חוקרים במרכז הרפואי שיבא, בסיוע הרשת הלאומית למצוינות בחקר המוח (NNE), בודקים אפשרות לאיתור מוקדם של אלצהיימר באמצעות בדיקה של רשתית העין
אומרים שהעין היא חלון לנשמה, אבל נראה כי היא יכולה לספק לנו הצצה גם למה שקורה אצלנו במוח. צוות חוקרים במרכז הרפואי שיבא, בסיוע הרשת הלאומית למצוינות בחקר המוח (NNE) מייסודה של טבע, בודק בימים אלה אפשרות לאיתור מוקדם של מחלת האלצהיימר, באמצעות בדיקה של רשתית העין. בשורה התחתונה, מטרת המחקר היא לפתח בדיקה לאיתור מוקדם של המחלה, שתאפשר מתן טיפול מונע לאלה שצפויים ללקות בה.
המחקר נערך על ידי ד"ר רמית רבונה, פרופ' מיכל בארי וד"ר יגאל רוטנשטרייך מבית החולים שיבא בתל השומר, בשיתוף עם מכבי שירותי בריאות.
החוקרים מתמקדים במחקר זה באנשים בני 40 עד 65, שהוריהם חולים במחלת אלצהיימר. הם מסבירים, כי "הרשתית היא שלוחה של המוח והיא עשויה להוות חלון אליו. יש עדויות כי הרשתית אצל חולי אלצהיימר דקה יותר וכלי הדם בה שונים, לעומת מי שאינם סובלים מהמחלה". לטענת החוקרים, אוכלוסיית המחקר נמצאת בסיכון מוגבר לחלות במחלה. עם זאת, לדבריהם "נוכח גילם הצעיר יחסית, הם עדיין אינם מבטאים פגיעה בזיכרון ולכן מהווים אוכלוסייה אידיאלית עבור המחקר".
לחוקרים יש שלוש מטרות-משנה שהם מבקשים להשיג בדרך למטרה הסופית: פיתוח סמנים ביולוגיים זמינים וזולים למחלת אלצהיימר; זיהוי מוקדם של אנשים בסיכון; ומעקב אחר יעילותם של טיפולים. כל אלה יאפשרו בעתיד פיתוח טיפולים חדשים עבור המחלה.
רוב מקרי הדמנציה, המתבטאת בירידה בתפקודי זיכרון וחשיבה ובירידה תפקודית, מיוחסים למחלת האלצהיימר. לפי הנתונים, 13% מהאוכלוסייה מגיל 65 ומעלה סובלת מדמנציה, והנתון עולה ל-40% בבני 85 ומעלה. חיי היומיום של הנפגעים מהמחלה משתבשים כל כך, עד שבדרך כלל בשלביה האחרונים, החולה מרותק למיטתו ולחלוטין אינו עצמאי.
הטיפולים המאושרים כיום נותנים מענה חלקי בלבד למחלה, ובחלק מהמקרים הם מצליחים לכל היותר להביא לעצירה זמנית – של בין חצי שנה לשנתיים – בהתדרדרות החולה. בשנים האחרונות פותחו למעלה מ-450 טיפולים למחלה, אבל כולם נכשלו בשלב המחקרים הקליניים. החוקרים סבורים כי מתן טיפול בשלבים שבהם המחלה עדיין אינה באה לידי ביטוי קליני, יגדיל את הסיכוי ליעילותו.
קבוצת החוקרים הראשונה שהחלה לפעול, משלימה בימים אלה את סיכום המחקרים בתחומים מגוונים כגון אלצהיימר, פרקינסון וטרשת נפוצה. עבודתם הניבה עד כה 55 פרסומים בעיתונים מדעיים מובילים. בשנה האחרונה יצאו לדרך עשרה פרויקטי-המשך בין "טבע" לבין חוקרים ברשת, במטרה להעמיק בשיתופי פעולה שנועדו להניב טיפולים או גישות טיפול מעשיות.
על רשת NNE
הרשת הלאומית למצוינות בחקר המוח (NNE) , מייסודה של טבע, הוקמה כדי לקדם את המחקר בתחום מדעי המוח בישראל וליצור מסגרת משותפת לגילוי ופיתוח גישות טיפוליות חדשניות למחלות מוח – מחלות שפוגעות בלב קיומנו כבני אדם. מדובר ברשת ייחודית בישראל בתחום זה, המאגדת כבר כ-80 חוקרים בכירים, פוסט דוקטורנטים וסטודנטים לדוקטורט במדעי המוח מעשרת האוניברסיטאות, מכוני המחקר ובתי החולים המובילים בישראל, המקדמים מחקרים פורצי דרך שבכוחם לקדם גישות טיפוליות חדשות במחלות קשות וחשוכות מרפא. חברת טבע התחייבה להשקיע ב-NNE עד 15 מיליון דולר על פני חמש שנים.
קבוצת החוקרים הראשונה שהחלה לפעול בשנת 2013 במסגרת ה-NNE משלימה בימים אלה את סיכום המחקרים בתחומים מגוונים כגון: אלצהיימר, פרקינסון, ALS וטרשת נפוצה. עבודתם של החוקרים יוצרת עניין ותהודה ואף הניבה כבר יותר מ-55 פרסומים בעיתונים מדעיים מובילים.
ממד נוסף להצלחת התוכנית, טמון בהמשכיות הפרוייקטים מעבר לתקופת המענק. בשנת 2016 נרקמו עשרה פרוייקטי המשך בין טבע לבין חוקרים ברשת, אשר מעמיקים את שיתוף הפעולה סביב פיתוחים מתקדמים שמטרתם להניב טיפולים או גישות טיפול הלכה למעשה.
