המדבקה שיכולה לחולל מהפכה בחקר הפרקינסון
פיתוח של שתי חוקרות ישראליות יסייע באבחון מוקדם של המחלה. המחקר נערך במסגרת ה-NNE – הרשת הלאומית למצוינות בחקר המוח של חברת טבע.
זה נראה כמו מדבקת קעקוע חביבה, כשלמעשה מדובר בפיתוח שעשוי להוביל למהפכה. שתי חוקרות ישראליות מאוניברסיטת תל אביב, פרופ' יעל חנין וד"ר ענת מירלמן, מבצעות בימים אלה מחקר שבמהלכו הן מפתחות מדבקה לאבחון מוקדם של מחלת הפרקינסון. המחקר מתבצע תחת רשת ה-,NNE הרשת הלאומית למצוינות בחקר המוח שהקימה חברת טבע.
"אנחנו עובדות על עיצוב ופיתוח של מדבקה עם סנסורים רגישים", מסבירות השתיים. "מצאנו דרך חדשנית ומעניינת להשתמש במדבקות על מנת לבדוק הפרעות שינה. יש אנשים שסובלים מהפרעות שינה מסוג מסוים שנקרא ,RBD הפרעה שמתאפיינת בשנת חלום פעילה. זו הפרעת שינה ייחודית, שחלק מהסובלים ממנה נמצאים בקבוצת סיכון לחלות בפרקינסון. עם זאת, חשוב להדגיש שלא כל מי שסובל מהפרעת שינה כלשהי בהכרח יחלה בפרקינסון".
ד"ר ענת מירלמן, מנהלת המעבדה לחקר סימנים מוקדמים למחלות נוירו-דגנרטיביות במרכז הרפואי תל-אביב ומרצה בכירה באוניברסיטת תל-אביב, מסבירה: "בשנת לילה יש בדרך כלל 8-6 מחזורי שינה. בכל מחזור שינה יש שלב של שנת חלום. בשנת חלום אצל אדם בריא, הגוף משותק וגלי המוח הם ייחודיים. לעומת זאת, לאנשים עם הפרעה בשנת חלום מסוג ,RBD יש חלומות פעילים. אדם שסובל מהפרעת שינה כזו עלול, למשל, לנופף ידיים במהלך שנתו.
"מי שישן ליד אדם כזה בהחלט מרגיש לפעמים את היד נוגעת בו מתוך שינה. אנשים שסובלים מהפרעת RBD יכולים למשל גם להפיל חפצים שנמצאים על הכוננית ליד המיטה, או ליפול בעצמם מהמיטה במהלך השינה. למעשה, בהפרעת שינה כזו אין את השיתוק שאנחנו רגילים לו בשנת חלום רגילה. אנשים שסובלים מהפרעת שינה כזו, לרוב כלל אינם מודעים לזה בשלבים ההתחלתיים. יש קושי לזהות את ההפרעה הזו כי היא לא עקבית, והיא יכולה להופיע בלילות מסוימים ובאחרים לא. הפרעה בשנת חלום נחשבת היום לסמן מקדים למחלת פרקינסון ולמחלות ניווניות של המוח."
פרופ' חנין, ראש המרכז לננו-מדעים וננו-טכנולוגיה באוניברסיטת תל-אביב, ממשיכה עם אזהרה: "הרבה אנשים לא יודעים שבעיות שינה מסוג RBD הן סיבה מספיק טובה ללכת להיבדק. כיום, כשמישהו מתלונן על הפרעת שינה, שולחים אותו למעבדת שינה. האמצעים העיקריים שיש לרפואה לזהות הפרעות שינה הן בדיקות במעבדות שינה שנמצאות בבתי החולים. אלה דורשות מהלקוח לישון לילה בבית החולים ולהיות מחובר לכל מיני מכשירים שפולטים רישומים גרפיים, המתעדים את מהלך השינה," היא מתארת.
מערכת הקלטה בתוך המדבקה
הקשיים האלה, הם אלה שהביאו את השתיים לחקור את הנושא ולפתח את המדבקה בניסיון למצוא פתרונות אבחון נגישים ופשוטים יותר עבור החולים. "למדבקה יש סנסורים רגישים במיוחד, שיכולים לקרוא גלי מוח, תנועות עיניים ופעילות שרירית והיתרון הראשון והמרכזי שלה הוא שניתן להשתמש בה בבדיקה ביתית", מסבירה פרופ' חנין. "כשאדם מגיע לבדיקת הפרעת שינה במעבדה ייעודית בבית חולים זו לא הסביבה הטבעית שלו. בדיקה כזו לא מאפשרת לנבדק להיות בנוחות מרבית. הוא מחובר להמון מכשירים, ישן במיטה זרה וכו'. מה גם שבדיקה כזו נמשכת רק לילה אחד.
"לעומת זאת, הסנסורים שנמצאים במדבקה שאנחנו מפתחות יכולים לבדוק במשך מספר ימי מעקב את איכות השינה ולזהות הפרעות שינה בצורה טבעית, בבית הלקוח, בלי חיבורים מורכבים. המדבקה מגיעה עם מערכת משלה להקלטה. היא מחוברת למשדר שמתקשר עם טלפון נייד, שתפקידו להקליט את הפעילות במהלך השינה."
מהי בעצם תוכנית ?NNE חברת טבע התחייבה להשקיע עד 15 מיליון דולר על פני חמש שנים ברשת הלאומית למצוינות בחקר המוח, שהיא הרשת היחידה בישראל בתחום זה. הרשת מאגדת כ-80 חוקרים בכירים, פוסט-דוקטורנטים וסטודנטים לדוקטורט במדעי המוח מעשרת אוניברסיטאות, מכוני מחקר ובתי החולים המובילים בישראל, המקדמים מחקרים פורצי דרך שבכוחם לקדם גישות טיפוליות חדשות במחלות קשות וחשוכות מרפא.
קבוצת החוקרים הראשונה, שהחלה לפעול בשנת 2013 במסגרת ה- NNE משלימה בימים אלה את סיכום המחקרים שלה בתחומים מגוונים כגון אלצהיימר, פרקינסון, ALS וטרשת נפוצה. עבודתם של החוקרים יוצרת עניין ותהודה וכבר הניבה יותר מ-55 פרסומים בעיתונים מדעיים מובילים. ממד נוסף להצלחת התוכנית טמון בהמשכיות הפרויקטים מעבר לתקופת המענק, בשנת 2016 נרקמו עשרה פרויקטים המשכיים בין טבע לבין חוקרים ברשת, שמטרתם להניב טיפולים או גישות טיפול הלכה למעשה.
לדברי ד"ר מייקל היידן, נשיא מחקר ופיתוח גלובלי ומדען ראשי בטבע, "המודל מתגלה כהצלחה: כמעט 40% מתוכניות המחקר של ה- NNE הולידו שיתופי פעולה חדשים במחקר בין הגורמים השונים החברים ברשת ועם טבע, ושלל מאמרי מחקר חדשים שפורסמו בכתבי עת מדעיים חשובים. זו דוגמה חיה לקידום הידע האנושי".
על רשת ה -NNE
הרשת הלאומית למצוינות בחקר המוח (NNE), מייסודה של טבע, הוקמה כדי לקדם את המחקר בתחום מדעי המוח בישראל וליצור מסגרת משותפת לגילוי ופיתוח גישות טיפוליות חדשניות למחלות מוח – מחלות שפוגעות בלב קיומנו כבני אדם.
מדובר ברשת יחודית בישראל בתחום זה, המאגדת כבר כ-80 חוקרים בכירים, פוסט דוקטורנטים וסטודנטים לדוקטורט במדעי המוח מעשרת האוניברסיטאות, מכוני המחקר ובתי החולים המובילים בישראל, המקדמים מחקרים פורצי דרך שבכוחם לקדם גישות טיפוליות חדשות במחלות קשות וחשוכות מרפא. חברת טבע התחייבה להשקיע עד 15 מיליון דולר על פני 5 שנים ברשת הלאומית למצוינות בחקר המוח (NNE).
קבוצת החוקרים הראשונה שהחלה לפעול בשנת 2013 במסגרת ה- NNE משלימה בימים אלה את סיכום המחקרים בתחומים מגוונים כגון: אלצהיימר, פרקינסון, ALS וטרשת נפוצה. עבודתם של החוקרים יוצרת עניין ותהודה ואף הניבה כבר יותר מ-55 פרסומים בעיתונים מדעיים מובילים.
ממד נוסף להצלחת התוכנית, טמון בהמשכיות הפרוייקטים מעבר לתקופת המענק, בשנת 2016 נרקמו 10 פרוייקטי המשך בין טבע ובין חוקרים ברשת אשר מעמיקים את שיתוף הפעולה סביב פיתוחים מתקדמים שמטרתם להניב טיפולים או גישות טיפול הלכה למעשה.
