איך מממנים את ההעסקה של העובד הזר?
ככלל, העסקתו של מטפל זר חלה במלואה על בעל המטופל. יחד עם זאת, הביטוח הלאומי ישתתף בתשלום חלקי, רק לזכאים לגמלת סיעוד, ובגובה שעות הזכאות שנקבעו למטופל במבחן התלות. (במקרים מסוימים, ניצולי שואה למשל, זכאים לעיתים בהשתתפות נוספת בהוצאות שכרו של המטפל הזר).
קיימות שתי אפשרויות למימוש גמלת הסיעוד – גמלת סיעוד בשירותים וגמלת סיעוד בכסף:
גמלת סיעוד בשירותים:
חברת הסיעוד משלמת חלק משכרו של העובד הזר והיתרה משולמת ישירות ע"י המטופל בעצמו. במקרים אלה, כל אחד מהצדדים, חברת הסיעוד והמטפל בעצמו צריך לממן את זכויותיו הסוציאליות של העובד, לפי החלק היחסי. לרשימת חברות הסיעוד המאושרות ראה באתר ביטוח לאומי.
לא תמיד הלשכה הפרטית/התאגיד בה נרשמתם מוכרת גם כחברת סיעוד. במקרים כאלה על המשפחה המעסיקה להירשם בנוסף אצל חברת סיעוד לצורך העברת הגמלה לתשלום לעובד.
גמלת סיעוד בכסף:
מטופלים הזכאים לגמלת סיעוד ומעסיקים עובד זר צמוד יכולים לקבל את גמלת הסיעוד בכסף ישירות לחשבון הבנק שלהם ללא תווך של חברה, אם הם עומדים בתנאים הבאים:
- זכאות מלאה לגמלת סיעוד
- מטפל זר הצמוד למטופל במשך 12 שעות ביממה ו-6 ימים בשבוע לפחות
- המטפל הוא לא בן משפחה
- קיים הסכם העסקה חתום
- המטופל מצויד בהיתר מטעם לשכת האוכלוסין וההגירה להעסקת מטפל זר
לקבלה של גמלת סיעוד בכסף במקום קבלת שירותים - יתרונות וחסרונות. היתרון הבולט הוא בקבלת סכום כסף ישירות מהביטוח הלאומי לחשבון הבנק של המטופל ועצמאות פיננסית. אך לעצמאות זו יש גם חסרונות. בעצם העברת התשלום ישירות למטופל הוא הופך למעסיק הבלעדי של המטפל הזר, על כל האחריות הבירוקרטית והסוציאלית הכרוכה בכך. בין היתר, אחריות מלאה על חוזה העסקה והקפדה על התנאים הסוציאליים של העובד, ללא סיוע והתערבות חברה חיצונית. בנוסף לכך, כשהניהול הפיננסי מוטל על המטופל ובני משפחתו קיים חשש כי הכסף הזמין ינוצל למטרות אחרות, ולא להעסקת המטפל הזר.
העסקה של מטפל כמוה כהעסקת עובד לכל דבר ועניין, והיא כרוכה באחריות רבה כמו תשלום שכרו במועד, הפרשת תשלומים סוציאליים וביטוחים שונים המובאים כאן כדוגמה:
- שכר עבודה – על פי חוק, שכר הבסיס לעובדים הזרים מוצמד לשכר המינימום הנהוג בישראל וכך גם התנאים הסוציאליים, המנוכים בחלקם משכרו של העובד או חלים על המטפל
- ביטוח לאומי – ככלל, יש לשלם את דמי הביטוח הלאומי בסך 2% משכרו של העובד. ניתן להתעדכן במוקד טלפוני של ביטוח הלאומי
- ביטוח בריאות/רפואי - יש לבטח את העובד הזר בביטוח רפואי המיועד לעובדים זרים בכל תקופת עבודתו. ניתן לנכות משכרו של העובד את דמי הביטוח בסכום שאינו עולה על 123.24 ₪ בחודש
- פנסיה ופיצויים – יש להפריש תשלום פנסיה ופיצויים בדומה לחוק הנהוג בהעסקת עובד ישראלי. ההתחשבנות עם העובד תתבצע עם סיום העסקתו ובהתאם לנסיבות הפסקת העבודה
- דמי הבראה, חופשה וימי מחלה – זכויותיו של עובד זר זהים לזכויות עובדים שכירים בישראל
- החזר הוצאות נסיעה – אם הגעתו של העובד לבית המטופל כרוכה בנסיעה בתחבורה ציבורית, יקבל המטפל החזר עבור הוצאותיו עד לסכום של 22.6 ₪ ליום
- כלכלה – העובד ישתמש במתקני ומשאבי הבית בו הוא מטפל. המעסיק רשאי לנכות משכרו עבור הוצאות חשמל, מים וארנונה סכום מרבי חודשי בסך 79 ₪. עבור המגורים בבית המטפל ניתן על פי חוק לנכות משכרו של המטפל הזר את הסכומים המרביים הקבועים מטה. אם בית המגורים הם בבעלות המטפל, הניכויים יהיו עד לגובה מרבי של מחצית הסכומים הרשומים מטה:
- תל אביב – 460 ₪
- ירושלים – 405 ₪
- חיפה/מרכז – 307 ₪
- דרום – 272 ₪
- צפון – 251 ₪
- חידוש ויזה או אשרת עבודה – על המעסיק לדאוג לחידוש ההיתרים ולממנם
- דמי כיס – מקובל לכלול בשכרו של העובד תשלום דמי כיס שבועיים בסך 100 ₪, לפני יציאתו לחופשה. סכום זה נהוג לשלם גם כאשר המטפל בוחר שלא לממש את חופשתו השבועית. כאמור, מדובר בנוהג מקובל, אך לא בחובה חוקית
חופשת המטפל הזר
חופשת המטפל הזר היא אינה רק חובה חוקית ומוסרית אלא צורך חיוני למטפל ולמטופל גם יחד. משכה של החופשה בשבועית הקבועה היא 25 שעות רצופות, במהלכן יתרענן העובד ויחדש כוחות ם להמשך הטיפול המסור. במקרים רבים, בוחרים המטפלים לעבוד גם ביום המנוחה השבועי, משיקולי הכנסה. עבור יום זה יש לשלם לעובד תוספת מיוחדת בסך 150% ליום העבודה.
כאשר יוצא המטפל לחופשה השבועית רצוי לתאם זאת מול זמינותם של יתר בני המשפחה, שימלאו את מקומו של העובד בהעדרו. אפשרויות נוספות ומקובלות הן העסקת מטפל ישראלי ביום המנוחה של העובד הזר, על חשבון המטופל או על חשבון שעות הסיעוד להן זכאי המטופל מהביטוח הלאומי.
החופשה השנתית של המטפל הזר היא זכות חוקית ומשך החופשה נקבעת בהתאם לוותק שצבר בבית המטופל.
בתקופה זו, יכולה המשפחה לקבל היתר להעסקת מטפל זר זמני שכבר שוהה בישראל והוא בעל היתר עבודה בתוקף. תפקידו של חברה השמת העובד הזר הנוכחי למצוא ולאתר עובד זמני מתאים. במקרים רבים, לעובד הזר יש היכרות עם עובדים אחרים הזמינים לעבודה והם משויכים לאותו אזור גיאוגרפי, ואין מניעה להעסיקם. פתרונות מקובלים נוספים הם מעבר של המטפל לתקופה מוגבלת לדיור מוגן המעניק שירותים טיפוליים וסיעודיים או לחילופין פנייה למחלקה לשירותים חברתיים ברשות המקומית לקבלת נופשון סיעודי.
