לצאת שוב לדייטים עם ADHD
החיים לאחר הגירושין הם קצת כמו להיות בארץ זרה בה אתה מדבר את השפה רק מעט, ומוצא את עצמך בסופו של דבר מתקשר עם אנשים בחלקי משפטים ובתנועות ידיים שממלאים את הרווחים החסרים לך בשפה. אנשים די מבינים מה אתה מנסה להגיד, אבל רוב הזמן הם מבולבלים בדיוק כמוך.
אבל, זה מה שאני מרגישה בכל יום בחיים - אני לא רק פנויה טריה, גם יש לי ADHD. ואם נישאר עם מטאפורת השפה, לחיות עם ADHD זה כמו לדבר בשפה שאפילו אתה בעצמך לא מבין.
מערכות יחסים מהוות אתגר מיוחד עבור אנשים עם הפרעת קשב מפני שרבים מהתסמינים והמוזרויות שלנו לא תמיד מתאימים לפוליטיקה המעודנת של היכרויות. לדוגמה, אנחנו יכולים להיות חסרי סבלנות, להתעצבן או להתרגז בקלות, ולמהר לקטוע אחרים. ההתנהגות האימפולסיבית פירושה שאנחנו לפעמים מקבלים החלטות פזיזות או אומרים דברים שלא התכוונו אליהם. בני הזוג שלנו לא בהכרח מבינים את התכונות האלה או מעריכים אותן וזה יכול להוביל לרגשות קשים ולקצרים בתקשורת בתוך קשר.
לפחות כך קרה בקשר שלי.
מילוי מסמכי הגירושין משאיר אותך עם הרבה זמן לחשוב על הקשר ועל מה שהשתבש בו. בנישואים שלי היו כל כך הרבה ריבים על דברים כמו מטלות הבית (למה אני לא פשוט עושה את הכלים?), דיוק (למה אני אף פעם לא מגיעה בזמן?) ו"גישה" (למה אני תמיד כל כך רגזנית?). בנוסף לכך, עומס חושי גרם לי להיות מוצפת בקלות ולפעמים להיות עם פתיל קצר. עם הזמן אני מניחה שהתסכול מהדברים הפשוטים לכאורה האלה פשוט הצטבר.
ואם זה לא מסובך מספיק, לאקס שלי גם היה ADHD. הייתם מצפים שהניסיון המשותף שלנו עם התסמינים עשוי להקל על ההתמודדות. אחרי הכל שנינו נלחמנו באותו דבר, נכון? אבל זה לא היה המקרה בנישואים שלנו.
עבורי, המצב של שני מבוגרים שמתמודדים עם ADHD הוביל להתלהטות רוחות, חוסר סבלנות ואי-סדר.
הייתה תקופה בה ניסינו להיות הורים משותפים לילדים שלו מהקשר הקודם. הם חיו בעיר אחרת מה שהצריך זמן רב של נסיעות כשהיה תורנו להיות עם הילדים. בילינו יותר זמן בנסיעות מאשר בבית. עבור אדם עם הפרעת קשב שזקוק למסגרת ולסדר כדי לתפקד, היה בלתי אפשרי לתחזק את הסידור הזה.
הזכרתי את אי-הסדר?
לחיות עם ADHD ולהיות נשואה לאדם שיש לו ADHD פירושו היה שתמיד היה בלגן שהיה צריך לסדר. הוא עשה כביסה באובססיביות אבל אף פעם לא קיפל אותה והשאיר שביל של בגדים בכל הבית. הציף אותי להיות מוקפת בערימות של בגדים לא מקופלים וההרגשה הזאת פשוט מכבה לי את המוח - היא תמיד עשתה זאת. כשנכביתי או נעשיתי מדוכאת, האקס שלי נהיה מתוסכל. למה לא יכולתי לעמוד בקצב שלו?
בניגוד לכך, הצורך המתמיד שלו להיות בתנועה אבל לא להשלים שום דבר אף פעם עצבן אותי בצורה נוראית. התווכחנו כל הזמן.
אני יכולה לחשוב על עוד עשרות מקרים בדיוק כאלה - אי הסכמות יומיומיות ושגרתיות שהתפוצצו והפכו למשהו גדול הרבה יותר. לפעמים אלה הדברים הפשוטים שיכולים ממש לפרק אותך. בסופו של דבר הקשר שלנו הפך למתעלל ונאלצתי לעזוב כדי לשמור על בטחוני.
הצלחתי לצאת ולהציל קצת מהשפיות שלי אבל תהליך ההחלמה הוא ארוך וקשה.
תסמיני ה-ADHD עלולים לגרום לך להרגיש שקשה לאהוב אותך, וההרגשה הזאת הכי חמורה כשעוזבים מישהו שנשבע שיאהב אותך לנצח, בטוב וברע.
גם לפני שהתחתנתי מערכות יחסים היו קשות לי. רק כשקיבלתי את אבחנת ה-ADHD בגיל 25 התחלתי להבין למה היה לי כל כך קשה לצאת לדייטים.
דייטים אחרי הגירושין הם קשים בפני עצמם, אך עלול להיות מאיים אפילו יותר הצורך להסביר גם את ה-ADHD שלי לכל בן זוג פוטנציאלי חדש. אבל אני אף פעם לא נרתעתי מאתגרים! למדתי שלהיות פתוחה, לדבר על ה-ADHD שלי ולקבל את עצמי כפי שאני חוסכים זמן יקר ותסכול בכל תחומי החיים, כולל חיי האהבה.
מאז שחזרתי לשוק, אני גם חושבת הרבה על האופן בו ההפרעה שלי משפיעה על מערכות היחסים שלי ואיך אפשר להימנע מדפוסי העבר.
אם אתם כמוני ומנסים למצוא את דרככם בסצנת ההיכרויות כאנשים בוגרים עם ADHD, נסו את הטיפים הבאים בפעם הבאה שאתם מחליקים ימינה באפליקציה:
דברו פחות, הקשיבו יותר
אנשים עם הפרעת קשב יכולים לדבר… המון. שיתוף יתר הוא בעיה נפוצה עבור אנשים רבים, אבל במיוחד עבור אנשים החיים עם הפרעת קשב.
ככל שהקשר יעמיק, תרצו שבן הזוג יבין את מציאות ה-ADHD שלכם, אבל זהו אינו נושא שיחה לדייט הראשון. תנו לעצמכם זמן להכיר מישהו ולבנות איתו יחסי אמון. שיתוף יתר הוא בעיה נפוצה עבור אנשים עם ADHD, במיוחד כשהאימפולסיביות גורמת לנו לפטפט. דברו בצורה פשוטה ושמרו את הפרטים האישיים יותר לדייט מאוחר יותר.
פעם עשיתי את הטעות הגדולה של לספר לגבר בפגישה הראשונה שלנו הכל על החיים שלי עד לאותה נקודה. בדיעבד הייתי צריכה לדעת שזה לא לעניין. אף אחד לא רוצה לשמוע על הבעל המתעלל, חיים עם הפרעה שמעולם לא ידעת שיש לך, התרופות שאת נוטלת ועד כמה קשה לך לשמור על איזון, כשהוא מכיר אותך רק שעה. זה הרבה לעכל.
אל תקפצו למים
התנהגות אימפולסיבית הולכת יד ביד עם הפרעת קשב, ובשילוב עם נטייה לבטוח באנשים זה יכול להיות מסוכן. כאן קריטי שתכירו את עצמכם ממש טוב. אם אתם יודעים שאתם מתקרבים מהר מדי לאנשים, הגנו על עצמכם כדי לקבל החלטות נכונות. יתכן שזה אומר לדבר עם חבר שאתם סומכים עליו או עם מטפל בעל יכולת הבחנה טובה לפני שמתקדמים לשלב הבא ביחסים.
אל תתנצלו על מי שאתם
אתם זן נדיר, ולא כולם מוכנים להתמודד עם הרצינות, התשוקה והדחף שלכם. יכול להיות שקשה לנו להתמודד עם דחייה, אבל אני מבטיחה לכם שיש מישהו - הרבה אנשים! - שיאהבו אתכם בגלל - ולא על אף - ה"מוזרויות" שלכם.
מקרה לדוגמה: גבר שיצאתי איתו על בסיס לפעמים כן לפעמים לא, אמר לי פעם משהו שלעולם לא אשכח: "את מעוררת בי השראה", הוא אמר, והייתי בהלם מעברו השני של הקו. "אם את מסוגלת לצלוח את כל מה שאת עוברת ביום אחד ולעשות את זה בלי להתלונן, זה גורם לי להרגיש שאני גם כן מסוגל להשיג דברים."
אל תחשבו יותר מדי
היכרויות גורמות לחרדה רבה. האם אמצא חן בעיניו? האם הוא ימצא חן בעיני? מה אם אעשה משהו מביך? הלחץ שנגרם מהחששות האלה עלול למנוע דייט מדהים. נסו לתרגל מודעות עצמית לפני כן, כמו מדיטציה או נשימות עמוקות כדי להירגע.
אני אוהבת גם לחזור על מספר היגדים חיוביים. לפני שתצאו, הביטו במראה ואמרו לעצמכם משהו חיובי. אני אוהבת את המשפטים הבאים: "אני טובת לב וכיף להיות בחברתי," או "הלילה הולך להיות ממש מוצלח כי אני פתוחה ליהנות."
יכול להיות מאתגר להיפתח אחרי פרידה או גירושין, בין אם יש לך הפרעת קשב ובין אם לא. יהיו דייטים טובים ופחות טובים. סביר להניח שיהיו גם דייטים ממש גרועים. חלק יהפכו לקשר ארוך יותר וחלק לא ימשיכו מעבר למשקה הראשון. יהיו הפתעות ואכזבות, וכן, אפילו אהבה! אז היו עדינים עם עצמכם ועשו צעד אחד בכל פעם, ויהיה לכם ממש בסדר שם בארץ ההיכרויות.
כתב ויתור: תוכן זה מייצג את דעות המחברת ולא בהכרח משקף את אלה של טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ ("טבע"). באופן דומה, טבע אינה משפיעה על אי אילו מהמוצרים או מהתוכן הקשור לאתר האינטרנט האישי או רשתות המדיה החברתית של המחברת, או אלו של Healthline Media, ואינה תומכת בהם. האנשים שכתבו תוכן זה קיבלו את שכרם מ-Healthline, בשמה של טבע‚ בעבור תרומותיהם. כל התוכן הוא לצרכי מידע בלבד ואין לראות בו עצה רפואית.