סיעוד

כאשר אחד מהוריך מאבד את עצמאותו וזקוק לעזרה מהזולת בכדי לבצע פעולות יומיומיות והשגחה. זה עלול לקרות בשל החמרה במצב פיזי או קוגניטיבי או בשל ארוע רפואי כמחלה או חבלה. הביטוח הלאומי מקיים ביקור בית בכדי לערוך מבדק תלות הקובע את מידת התלות של הוריך באדם נוסף בביצוע פעולות יומיות.  לקריאה בהרחבה

הכנסת מטפל זר לביתנו הוא ארוע משמעותי המלווה בחששות. עבור משפחות רבות מדובר בשינוי "סדרי עולם" והרגלים ישנים. בראש ובראשונה, מושפע מכך המטופל, אך גם עבור בני הזוג ויתר בני המשפחה מדובר בערעור המבנה המשפחתי המוכר, פגיעה בפרטיות, דילמות וחובות לצד זכויות. הכנסת מטפל זר לבית הורינו היא בעצם ההכרה בכך שאמא או אבא איבדו את עצמאותם. אך בד בבד, הכנסת עזרה הביתה היא הדרך להשיב למטופל חלק מהעצמאות שאבדה לו ממילא.

אז מה עושים? מסבירים, משתפים ומדברים:

• שתפו אותם בקשיים שלכם בטיפול היומיומי
• שתפו אותם בניסיונם של משפחות אחרות הנעזרות במטפל זר
• אפשרו להם לבחור את המטפל
• היו נוכחים ופעילים בתהליך הבחירה במטפל, תווכו ביניהם במקרה הצורך
• העבירו להורה ולמטפל הזר מסר ברור בו אתם נשארים מעורבים מעודכנים וכי אין בהכנסתו של עובד זר הסרת אחריות ומעורבות.
• הפגישו את הוריכם עם הורים אחרים הנעזרים במטפל זר בצורה מוצלחת וחיובית.

אפשרויות נוספות הן מעבר לדיור מוגן או בית אבות, או העסקת עובדת ביתית עבור חלק משעות היום. לקריאה בהרחבה

כלל, אדם זכאי להעסיק מטפל זר אם הגיע לגיל פרישה ומתגורר בקהילה או בדיור מוגן (אך לא במוסד סיעודי) ועמד בדרישות בדיקת התלות שנערכה לו, בהתאם לגילו ומצבו הבריאותי או הקוגניטיבי.

בדיקת הערכת תלות מתבצעת בביתו של הקשיש ע”י אנשי מקצוע מטעם המוסד לביטוח לאומי והיא נועדה לקבוע את מידת עצמאותו או תלותו של הנבדק בזולת בביצוע פעולות יומיומיות: אכילה, רחצה, לבוש, ניידות, שליטה על הסוגרים. הבדיקה גם בוחנת את כשירותו הקוגניטיבית של הנבדק והצורך בהשגחה על מעשיו למען בטיחותו. 

הבדיקה נעשית ע"י אנשי מקצוע מיומנים בעלי הסמכה. חשוב להיות נוכחים בבדיקה יחד עם יקירכם ובהסכמתו. תוצאות הבדיקה הן אחד התנאים למימוש זכויות סיעודיות והעסקת מטפל זר ולכן אין להקל בה ראש. יש לתאר בפירוט את הקשיים כפי שחווה אותם הקשיש בלי ליפות את מציאות או להגזים לחיוב או לשלילה.

חמשת הצעדים הראשונים בהעסקת עובד זר:

• קבלת היתר להעסקת המטפל הזר
• היערכות כלכלית לתקופה ממושכת
• הכנת הבית להכנסת דייר קבע
• גיוס המטפל הזר באמצעות לשכה פרטית / תאגיד
• מעורבות בטיפול ובמערכת היחסים בין המטופל והמטפל הזר

לקריאה בהרחבה

ככלל, עלויות והעסקת מטפל זר חלות על הקשיש וממומנות מכספו או מגמלת הסיעוד במידה והוא זכאי לה. 

מי שעמד בקריטריונים של המוסד לביטוח לאומי להעסקת עובד סיעודי יפנה את הבקשה  לרשות האוכלוסין וההגירה להמשך טיפול בהיתרים ובאשרות ע"י מילוי טופס בקשה להיתר.  לקריאה בהרחבה

העסקת עובד זר אפשרית רק באמצעות רישום בלשכה פרטית מורשית ע"י רשות האוכלוסין וההגירה. לא ניתן להעסיק עובד סיעודי זר בהעסקה ישירה.

עבודתו של מטפל סיעודי כרוכה בקשר אינטימי, ואף קשר של תלות. הבחירה במטפל המתאים הכרחית לאיכות הטיפול ולתחושת הביטחון של ההורה ולשם כך ישנם מספר כללים שיסייעו לכם בבחירה: מטפל או מטפלת – הטיפול כרוך בעבודה אינטימית כמו לבוש, רחצה וכדומה. חשוב לזכור זאת בבחירת מין המטפל. כוח פיזי – הטיפול כרוך לעיתים במאמץ פיזי לא מבוטל בהרמת המטופל והעברתו, למשל מכסא גלגלים למיטה. על המטפל להיות בעל מסוגלות פיזית להרים את המטופל מספר פעמים ביום. שפה ותקשורת – תקשורת טובה היא הבסיס לקשר טוב. חשוב לוודא שבין המטפל למטופל יש שפה משותפת. רבים מהמטפלים השוהים בארץ הספיקו לרכוש שליטה חלקית בעברית ברמה מספקת. המלצות וראיון – אל תוותרו על זכותכם לקבל המלצות מבני משפחה אחרים שהעסיקו את המטפל וכן לקיים ראיון בלתי אמצעי עם המטפל. רצוי כמובן שהמטופל עצמו יהיה נוכח ואף יוביל את הריאיון עם המטפל, ככל שהדבר מתאפשר. כימיה – הקשר הנוצר בין  המטפל למטופל, או בקיצור "כימיה" היא חשובה ואף הכרחית, אך כימיה לבדה, ללא הכישורים והיכולות של המטפל לסעוד את הורינו אינה מספיקה. בהצלחה. לקריאה בהרחבה

מומלץ ביותר. יש חשיבות רבה בקבלת המלצות ממשפחות שהעסיקו את המטפל בעבר. המעסיקים הקודמים מכירים את היתרונות והחסרונות של המטפל בהיבטים האישיים והמקצועיים ובאמצעות שיחה פתוחה וכנה ניתן להבין את מידת התאמתו של המטפל להורינו. ניתן לקבל את שמות המעסיקים הקודמים באמצעות הלשכה המטפלת בהעסקתו של העובד בישראל. לקריאה בהרחבה

ועדה מקצועית מיוחדת תאשר העסקת עובד סיעודי נוסף אם נדרש רצף טיפולי בקשיש או בחולה הסיעודי בכל שעות היממה שלא מאפשר לעובד יחיד שעות מנוחה.

משך הזמן תלוי בזמינות העובד ובשלמות ההיתרים. אם מדובר בעובד השוהה כבר בישראל והוא בעל היתר בתוקף תהליך ההתקשרות עם הלשכה או התאגיד עשויים להימשך ימים ספורים.

אם הציפייה היא להעסקת עובד הנמצא בארץ מוצאו והבאתו לישראל, מדובר בתהליך שעשוי להימשך עד שלושה חודשים, אך לרוב, אם הבקשה מוגשת בצורה מסודרת והמסמכים מלאים, ניתן להשלים את התהליך בתקופה קצרה יותר. לקריאה בהרחבה

במידה והוריך זקוקים לטיפול סיעודי דחוף שלא מאפשר המתנה עד לקבלת אישור הביטוח הלאומי, ניתן לקבל שירות טרום סיעוד מחברות הסיעוד, שיינתן באופן זמני עד לקבלת ההיתרים הקבועים. ניתן לפנות גם לשירותי הרווחה ברשות המקומית בה מתגוררים הוריך או למחלות הסיעוד במוסד לביטוח לאומי.

למעשה, מהרגע הראשון בו נכנס מטפל זר הביתה - מופר האיזון. אדם זר, משתמש במתקני הבית כדייר נוסף וקבוע והפרטיות לה היו מורגלים הורינו נפגעת. מנגד, רק נוכחות אינטימית ואינטנסיבית של העובד הזר בבית הורינו תאפשר לו ללמוד להכיר אותם ולטפל בהם בצורה הטובה ביותר.

אם מבחינה רגשית כדאי להצטייד בסבלנות רבה לתקופת ההסתגלות, הרי שמבחינה פרקטית כדאי להצטייד בדברים הבאים:

• חדר מגורים – חדר שינה מכבד המאפשר פרטיות וכולל חדר פנוי המתאים למגורים ומצויד ברהיטים בסיסיים כגון, מיטה, ארון בגדים, שולחן וכסא. חשוב כי ניתן יהיה לנעול את חדר המקלחת והשירותים לצורך שמירה על פרטיות המטפל
• תקשורת אינטרנט – זהו אינו פריט חובה  ואך בהחלט פריט בסיסי שמאפשר למטפל הזר לשמור על קשר עם בני משפחתו באמצעות אפליקציות המופעלות ע"י רשת אינטרנט 
• לעדכן את פרטי הקשר של בני משפחה ושכנים במכשיר הסלולרי של המטפל הזר
• צרור מפתחות של הבית, כתובת מדויקת בעברית ובשפת המוצא של המטפל, והוראות הגעה ממקום למקום, קווי אוטובוס וכדומה
• סדר יום של המטופל, שעות אכילה, מאכלים אהובים ומתכונים להכנתם כמו גם מאכלים אסורים, כדורים ותרופות ורשימה מסודרת ומדויקת לנטילתם
• אפליקציה או תרגומון לשפתו של המטפל והמטופל

לקריאה בהרחבה

אם השאלה הזו מטרידה אותך ויש בליבך ספק לגבי איכות הטיפול שהוריך מקבלים, חשוב מאד להגיע למסקנה חדה וברורה בהקדם. שימוש במצלמות הוא אחד האמצעים למעקב ובקרה, אך יש לעשות בהן שימוש מידתי המכבד את זכות העובד לפרטיות. בכל מקרה, לא ניתן להתקין מצלמות במקומות שיש בהם פגיעה בפרטיות כמו חדר שינה, שירותים ומקלחת.

גמלת סיוע חודשית משולמת ע"י הביטוח הלאומי לקשיש המתגורר בביתו, הגיע לגיל פרישה ונמצא זקוק לסיוע ועזרה בביצוע פעולות יומיומיות. הגמלה כוללת מגוון שירותים, כמו: טיפול אישי, טיפול במרכז יום, שירותי ניקיון וכביסה ועוד. לקבלת הגמלה יש לעמוד במספר תנאים שנקבעו על ידי המוסד לביטוח לאומי, כמו: מבחן הכנסה וממבדק התלות ADL. לקריאה בהרחבה

תושב ישראל שהגיע לגיל פרישה שגר בקהילה, כלומר בביתו או בדיור מוגן, ושאינו מקבל קצבת שירותים מיוחדים או קצבה מיוחדת לנפגעי עבודה בעלי דרגת נכות גבוהה וגם עומד בשני קריטריונים נוספים:  מידת התלות של המטופל, הנקבעת על ידי מבחן תלות של הביטוח הלאומי, ולפי גובה הכנסותיו. בדיקת זכאות וגובהה המשוער ניתן לעשות במחשבון המיועד באתר המוסד לביטוח לאומי. על מנת לקבל את הגמלה יש להגיש בקשה לביטוח הלאומי. לקריאה בהרחבה

הגשת תביעה למוסד לביטוח לאומי מחייבת עמידה בדרישות מסוימות, כפי שקבע החוק.      הגם שמדובר בהליך בירוקרטי הכרוך במילוי טפסים ומסמכים, עדיין מדובר במשימה אפשרית ולא נדרשת הכשרה מסוימת. מדי חודש מוגשות ומטופלות ע"י המוסד לביטוח לאומי אלפי תביעות, ופנייתכם אינה חריגה.

1. את הבקשה יכול להגיש המטופל הסיעודי או קרוב המייצג אותו
2. ניתן  להיעזר בשירותי חברות סיעוד המורשות ע"י המוסד לביטוח לאומי
3. יש למלא את טופס בל/2600 תביעה לגמלת סיעוד מהמוסד לביטוח לאומי בליווי מסמכים שונים כמו תיעוד רפואי, אישור הכנסות ועוד.  לקריאה בהרחבה

חוק ביטוח הסיעוד נועד לאפשר לקשישים הזכאים לו לקבל גמלת שירותי סעד בפעולות יומיומיות, אלא שלא תמיד אנחנו מבינים את כולו. קריאה באתר זה תאפשר לכם להעמיק בחוק ובזכויותיכם. בנובמבר 2018 נכנסה לתוקפה הרפורמה בנושא גמלת סיעוד ויצרה מעט שינויים. באופן עקרוני, הזכאות שהיתה מחולקת ל 3 רמות, חולקה מחדש ל 6 רמות המתאימות למידת התלות והסעד הדרושים. לקריאה בהרחבה

אנו משתתפים בצערכם. זכרו, גם המטפל חש וודאי צער על אובדן האדם בו טיפל תקופה ממושכת ואינטנסיבית. בהחלט יש מקום לשתף את העובד במנהגי האבלות.
מבחינה תעסוקתית, מותו של המעסיק דומה לפיטוריו של העובד והוא זכאי לתשלום כל זכויותיו – פיצויי פיטורין, פנסיה, הבראה, ימי חופשה וכדומה.
יש לדווח ללשכה דרכה העסקתם את העובד הזר ולעדכנם בנסיבות שהשתנו בכדי שניתן יהיה לאתר עבור העובד אדם אחר הזקוק לשירותיו.