טבע רותמת טכנולוגיות מתקדמות להאצת פיתוח תרופות חדשניות

ענקית התרופות הגלובלית טבע שמה לה למטרה להיות בחוד החנית של גילוי ופיתוח תרופות חדשניות. היא נעזרת בשיתופי פעולה ומתמקדת בהאצת תהליכי המחקר והפיתוח באמצעות טכנולוגיות מתקדמות. שניים מבכירי החברה מספרים על החדשנות פורצת הדרך שלה

אחד האתגרים המשמעותיים ביותר בעולם פיתוח התרופות הוא הזמן הארוך שלוקח לפתח תרופה חדשה – בין 10-15 שנה בממוצע – והעלויות העצומות הן כמובן בהתאם. ד"ר ערן הררי, סמנכ"ל בכיר בחטיבת המו"פ הגלובלית של טבע, מסביר כי תוכנית פיתוח כזו דורשת מעורבות של מאות אנשים מתוך טבע עצמה, ואלפי אנשים (כולל המשתתפים בניסויים הקליניים עצמם) מחוצה לה. "לכן המטרה של טבע כיום היא איתור ושילוב טכנולוגיות לטובת האצת זמן פיתוח התרופה, והפיכת התהליך ליעיל ומדויק יותר", מסביר ד"ר הררי. "אנו מכוונים לתהליך פיתוח שיאפשר לפתח את התרופה הנכונה לחולה המתאים, בזמן הנכון, במינון הנכון, ובדרך המתן הנכונה".

ענקית התרופות טבע בחרה להתמקד בשני תחומים מרכזיים לפיתוח התרופות החדשות שלה: תחום הNeuroscience- – מערכת העצבים המרכזית והפריפרית, ותחום האימונולוגיה – מערכת החיסון. בשני המקרים מפתחת טבע תרופות הן בשלבים פרה-קליניים והן בשלבים קליניים הכוללים ניסויים בבני אדם. כיום, יש לה שלושה מקורות משמעותיים לפיתוח התרופות שלה: פרי פיתוח פנימי של מדעני החברה בארץ ובעולם, שיתופי פעולה גלובליים עם אקדמיה ומכוני מחקר בארץ ובעולם, ופיתוח עסקי עם סטארט אפים וחברות ביוטק שעברו שלבים ראשונים של פיתוח, כשטבע ממשיכה אותו משם. "מעבר לכך, הנדבך הנוסף הוא מציאת הטכנולוגיות החדשניות ביותר שיסייעו לנו להאיץ את תהליך פיתוח התרופות, תוך שיפור מתמיד של איכות המחקר", מסביר ד"ר הררי.

ניבוי הצלחת התרופה

ד"ר הררי הוא רופא מומחה בפסיכיאטריה, בוגר הפקולטה לרפואה באונ' ת"א, שעבד במקצוע במרכז הרפואי שיבא תל השומר. לאחר מכן צבר 20 שנות ניסיון בתפקידי ניהול גלובליים בכירים בחברות תרופות גדולות בינלאומיות וחברות ביוטכנולוגיה קטנות יותר, הן בישראל והן בארה"ב. הוא מנוסה בפיתוח גלובלי של תרופות וניהול משלב הרעיון דרך כל שלבי הפיתוח ועד לאישור התרופה. ד"ר הררי צבר ידע וניסיון גם בבניית יכולות מו"פ בעזרת בינה מלאכותית, Machine learning ו-Big Data וזאת כדי לעודד שימוש רחב יותר בטכנולוגיות דיגיטליות, לשם שיפור, יעילות ואיכות המחקר בפיתוח תרופות.

תוכל לתת דוגמאות לדרך שבה הטכנולוגיה יכולה להאיץ פיתוח תרופות חדשות?

"בהחלט כן. דוגמה אחת היא שימוש בחיישנים (סנסורים) שנועדו לאיתור תגובה לתרופות, כמו במקרה של הפרעות נוירולוגיות. היום כדי לאתר שינוי בהפרעות כאלו ולהתאים את התרופה לחולה, הרופא ממלא שאלון, שאינו מדויק בהכרח וגם קשה להשוואה בין החולים, כי כל רופא בודק ושואל בצורה אחרת. טכנולוגיות חדשניות מאפשרות כיום "להלביש" את החולה בסנסורים שמודדים, בזמן אמת, באופן אובייקטיבי, את מצבו של החולה, למשל: צורת ההליכה שלו, ביצוע תנועות, קצב לב – מגוון פרמטרים המושפעים מהמחלה. ברגע שניתן לעקוב כך, הסנסורים מבטיחים מידע הרבה יותר מדויק, המאפשר לבדוק טוב יותר, במסגרת הניסוי הקליני, איך החולים שקיבלו את התרופה מגיבים אליה לעומת חולים שקיבלו פלצבו. טכנולוגיות ה-AI מאפשרות גם ניתוח טוב ומהיר יותר של הנתונים העולים מהסנסורים.

"דוגמא נוספת היא טכנולוגיות המנסות לנבא במחקרים בשלבים מוקדמים את סיכויי הצלחת התרופה בשלבים מאוחרים יותר. כיום אחת הבעיות היא שתרופות רבות נכשלות בשלבים המאוחרים של הפיתוח, לאחר שכבר הושקעו משאבים רבים וזמן ארוך בפיתוח שלהן. כיום נבחנות טכנולוגיות בינה מלאכותית הבוחנות מידע רב כולל ביו-מרקרים (סמנים ביולוגים) בשלבים מוקדמים של פיתוח התרופה והניסויים בה, ומנסות לנבא מה יצליח ומה לא. כך ניתן יהיה לעצור תוכנית שלא צפויה להגיע ל-"קו הסיום" בשלב מוקדם, ולנצל את המשאבים שהתפנו כדי להשקיע במשהו אחר. הבינה המלאכותית מאפשרת למעשה לדייק את המחקר הבא ואת התכנון שלו.

"דוגמא שלישית קשורה לכך שהטכנולוגיה מאפשרת לנו לבחון סוגי מידע שלא בדקנו בעבר. אנחנו יודעים למשל, שבמצבים רפואיים שונים, ניתן לזהות שינויים מינוריים בקול. הרצנו מחקר גדול במחלת הסכיזופרניה, מדדנו קול של חולים, ויש לנו אלפי דגימות קול המושוות לשינוי בסימפטומים של המחלה. אנחנו מחפשים למעשה קורלציה בין השינוי בקול לשינוי במצב הנפשי של החולה. התראה מסוג זה יכולה להיות כלי לטיוב מתן התרופה לחולה.

"דבר נוסף שהטכנולוגיה מאפשרת לנו היום לעשות הוא עזרה בהנדוס חלבונים תוך שימוש במחשוב ובבינה מלאכותית. היום ניתן בחלק מהמקרים לבדוק מבנים חלבוניים על גבי המחשב ולתכננם כך שייקשרו למטרה, ובהתאם לתכנון זה לייצרם", הוא מסביר. 

רשת בוגרים לטובת מחקר עתידי

מי שמנהלת את שתופי הפעולה המחקריים בחטיבת המו"פ הגלובלית של טבע היא ד"ר דנה בר-און, חוקרת ומומחית בתחום מדעי המוח. "לאורך כל שנות הקריירה שלי, תמיד ריתק אותי הקשר בין האקדמיה לתעשייה – כיצד מתרגמים רעיונות מדעיים משלבים מוקדמים של מחקרים אקדמיים לתעשייה".

ד"ר בר-און סיימה דוקטורט ופוסט דוקטורט בתחום הפרקינסון בשיתוף עם אונ' קיימברידג'. עבדה בקרנות הון סיכון כמעריכת טכנולוגיות צעירות של סטארט אפים וחוקרים לקראת השקעה. עוד שימשה ד"ר בר-און כמנהלת קשרי אקדמיה-תעשייה בביה"ס סגול למדעי המוח באונ' ת"א, שם הקימה וניהלה שני מרכזי יזמות לחוקרים צעירים לפיתוח טכנולוגיות לטיפול במחלות מערכת העצבים.

"המטרה היא לשתף פעולה עם כל מי שרוצה לחקור עם טבע ולפתח טכנולוגיות ומולקולות חדשות ביחד", היא מספרת. "עיקר הפעילות שלנו כיום הוא בחיפוש מולקולות חדשות לצבר התרופות העתידי של טבע. אנחנו רוצים לשחזר את ההיסטוריה המפוארת של טבע, עם תרופת הקופקסון, שפותחה עם פרופ' מיכאל סלע, פרופ' רות ארנון וד"ר דבורה טייטלבוים, חוקרי מכון ויצמן, ועם תרופת האזילקט שפותחה בטכניון על ידי פרופסור מוסא יודעים, שאף זכה בפרס ישראל על פיתוחה".

איזה מאמצים אתם עושים לטובת שיתופי פעולה עם האקדמיה כאן בישראל ובפרט עם הדור הצעיר שלה?

"בחמש השנים האחרונות עשינו מאמץ מיוחד בישראל. מיפינו כאן את כל המעבדות והסטארט אפים בתחום, והתחלנו יותר מ-50 שיתופי פעולה, רובם סביב פיתוח תרופות חדשניות. הייחודיות שלנו היא שאנחנו עובדים יחד עם האקדמיה, חוקרים מגיעים עם רעיון ואנחנו עוזרים להם לפתח אותו ולהתאים אותו לתעשייה, יש סינרגיה, אנחנו עוזרים בגישור ובהאצת הפרויקטים ומקצרים את זמני הפיתוח.

אנחנו מאמינים בבניית קהילה סביב החוקרים ורוצים לעבוד עם הדור הצעיר, לא רק עם החוקרים המבוססים. מטרתנו היא להקנות לחוקרים הצעירים חשיפה לתעשייה, לטבע ולעולם הפארמה, לעזור להם להבין מהי חשיבה של תעשייה ואיך ניתן לקדם רעיונות אקדמיים שלהם לטובת בניית מוצרים.

"לצורך כך הקמנו תוכנית לדוקטורנטים ופוסט דוקטורנטים שנקראת פורום BioInnovators. מדי שנה, נבחרים כ- 30 סטודנטים מצטיינים מרחבי הארץ, שנכנסים לתוכנית ואנו נפגשים איתם אחת לחודש. בתחילת השנה הם באים עם רעיון ממשי בתחום הביומד, כך שמתחילים את השנה עם 30 רעיונות, באמצע השנה בוחרים 10 רעיונות מובילים. המשתתפים פוגשים מנטורים מהתעשייה כדי להבין את השוק, התחרות, איך בונים מודל עסקי ומה עושים עם קניין רוחני – ממש איך הופכים רעיון מדעי למוצר. בסופו של דבר, מתוך 10 הרעיונות, נבחרות חמש קבוצות והן מציגות בתחרות BioMix מול בכירים בתעשייה. זוהי השקעה עצומה בדור הצעיר של החוקרים. יש להם גם מועדון בוגרים והם משמשים כמנטורים בשנים שלאחר מכן. זוהי רשת שבנינו כדי שתתמוך בהם גם בעתיד. אגב, שניים מהם הצטרפו לאחר סיום לימודיהם לקבוצת החוקרים שלי בטבע, כך שזו סגירת מעגל מעניינת".

מהי התוכנית שלכם לכנס הביוטק המתקרב MIXiii?

"אנחנו מקיימים אירוע בשיתוף עם קונסורציום חדשני שהוקם השנה ע"י רשות החדשנות OrganoSpheres, הכולל גם סטארט אפים, גם חברות פארמה כמו טבע ומרק וגם אקדמיה כמו בר אילן, הדסה ושיבא. מטרת הקונסורציום היא לבנות מערכות מידול המבוססות על חומרים הומאניים, דגימות מחולים, כדי למדל מחלות כמו סרטן. אלה מערכות תלת ממדיות שבונים על סמך תאים מחולים (אורגנואידים), כדי למצוא אלטרנטיבות לניסויים בבעלי חיים, שאינם תמיד מדויקים. המטרה היא להפוך את ישראל למעצמה בתחום האורגנואידים, ולצורך כך צריך להקים תשתית מתקדמת ברמה עולמית וליצור שיתופי פעולה רחבים בין אקדמיה, קליניקה ותעשייה".

איזה שיתופי פעולה נוספים מעסיקים אתכם בימים אלה?

"אנחנו עובדים למשל עם חברת סנופי על פיתוח תרופה חדשנית למחלות הקרוהן והקוליטיס, ואנחנו פעילים מאוד במעבדות הסטארט אפים של AION Labs – קונסורציום שהקמנו לפני כשלוש שנים עם הרשות לחדשנות. הקונסורציום כולל ארבע חברות פארמה שותפות: טבע, מרק, אסטרהזנקה ופייזר, שתי קרנות הון סיכון (IBF ו-Amiti) ואת חברת אמזון – במטרה לפתוח חברות סטארט אפ חדשות בתחום ה-AI: טכנולוגיות שישפרו פיתוח תרופות, מגילוי ועד קליניקה. האתגרים והצרכים הם גדולים ואי אפשר לפתור הכל לבד. בכל שנה מוצאים סט אתגרים חדש, ועד כה הוקמו תשעה סטארט אפים סביבם. סטארט אפ שטבע הקימה יחד עם השותפות, למשל, נקרא DenovAI, והוא מתמקד בייצור נוגדנים מבוססי בינה מלאכותית. תהליך ייצור הנוגדנים הוא סיזיפי מאוד ואם ניתן להחליפו בתהליך חישובי עד הייצור הסופי, זה יכול לחסוך חודשים ארוכים של עבודה ומאפשר אופציות חדשות לגמרי".