כיצד למנוע שחיקה בתפקיד המטפל בבן משפחה?
כיצד נתמודד עם שחיקה?
אני מציעה מספר דרכים יעילות להתמודדות עם השחיקה:
1. מודעות ואחריות
רק כאשר נכיר בכך שאנו מועדים לשחיקה נוכל לגייס כוחות להתמודדות עמה. חשוב מאוד להבין שהשחיקה לא עוברת מאליה ויש לפעול אקטיבית למניעתה, ומצד שני ששחיקה אינה גזירת גורל ומניעתה תלויה בנו. הצעד הראשון להתמודד עם השחיקה מתחיל בהבנה שהאחריות וההתמודדות בידינו ושיפור המצב תלוי במידת הרצון שלנו להשתחרר מהשחיקה.
2. לקרוא נכון את המציאות
לא הכל בכוחנו לשנות או לעשות, לכן חשוב מאוד להבין מה ניתן לשנות במצב הקיים ומה לא ובהתאם להציב יעדים ראליים שיש סיכוי שנוכל להשיג. עמידה ביעדים מאפשרת "צבירת הצלחות" ומעניקה תחושת הישג ואלה בתורן מעניקות חזרה אנרגיות חיוביות שמסייעות לנו להתמיד בתפקידנו במטפלים בבן משפחה.
לדוגמא: אם יש בעיית תקשורת בין אבא למטפל אני אוכל לסייע בקידום קשר טוב בין אבא לבין המטפל הסיעודי. אבל לא אוכל להיות אחראי על התנהגותו של אבא ולשנות אותה ולכן לא אשקיע ב"חינוך" של אבא, אלא במניעת ובפתרון משבר ביחסים בינו לבין המטפל. למעשה אהיה מגשר, או "אגייס" לתפקיד הגישור מי שמתאים לכך במשפחה, בקרב חבריו של אבא.
3. הכל שאלה של גבולות
חשוב להציב גבולות גם ליכולת הנתינה שלנו ולשמור עליהם. כאשר אנחנו יודעים היכן הגבולות שלנו ולא מותחים אותם קל לנו יותר להתמודד. זה דורש שחרור השליטה בתהליך הטיפול שלעיתים קשה לנו מאוד לבצע מתוך הבנה שאי אפשר לעשות הכל. אופרטיבית זה אומר חלוקת תפקידים לכל מי שיכול להשתתף: בני משפחה, שכנים, חברים, מטפל סיעודי, מוסדות בקהילה שיכולים לסייע ("קהילה תומכת", מרכז-יום, מתנדבים). מומלץ לערוך מיפוי הטיפול הכולל רישום של כל המטלות מגדולה עד קטנה ובצד המטלה רישום של כל מי יכול לסייע בביצועה ופניה למסייע.
4. שגרה גם בזמני משבר
אי אפשר באמת לדבר על שגרה בתפקיד של מטפל בבן משפחה, אבל בתוך כל זה חשוב לייצר לעצמנו שגרה גם אם חלקית ובעיקר בתקופות משבר. אחת הדרכים העיקריות לעשות זאת היא להמשיך לעבוד ולא לעזוב את מקום העבודה. העבודה היא חלק מזהותנו ולכן אחת מהדרכים הטובות לשמור על שגרה וכן למנוע הדרדרות כלכלית שתפגע בנו ובסופו של דבר גם בתהליך הטיפול.
כשכירים, אם מקום העבודה מכיל ומקבל חשוב לשתף במצב ולבדוק כיצד ניתן להיעזר. אם מקום העבודה פחות מכיל, להיות מודע לזכויותינו בחוק כבני משפחה מטפלים. כעצמאיים חשוב לתכנן סדר יום הכולל זמן ומקום לעבודה ולא לוותר עליו.
5. אין מקום לאשמה
מטפלים בבן משפחה נוטים לראות בזמן לעצמם או במחשבה על הצרכים שלהם פריבילגיה, אלא שזה צורך. לכן אין טעם להרגיש אשמה כאשר אנו חושבים על עצמנו ועל הצרכים שלנו. ההפך הוא הנכון: אם לא נדאג לעצמנו, לא נוכל לסייע ליקירנו ומישהו נוסף יצטרך לטפל בנו. לכן כדאי לנו:
- לטפח את גופנו ונפשנו.
- להקפיד על תזונה נכונה ועל מספר שעות שינה ומנוחה מספק.
- להכיר ולתרגל טכניקות ודרכים להרפיית מתח ולחץ, כמו: מיינדפולנס, יוגה, תרגילי נשימה, ספורט ועוד
- לא להשאר לבד, לא להסתגר.
- להשתתף באירועים משפחתיים ובפעילות חברתית.
- ליזום פעילות שאוהבים, כמו: תחביב, צפייה בסרט, האזנה למוסיקה, טיול, התנדבות, בישול וכיו"ב.
- להיעזר ולהתייעץ עם גורמים מקצועיים כדי לאפשר שיחה בנושא, שיתוף והתייעצות עם אנשים שיבינו ויוכלו לסייע, כמו: עובדת סוציאלית, פסיכולוג, רופא המשפחה, עמותת caregivers , קבוצות-תמיכה, קבוצות ופורומים ברשת.
- לצאת לחופשה ולהפוגה לצורך התרעננות.
וכמו כמעט בכל מצב בחיים-חשיבה חיובית יכולה לסייע. חשוב למצוא דרכים ליהנות, לצחוק, ואם אפשר ביחד עם בן המשפחה שאנו מלווים - מה טוב.
רוצים להכיר את המומחים שלנו? פה תוכלו לקרוא עליהם יותראתר זה נועד לסייע, להקל ולהנגיש חלק מהמידע הרב הנצבר ברשותנו, בין היתר בהסתמך על מידע שהועבר לידינו על ידי ארגון Caregivers Israel ו/או פורסם על ידי רשויות ציבוריות שונות. אין בתוכן לעיל להוות ייעוץ משפטי או אחר, ואין להסתמך על התוכן ללא ייעוץ מתאים. המידע הוא כללי ועלול לא לשקף באופן מלא ו/או עדכני את הרגולציה, התקנון והנהלים הרלוונטיים. החברה תפעל לעדכן את המידע המוצג באתר זה ככל שהעדכונים יובאו לידיעתה.
במידה ומצאת כי התוכן ו/או חלק ממנו אינו מדויק או מטעה, אנא צרו איתנו קשר