איך אומרים מדע בערבית?

מסעוד גנאיים החליט להילחם ברמה הנמוכה של החינוך למדעים במגזר הערבי

לא בכל יום עומד גבר מבוגר, דוקטור למדעים, ונפעם ברגשות עד כדי בכי. זה קרה לד"ר מסעוד גנאיים בכניסה לבית ספר תיכון ערבי בצפון הארץ, בסיומו של "יום המדע" שארגנה העמותה שהקים – "המובילים". העמותה נולדה על מנת לקדם את החינוך למדעים וטכנולוגיה בקרב ילדי המגזר הערבי בישראל. הגאווה שחש הובילה לפרץ דמעות פתאומי.

"ראיתי את המוני התלמידים יוצאים מהכיתות עם מודלים מדעיים שהם בנו בעצמם ומשוויצים בהם בחיוך רחב, ופתאום הבנתי את גודל השינוי שהעמותה מחוללת", הוא מספר. "הרי הילדים האלה חוזרים הביתה ומספרים על החוויות המדעיות המלהיבות שלהם למשפחה ולחברים, וככה הבשורה מתפשטת. ריגש אותי להבין שמעגל ההשפעה שלנו רחב כל כך".

רובוטד"ר גנאיים, חוקר ביחידת המחקר ופיתוח של טבע, הקים את "המובילים" (אל-רואד) רק לפני שנתיים יחד עם אשתו ויסאל, יועצת חינוכית, וכיום העמותה כבר פועלת בלמעלה מ-150 בתי-ספר ערביים בארץ – מהנגב ועד הגליל העליון. היא מקיימת חוגי העשרה, קייטנות וימי מדע מרוכזים לילדים ונוער מגילאי גן עד י"ב. ההפעלות ממומנות על-ידי העמותה וניתנות לילדים בחינם, למעט השתתפות מינימלית של ההורים בעלות ערכות הניסוי שמשמשות את הילדים. מדריכי העמותה מגויסים מקרב בוגרי התכנית למחוננים בעיר טמרה שבגליל התחתון, אחרי סיום לימודיהם בתיכון, ובני הזוג גנאיים מכשירים אותם באופן אישי.

"המטרה היא לעורר בילדים משיכה לעולם המדע דרך לימוד חווייתי", מסביר גנאיים. "לילדים הצעירים, למשל, בנינו ניסוי על צבעים. במקום לספר להם איך נוצרת קשת, הם מערבבים את צבעי היסוד במבחנות ויוצרים במו ידיהם קשת של צבעים. לילדים הבוגרים בנינו ניסוי מורכב יותר על חומרים אקזותרמיים (פולטי חום) וחומרים אנדותרמיים (סופגי חום). בכיתה מכינים תערובת מלחים אקזותרמית בשקית שאחר-כך, בבית או בזמן טיול משפחתי בהרים, אפשר להפוך אותה לאביזר חימום".

"מסעוד גרם לנו להאמין שנצליח"
הרעיון שמאחורי הסטארט-אפ החברתי המקורי הזה נבט במוחם של גנאיים ואשתו לפני מספר שנים.
גנאיים (31), שעוד כנער חלם לעסוק במדעי החיים, נולד וגדל בעיר בקה אל-גרבייה, עד שעזב את העיר לטובת לימודי ביולוגיה בטכניון. עם סיום התואר הראשון, המשיך לתואר שני ודוקטורט במחקרים רפואיים באוניברסיטת בן-גוריון. אז החל גם את עבודתו בחברת טבע בתור חוקר פארמה ביחידת המחקר והפיתוח. רק אחרי סיום הדוקטורט ונישואיו לוויסאל, אותה הכיר במהלך לימודיו, חזר לעיר הולדתו ושם מגדלים השניים היום את ילדיהם, בן ארבע ובת שנתיים. מהר מאוד הבינו בני הזוג שהחינוך המדעי באזור מגוריהם לוקה בחסר, ושחייבים לעשות משהו בנדון.

גנאיים: "ראינו שהילדים מסביבנו לא מתעניינים במדע. הבנו שזה קשור לדרך שבה מלמדים את המקצועות המדעיים בבתי-הספר בעיר וגם במגזר כולו, שבאופן כללי סובל מהיעדר השקעה מספקת בחינוך. ההוראה היא פרונטלית, עם לוח וגיר, והילדים נדרשים לשבת בשקט ולהקשיב. ברור שזה ישעמם אותם. אנחנו מאמינים בהוראה משמעותית דרך התנסות. רק ככה אפשר להרגיש כמה להט ועניין יש במדע".

בעקבות ההרהורים האלה, החלו בני הזוג גנאיים להעביר חוגי מדע בהתנדבות בשני בתי-הספר היסודיים בשכונת מגוריהם. עד מהרה הביקוש לחוגים עלה על גדותיו והוביל את בני הזוג להרחיב את הפעילות, ולבסוף למסד אותה במסגרת עמותה רשמית. העמותה מציעה כיום תוכניות במגוון רחב ועדכני של תחומים, מכימיה וביולוגיה ועד רובוטיקה ותלת-מימד.

גנאיים מספר כי זכה לתמיכה ממנהליו בטבע, שראו בפעילותו מיזם חברתי מבורך. הם גם היו אלה שהמליצו למסד את הפעילות במסגרת עמותה.

קבוצת תלמידי החוג לרובוטיקה של עמותת "המובילים" בטמרה רשמה לאחרונה הישג משמח: הקבוצה עלתה לגמר הארצי של תחרות הרובוטיקה "First LEGO league" שעורכת חברת לגו העולמית, לאחר שזכתה במקום הראשון בתחרות האזורית בכוכב יאיר. אחת מחברות הקבוצה וחניכתו של גנאיים, ביאן אבו אלהיג'א (13), מספרת: "מסעוד נתן לנו ביטחון ותקווה. הוא כל הזמן הדגיש שאסור להתייאש גם אם לא ננצח, אבל במקביל גרם לנו להאמין שכן נצליח בסוף לעשות הכל.

ולסיום, סיפר לנו מסעוד שמדע בערבית אומרים עולום (علوم) 'oloom.

שתפו מאמר זה

כתבות נוספות בנושא

מה המשותף לפרנק אפרסון, ג'ורג' ניסן, לואיס ברייל ובנימין פרנקלין?

מה המשותף לפרנק אפרסון, ג'ורג' ניסן, לואיס ברייל ובנימין פרנקלין?

משבר הקורונה – הזדמנות היסטורית להחזיר את המדענים והמדעניות הגדולים לארץ

משבר הקורונה – הזדמנות היסטורית להחזיר את המדענים והמדעניות הגדולים לארץ