התמודדות עם סימנים פנימיים להזדקנות
מעקב רפואי הוא חלק חשוב מניהול הטיפול, לכן חשוב שהמטפל הראשי בבן המשפחה ינהל את התיק הרפואי, גם אם הוא בעצמו לא מלווה את המטופל לכל הטיפולים והרופאים. ההזדקנות משפיעה על אברים פנימיים רבים, שיעילותם התפקודית פוחתת וגורמת להפרעות בתפקודים יומיומיים, הגוף נחלש ונעשה רגיש יותר. אפילו שינויי מזג האוויר, התמודדות עם חום וקור קשים לאוכלוסיית הקשישים. קשישים חשופים יותר למחלות, כי המערכת החיסונית שלהם לא במיטבה ולכן הסיכון לחלות במחלות גדל. לכן על המטפל בבן משפחה להקפיד על ניהול הטיפול בכל התחומים, טיפול רפואי כמו גם עניינים שוטפים של חימום וקירור הבית, המקלים את שגרת היומיום.
התמודדות עם שינויים קוגניטיביים
הסיכוי למחלות עצבים כמו מחלות הדמנציה (שיטיון) השונות, ביניהן אלצהיימר, גדל עם השנים. מחלות אלה מובילות לירידה בתפקוד האינטלקטואלי ופגיעה בזיכרון, בדגש על זיכרון לטווח קצר. ההתמודדות עם קרוב משפחה המתמודד עם דמנציה מחייבת את בן המשפחה המטפל להיות סובלני, אך קורקטי. למרות החזרתיות המעייפת, יש להמשיך לשמור על קור רוח ואיפוק ולשדר עסקים כרגיל. על שאלות שחוזרות על עצמן, כמו: "לאן אנחנו הולכים?" יש לענות ישירות: לרופא, למעבדה, לחנות, לקפה, גם בפעם העשירית.
חשוב לזכור שניתן להקל על הקושי באמצעות פעילויות כמו: מועדוניות יום לטיפול בקשישים ליד הבית, יש כאלה המסיעות ומחזירות את המזדקן הביתה על בסיס יומי. יש יתרון עצום ליצירת חיי חברה וחברותא עם קבוצת השווים לו ועוד יותר במפגשים שמסייעים גם בהתמודדות עם המחלה בהתאם למצב קרוב המשפחה המתמודד עם דמנציה.
חשוב לזכור שהמטפל בבן משפחה צריך במקום הראשון לשמור על עצמו, ממש כמו בהוראות הבטיחות בטיסה: שקיות החמצן קודם לך ורק אז לתלויים בך. איננו יכולים לעזור באמת כשאנחנו מוחלשים. חשוב לשמור על עצמנו גם עבור המטופל משום שמטפל מותש וחסר סובלנות הוא מטפל לא מתפקד שעשוי לפגוע שלא בכוונה בטיפול ובמטופל.