אובחנתי כחולה באסטמה קצת לפני יום ההולדת ה-17 שלי, לאחר הרבה ויכוחים עם הרופאה שלי ש"דלקת הסימפונות" העיקשת שעבורה קיבלתי טיפול לא הייתה כלל דלקת סימפונות. אף על פי שלעולם לא אדע מה "גרם" לאסטמה שלי, יש לי מספר גורמי סיכון להתפתחות המחלה.
הגורמים שככל הנראה גרמו לנטייה המוקדמת שלי לפתח אסטמה כוללים:
- ההיסטוריה המשפחתית שלי (אף על פי שאף אחד מההורים שלי לא חולה באסטמה)
- אטופיה (נטייה גנטית למחלות אלרגיות)
- נולדתי 10 שבועות לפני המועד בניתוח קיסרי
- אמא שלי חלתה בזיהום במהלך ההיריון וטופלה באנטיביוטיקה
אני בטוחה ששכחתי משהו, אבל אלה ה"אשמים" העיקריים כשזה נוגע לאסטמה שלי. כשאני חושבת על כל גורמי הסיכון האלה, אני מתפלאת שלא פיתחתי את תסמיני האסטמה מוקדם יותר.
כמי שמתלהבת מנתונים וכותבת בלוג ומאמרים על אסטמה, אני תמיד צמאה למחקר האחרון בנוגע לגורמים למצב הכרוני הזה ולמה שמעורר אותו, ועל הדרכים בהם אנשים עם אסטמה יכולים להתמודד איתה טוב יותר.
לכן, כשנתקלתי במחקר שבוחן גורם אפשרי לאסטמה שנוגע גם לתינוקות שנולדו בניתוח קיסרי וגם לאנשים עם אסטמה באופן כללי, העניין שלי גבר. תחום חדש זה של מחקר נוגע לתפקיד שיש לחיידקי מעיים בהתפתחות אסטמה.
אני יודעת מה אתם חושבים: מה הקשר בין מחלת ריאות למעיים?
חשיפת הקשר המדעי שבין חיידקי מעיים ואסטמה היא משימה גדולה, אז בואו נביט על התיאוריה בצעדים קטנים.
נתחיל בבחינת השערת ההיגיינה והתפקיד של חשיפה לחיידקים במניעה אפשרית של אסטמה, ונמשיך להסביר מהם חיידקי מעיים ומה הם עושים בגוף.
לבסוף, נחשוב האם יש השלכות מעשיות למחקר זה עבור אנשים החיים עם אסטמה.
תיאורית ההיגיינה
עוברים מתפתחים מוגנים מחיידקים הודות לסביבה סטרילית ונטולת חיידקים להפליא בתוך הרחם. עבור תינוקות שנולדים בלידה נרתיקית, החשיפה לחיידקים מתחילה במהלך היציאה מתעלת הלידה, ולכך עשויה להיות השפעה על מערכת החיסון לכל החיים. מחקרים מצביעים על כך שתהליך זה יכול להתניע את היכולת של הגוף להילחם בחיידקים.
מחקרים אחרים מצאו כי לתינוקות שנולדים בניתוח קיסרי חסרה מנת החיידקים הזו. כתוצאה מכך, תינוקות אלה לא מקבלים את הדחיפה הזאת למערכת החיסון כשהם יוצאים לאוויר העולם.
לאחר הלידה אנחנו נחשפים לאקוסיסטמה של חיידקים המתפתחת כל הזמן. חשיפה חוזרת עשויה לעזור למערכת החיסון שלנו להתפתח ולאפשר לנו ללחום בזיהומים נפוצים ולהימנע מתגובת-יתר לחומרים שנתקלים בהם ביומיום (תחשבו על אלרגיות).
זהו השלד של תיאורית ההיגיינה. זהו הסבר אפשרי אחד לנטייה המוקדמת של חלקנו לאסטמה ולאלרגיות.
האם אנחנו עוזרים לילדים עם הנורמה החברתית של להקפיד לחטא ולנקות כל משטח, או שאנו פוגעים בהם על ידי מניעת חשיפתם לחיידקים מסויימים? השערת ההיגיינה מגובה בעדויות.
מחקרים נוספים מצביעים על כך שילדים שבאים לעתים קרובות יותר במגע עם ילדים אחרים - כמו ילדים במעון או במשפחות גדולות עם מספר אחים ואחיות - יכולים להיות בעלי סיכון נמוך יותר לפתח אסטמה. זה נכון גם לגבי ילדים שגדלים בחוות ונחשפים לחיות משק ולחיות אחרות. תסריטים אלה מניעים את מערכת החיסון להגיב לחיידקים וכך לפתח עמידות לחיידקים אלו.
עם זאת, תיאורית ההיגיינה היא רק תיאוריה. היא לא הוכחה. המחקרים התומכים בהשערת ההיגיינה נענו על ידי מחקרים שמערערים על נכונותה.
קדימה: הקשר לחיידקי המעיים
על השערת ההיגיינה יש ויכוח, אך התפקיד של חיידקי מעיים בהתפתחות מערכת החיסון תועד היטב.
סוגים מסויימים של חיידקי מעיים טובים עבורנו ועוזרים לשלוט על הבריאות העתידית שלנו. חיידקי מעיים "בריאים" אלה התפתחו בינקות וייתכן שהם מכינים את השטח לאופן בו מתפתחות מחלות לכל אורך החיים. באופן דומה, השמדת חיידקי המעיים הבריאים באמצעות אנטיביוטיקה עלולה להשפיע עלינו לשארית חיינו.
אסטמה היא מחלה המאופיינת על ידי תגובתיות-יתר של דרכי הנשימה. יכול להיות שפשוט לא פיתחנו את החיידקים הנכונים כך שהגוף או הריאות שלנו יהיו רגישים לגירויים יומיומיים, כמו אלרגנים? המחקר בתחום זה הוא חדש אך מבטיח ועשוי לעזור להסביר למה מתפתחת המחלה אצל אנשים מסוימים ולא אצל אחרים.
פעוטות עם רמות נמוכות של חיידקי מעיים מסויימים בנקודות גיל מסויימות הראו היארעות מוגברת של אלרגיות ואסטמה בהמשך החיים, לפי מחקר מהזמן האחרון. החלת הממצאים הללו על עכברים העלתה קצת תקווה: ייתכן שיהיה זה אפשרי לשנות את חיידקי המעיים ולמתן את הסיכון להתפתחות אסטמה.
ד"ר סטוארט טורווי מבאוניברסיטת קולומביה הבריטית, אשר צוטט ב-TIME Health, ציין כי הוא מקווה שמחקר זה יוביל לפיתוח גישות למניעת אסטמה ואלרגיות. יכול להיות שיום אחד מתן תוסף פרוביוטי בתקופת הינקות עשוי למנוע התפתחות של אסטמה.
אנחנו עוד לא שם אך יש תקווה בהתפתחויות המחקריות העתידיות.
היבטים מעשיים: האם פרוביוטיקה יכולה לעזור לי למרות שיש לי אסטמה?
אם פרוביוטיקה יכולה לשמש לעידוד צמיחה של חיידקים טובים בקרב פעוטות, וייתכן שעשויה למנוע אתסמה ואלרגיות, האם תוספי הפרוביוטיקה המשווקים כיום יכולים לעזור לחולי אסטמה? אחרי הכל, התיאוריה נשארת זהה - פשוט צריך לאזן מחדש את מה שהשתבש במעיים כדי לפתור את העניין הזה של האסטמה, לא?
לא כל כך מהר.
ברשת נפוצות טענות שונות ומשונות לגבי הנפלאות של תוספי הפרוביוטיקה. אך בנוגע לאסטמה, טענות אלה בדרך כלל לא נתמכות על ידי מחקרים. מהמידע המוגבל שקיים, התוצאות שונות בין מחקר למחקר. תוספים פרוביוטיים יכולים להיות יקרים ועל סמך המחקר הקיים לא בטוח שהם בעלי תועלת משמעותית לטיפול באסטמה או באלרגיות.
אנשים בעלי מערכת חיסונית פגועה צריכים גם להיזהר מנטילת תוספים פרוביוטיים בגלל החיידקים שהם מכניסים לגוף. אם אתם שוקלים ליטול תוסף פרוביוטי, התייעצו עם הרופא שלכם כדי לוודא שהדבר בטיחותי עבורכם מכיוון שטיפולים רבים באסטמה עלולים לפגוע במערכת החיסון שלכם במידה מסויימת. אם אתם סקרנים, יתכן שפרוביוטיקה היא בטוחה, אבל רק הרופא שלכם יכול לייעץ לכם על כך.
מכיוון שהמחקר נכון להיום מתמקד בשינוי חיידקי המעיים במהלך הינקות בזמן שמערכת החיסון עדיין מתפתחת, יש צורך ביותר מידע לפני שאפשר להיות בטוחים לגבי ההשפעות של פרוביוטיקה על אסטמה ולגבי הסבירות של זני הפרוביוטיקה השונים להיות מועילים.
עתיד מחקר האסטמה
כאדם שחי עם אסטמה, אני שותפה לתקוותו של ד"ר טורווי שהמפתח למניעת המחלה עשוי להיות חיידקי המעיים.
דמיינו עולם בו תוסף פרוביוטי פשוט היה יכול למנוע התפתחות של אסטמה אצל מליוני ילדים, בין אם הם בעלי גורמי סיכון נוספים (כמוני) ובין אם לא. מה אם יכולנו לנבא ביתר קלות מי הולך לחלות באסטמה והיה לנו סמן יחיד לכך - חיידקי המעיים?
אנחנו עדיין לא שם, אך בתקווה, מחקר מתפתח זה יוכל לספק רמזים לאופנים טובים יותר לטפל באסטמה, אם לא למנוע אותה לחלוטין. אמנם עלינו לחכות זמן מה עד שהחוקרים יגיעו לפריצת הדרך הגדולה הבאה, אך יש סיבה להאמין שיש עתיד ורוד לטיפולים האפשריים החדשים.
