מדעית הנדסית בקרית החינוך ברחובות, מובילה את כל נושא המצוינות במדעים בעיר, ורואה בקידום החינוך הטכנולוגי בקרב הנוער בעיר כמפעל חייה. היא גם כותבת ספרים לימודיים ומכשירה מורים לתחום הרובוטיקה.
תלמידיה של זלצמן ניגשים לתחרויות רובוטיקה ארציות ובינלאומיות וזכו עד היום בשלל פרסים. "בשנים האחרונות זכינו בתחרות הישראלית 'רובו קאפ ג'וניור', זכינו בסינגפור במקום ראשון מבין 64 מדינות, זכינו בתחרות בהולנד במקום ראשון בעולם וזכינו בתחרויות בסין ובארה"ב. אנחנו גם עושים תחרויות במסגרת המגמה, שבהן התלמידים בונים תוצר טכנולוגי שמוצג בטכניון".
אילו תוצרים למשל?
"בנינו מקל נחייה אלקטרוני לעיוורים, שמתריע מפני מכשולים וסכנות. פרויקט מעניין אחר היה חגורה לחירשים שרוטטת מהכיוון שממנו קוראים להם. אני מעודדת לפתח טכנולוגיות שעוזרות לחברה. זכינו בפרסים על הפרויקטים האלה. אנחנו מציגים את זה בכנס מהנדסים צעירים בטכניון, מול אנשי אקדמיה, אנשי צבא ועוד. זה מעצים את התלמידים ויש לי באמת הרבה בוגרים שפנו לכיוון ההנדסה והרפואה".
מה בדרך ההוראה שלך מביא להישגים המרשימים האלה?
"אצלי כל למידה מסתיימת ביעד, והלימוד מבוסס פרויקטים. אני דוגלת בקבלת תוצר טכנולוגי סופי שדרכו התלמידים מתכננים וחוקרים. דרך התוצר אני מלמדת אותם את החומר התיאורטי".
לדברי זלצמן, "אני משתדלת להטמיע בתלמידים מיומנויות שנדרשות מהמהנדסים כיום כמו עבודת צוות, יכולת למידה של דברים חדשים, חשיבה מחוץ לקופסה, יצירתיות ומיומנות טכנית. מהנדס כיום לא יושב רק מול מחשב והוא זקוק לכל המיומנויות האלה".
אחת החוויות המרגשות שחוותה זלצמן בקריירה שלה לא נוגעת לפרסים או לתחרויות אלא לקשר הבינאישי עם התלמידים. "היה לי תלמיד בכיתה ט' שהיה מאוד סגור ומופנם ובמשך הלימודים במגמה ראו איך הוא נפתח ומפתח ביטחון. ההורים שלו היו ממש המומים מכך. בהמשך הוא אפילו הפך לראש צוות והוביל את הקבוצה שלו במגמה".
נושא נוסף שחשוב מאוד לזלצמן הוא שילוב הבנות בתחום הטכנולוגיה. "כאישה שהייתה בת יחידה בכיתת אלקטרוניקה, חשוב לי שהבנות לא יירתעו מהתחום הטכנולוגי. אני כל הזמן מדברת איתן ומדרבנת אותן להמשיך, ומסבירה להן שהן שוות לבנים בתחום הזה".
מה היו התחושות שלך בטקס הזוכים השבוע?
"הרגשתי שקיבלתי פרס על מפעל חיים. זו הבעת הערכה עצומה מצד ההורים ומצד המדינה. ההרגשה האישית שלי מדהימה".
לדברי בק-קודנר, "טבע גאה להפנות זרקור לתרומתם של מי שבעזרת יזמות, אכפתיות והקדשת זמן ומשאבים חינוכיים מטפחים את דור העתיד ומכינים אותו לאתגרי המחר. תרומת המורים לגיבוש ולחיזוק יצר הסקרנות אצל ילדינו לא תסולא בפז, ומהווה מרכיב קריטי בהתפתחות המיומנויות המדעיות, הרפואיות והבריאותיות של ארצנו".
