ערכה של חברות
2. הקושי בהתרחקות חברים
לעיתים אנחנו, המטפלים, מתרחקים, אבל לעיתים חברים באמת מתרחקים. התרחקות כזו, בוודאי של חבר קרוב יכולה להפוך את המציאות ליותר מורכבת. להעלות תחושות של כאב, כעס ומרירות.
הצעה להתמודדות:
התחושות הלא נעימות שהתרחקות מעוררת טבעיות. עם זאת, ניתן לאמץ נקודת הסתכלות נוספת, פחות סובייקטיבית ושיפוטית. אני מציעה לקבל את ההתרחקות למרות הקושי ולהבין שזו זכותו המלאה של מי שבוחר להתרחק. כדאי לקבל זאת בהבנה ולא לכלות אנרגיות נפשיות יקרות על רגשות אכזבה וכעס שלא יסייעו בשינוי המצב. טבעי לחשוב על הקושי שלנו, אך ההתרחקות מעידה על הקושי של החבר, קושי שעלינו להבין ושאולי גם אנחנו היינו מרגישים במקומו.
3. הקושי :"זה הסוד שלי"
הטיפול בהורים אינו נושא שמרבים לדבר עליו, כחברה אנחנו נותנים פחות מקום לגיל השלישי. לכן לא פעם אנחנו עסוקים בהסתרת המצב. הסיבות לכך יכולות להיות מגוונות: אבדן עצמאות ההורה אינו נושא שיחה, לא נעים להודות בעובדה שטיפול בהורים הוא התמודדות לא פשוטה, חוסר רצון לחשוף את מצב ההורים, כבוד לפרטיותם וכיו"ב.
הצעה להתמודדות:
אין סיבה להסתיר את המצב, להפך מחלות הזקנה, או אבדן העצמאות, הן חלק טבעי מהחיים. לכן, אני ממליצה לדבר ולשתף לפי שיקול דעתנו ולזכור שלא חייבים לחשוף הכל, רק מה שנוח. סוד והסתרה הופכים למשאות כבדים ואנחנו כבר כל-כך עמוסים ממילא.
4. הקושי: "אני לא יכולה להכיל ומשתפת כל הזמן"
לא פעם, בשל המקום המרכזי של הטיפול בחיינו, בני משפחה מטפלים נוטים רק לדבר על התפקיד עד שלעיתים השהות לצדנו אינה נעימה. לעיתים זו התחושה שיש בתוכנו כל כך הרבה רגשות קשים שאי אפשר ליהנות בקרבתנו, או שאף אחד כבר לא מעוניין לשמוע עוד. הנקודה היא שלרוב לא שמענו מישהו אומר את זה, זה משהו שאנחנו אומרים לעצמנו.
הצעה להתמודדות:
תנו למבחן המציאות לדבר, לא תמיד אנחנו קוראים נכון את הסביבה. נסו להגביל את עצמכם באופן מודע ואם זה לא ממש מצליח, יש לקחת בחשבון שיהיה מי שיתרחק. הבשורה הטובה היא שתמיד קיימת אפשרות להכיר חברים חדשים, לעיתים בנסיבות מפתיעות.
כולם בשביל אחד ואחד בשביל כולם
למרות שזה אולי לא נשמע הגיוני, אפשר להכיר אנשים במצב דומה, שיבינו אתכם ללא צורך בהסבר. איך עושים זאת?
נחמת רבים בהחלט מנחמת:
הצטרפותם לקבוצות תמיכה של בני משפחה מטפלים או של המתמודדים בעצמם עם מחלה מומלצת מאוד. הנושא המשותף מאפשר הבנה ממשית ואינטואיטיבית של המצב, ללא צורך בהסברים או בהתנצלות. העזרה ההדדית וההבנה מחזקות ונותנות כוחות להמשיך.
ימין ושמאל-רק תור ותור:
מה עושים בתור? מכירים אנשים חדשים, אם לרגע ואם ליותר. לי יש כלל: בכל פעם שאני מחכה בתור, למשל בקופ"ח או במוסד לביטוח לאומי, אני מנסה לאתר איש/אשת שיחה. זה מעביר את הזמן, נותן רעיונות טובים להתמודדות מניסיון אחרים ולעיתים ממשיך גם לחברות.
לפרוש רשת:
מי שאין לו זמן למפגשים חברתיים יכול לרתום את הטכנולוגיה לטובתו. חשוב לא להתנתק מהעולם ולהיות בקשר באמצעות טלפון, פייסבוק, וואטסאפ. השתבללות עלולה להוביל לסגירות ולדיכאון, שלפי מחקרים, נפוץ הרבה יותר בקרב בני משפחה מטפלים.
"להתנדב, כי אני אוהב":
עולם ההתנדבות מאפשר כיום פעילות והשתתפות חברתית כמעט בכל מקום ובכל מצב אישי. גם אם אין ממש זמן, או שגרה, ניתן למצוא פעילות שתתאים לזמן ולצורך הנוכחיים. אפשר לתרום מנסיונכם כמטפלים, או לבחור בתחום שונה לגמרי כהזדמנות להפוגה ולשינוי. מעבר לתרומה החברתית והאישית, זהו מקור לחידוש כוחות, להתרעננות, ולרכישת חברים חדשים ומשמעותיים. היכולת לתת בתקופה בה גם אנחנו זקוקים לתמיכה, יוצרת מעגל מחזק של נתינה וקבלה.
רוצים להכיר את המומחים שלנו? פה תוכלו לקרוא עליהם יותראתר זה נועד לסייע, להקל ולהנגיש חלק מהמידע הרב הנצבר ברשותנו, בין היתר בהסתמך על מידע שהועבר לידינו על ידי ארגון Caregivers Israel ו/או פורסם על ידי רשויות ציבוריות שונות. אין בתוכן לעיל להוות ייעוץ משפטי או אחר, ואין להסתמך על התוכן ללא ייעוץ מתאים. המידע הוא כללי ועלול לא לשקף באופן מלא ו/או עדכני את הרגולציה, התקנון והנהלים הרלוונטיים. החברה תפעל לעדכן את המידע המוצג באתר זה ככל שהעדכונים יובאו לידיעתה.
במידה ומצאת כי התוכן ו/או חלק ממנו אינו מדויק או מטעה, אנא צרו איתנו קשר