להרגיש, להתמודד, לקבל: להיות בן משפחה מטפל בחגים
מאת: ליטל לוין ואורן להק
הקורונה והקושי בתכנון
בחברה הישראלית יש לחגים מקום מיוחד ומקובל לתכנן את החגים מראש - מטלה לא פשוטה גם ללא אילוצים חיצוניים כמו אלה שמעוררת הקורונה. ההנחיות שכוללות ריחוק חברתי והצורך לשמור עוד יותר על אוכלוסיית הגיל השלישי מייצרות מראש קשיים נוספים, בלי קשר להחלטות נוספות שעשויות להתקבל בממשלה לקראת החגים. העובדה שאיננו יודעים למה לצפות לקראת החגים מקשה על התכנון ומורידה את תחושת השליטה. העובדה שההחלטה תלויה בגורמים אחרים פוגעת ביכולת האישית לתכנן ואי הוודאות מביא עמו לחצים נוספים.
כל אחד ואחת בדרך ההתמודדות המתאימה להם יותר. אפשר לחכות להחלטה ולנוע בין לחצים לתקווה, ואפשר גם לאמץ נקודת מבט אחרת שמחזירה את השליטה האישית על התכניות. כלומר, במקום לחכות להחלטת ממשלה תחליטו אתם קודם לכן. למשל ניתן להחליט שהשנה חוגגים אחרת ולהתארגן מראש על תכנית מצומצמת שלא תיפגע גם אם אכן ייושם צעד דרסטי כמו סגר. אפשרות נוספת היא לתכנן שתי תכניות, האחת למצב בו לא ישתנו התקנות והשנייה למצב בו יוחמרו התקנות או יוארכו. הנקודה היא העברת משקל הכובד של ההחלטה ומזעור התלות בגורמים חיצוניים עליהם אין לנו שליטה. זה שינוי קטן בנקודת המבט שיוצר שינוי גדול בתחושת השליטה האישית, מצמצם לחצים ומחזיר אלינו את היוזמה.
המציאות לא תמיד מתאימה לתכניות
אמנם ייתכן שהחג ייראה אחרת ממה שהיינו רוצים, אבל זה לא בהכרח רע. זה טבעי שאנחנו רוצים שדברים ייראו כמו שאנחנו מכירים אותם, למשל שכולם יהיו יחד בחגים, אבל שינוי יכול להיות טוב והוא תלוי בדרך בה אנחנו מקבלים את הדברים והמשקל שאנחנו נותנים להם.
ההבנה שלא תמיד יש לנו שליטה על הדברים וההכרה שהמציאות משתנה ודינמית, מחייבות אותנו להצטייד בגמישות ובעצם גם בחמלה כלפי עצמנו וכלפי שינויים. יש חשיבות גדולה ליכולת שלנו להתגמש עם המציאות, משום שנוקשות גורמת לנו להתערער עם כל שינוי בעוד שגמישות מאפשרת לנו לכייל מחדש את נקודת שיווי המשקל הפנימי. הניסיון להסתגל למציאות מזכיר לנו תמיד ששינוי, גם אם הוא רחוק מהקרקע המוכרת, אינו סוף העולם, אלא רק שינוי ויש בכוחנו את היכולת להתמודד עמו. ובחזרה לחגים - גם אם השנה החג יהיה שונה, זו רק שנה אחת מתוך כל שנות חיינו, כך שגם אם היא שונה - זה בסדר.
בלי רגשות אשם
החגים מביאים עמם משפחתיות אינטנסיבית שבהחלט יכולה להעצים תחושות קיימות, גם אם רדומות. דרך טובה לנצל את הפנאי היחסי שמביאים החגים היא בבירור עצמי של התחושות והרגשות האלה שביומיום אנחנו משקיעים אנרגיות עצומות רק כדי להתעלם מהם. השינוי שמביאה עמה הקורונה הוא הזדמנות מחודשת לבדוק את הגבולות של עצמנו גם ביחס לתפקיד שלנו כבני משפחה מטפלים, וביחס לפער, אם קיים, בין איפה שאנחנו נמצאים ואיפה שהיינו רוצים להיות. השינויים האלה שעוברים עלינו בהחלט מצריכים גם זמן לעבד את המקום הרגשי שלנו וזה זמן טוב להתייחס אליהם.
בתוך כל אלה עשויים לעלות גם רגשות כמו אכזבה מהמרחק בחג, וגם תחושות כמו הקלה שלא ניתן לחגוג חג גדול ומשפחתי. כל אחד מהרגשות הוא לגיטימי וטבעי אך לעיתים מביא עמו גם תחושת אשם. יהיה טוב אם נדע להזכיר לעצמנו שבסופו של דבר אנחנו אנושיים וגם אנחנו ראויים לחמלה ולמנוחה. כמה טוב להזכיר לעצמנו את זה דווקא בתקופת החגים.
שיהיו חגים שמחים וטובים.
רוצים להכיר את המומחים שלנו? פה תוכלו לקרוא עליהם יותראתר זה נועד לסייע, להקל ולהנגיש חלק מהמידע הרב הנצבר ברשותנו, בין היתר בהסתמך על מידע שהועבר לידינו על ידי ארגון Caregivers Israel ו/או פורסם על ידי רשויות ציבוריות שונות. אין בתוכן לעיל להוות ייעוץ משפטי או אחר, ואין להסתמך על התוכן ללא ייעוץ מתאים. המידע הוא כללי ועלול לא לשקף באופן מלא ו/או עדכני את הרגולציה, התקנון והנהלים הרלוונטיים. החברה תפעל לעדכן את המידע המוצג באתר זה ככל שהעדכונים יובאו לידיעתה.
במידה ומצאת כי התוכן ו/או חלק ממנו אינו מדויק או מטעה, אנא צרו איתנו קשר
