לשנות את השפה: דברים שאומרים ולא אומרים למי שחי עם חרדה, דיכאון או פוסט-טראומה
לסביבה יש לא מעט השפעה על ההתמודדות עם מצבים נפשיים כמו חרדה, דיכאון ופוסט טראומה ולמילים שלנו יש חשיבות שלפעמים אנחנו לא מודעים לה, לכן חשוב שנדע ממה להימנע ומה כדאי לומר
טראומה היא אחד המושגים המדוברים בישראל מאז ה-7 באוקטובר, אך זה איננו המצב הנפשי היחיד עמו מתמודדים לא מעט ישראלים מאז, ביניהם דיכאון וחרדה. למעשה, המודעות הציבורית למצבים נפשיים שונים, שבעבר לרוב הושתקו, מתגברת בעשורים האחרונים וביתר שאת בשנים האחרונות. בשנת 2018, ארגון הבריאות העולמי (WHO) הקדיש את יום הבריאות הבינלאומי לדיכאון ולהגברת המודעות להתאבדות באמצעות קמפיין בשם "דיכאון: בואו נדבר" ושנה קודם לכן, ב-207, אינסטגרם השיקו את קמפיין #HereForYou להעלאת המודעות לדיכאון ולשבירת סטיגמות חברתיות.
יוזמות רחבות היקף מעין אלה חשובות להעלאת המודעות למצבים נפשיים שמשפיעים על יותר מ-250 מיליון בני אדם ברחבי העולם. זו גם המטרה שהנחתה אותנו, בטבע, להקדיש משאבים ותשומת לב לנדבך העלאת המודעות בתוכנית "מטפלים בנפש" לטיפול בטראומה הישראלית לאחר ה-7 באוקטובר וליצור את קמפיין מטפלים בנפש. עם זאת ולמרות ההתקדמות, עדיין יש לא מעט תפיסות חברתיות מוטעות בכל הקשור להתמודדויות נפשיות, כמו דיכאון, או פוסט טראומה והאופן בו הן משפיעות על חיי החיים עימן. החברה ניצבת מול קושי בנושאים כמו כיצד לדבר על דיכאון והתמודדויות נפשיות בכלל ולא פחות - כיצד לדבר עם מי שחי עם מצבים נפשיים שונים, שלא פעם הם מאוד מגבילים ומשפיעים על איכות החיים.
לשפה בה אנו משתמשים יש משמעות אדירה. גם כאשר הכוונות הן הטובות ביותר, משפטים שעשויים להישמע מעודדי מוטיבציה בכל סיטואציה אחרת, עלולים לפגוע באנשים שמתמודדים עם מצבים נפשיים שונים. לכן לרגישות של האנשים מסביב יש חשיבות עצומה, אך היא לא צריכה למנוע מאיתנו מלדבר על זה, בוודאי לא עם אדם אהוב, קרוב משפחה או חבר, שמתמודד כרגע.
כמו כל הרגל חדש, לא פשוט לאמץ דפוס חשיבה אחר, אבל ככל שנהיה מודעים יותר, כך נוכל לנהל שיחות באופן בונה ומסייע יותר ונוכל לתמוך במי שזקוק לתמיכה שלנו בדיוק עכשיו. כדי לסייע לכם ולכן, אספנו עבורכם המלצות לדברים שאותם ממש לא כדאי לומר למי שמתמודד עם דיכאון, חרדה או פוסט טראומה ובכלל מצבים נפשיים וגם רעיונות למה כן להגיד וכיצד לעודד את יקיריכם ברגישות המתאימה.
מה לא אומרים?
לא אומרים "זה רק בראש שלך"
זה משפט שלא מעט מהמתמודדים והמתמודדות עם מצבים נפשים שומעים הרבה יותר מדי ולרוב זה רק גורם להם להרגיש בודדים יותר. להתעלם מהמצב של אדם אהוב זו טעות שבהחלט אפשר למנוע. אמנם הכוונה טובה, אבל אין שום דבר מדומיין בהתמודדות נפשית, והמשפט הזה למעשה מקטין מאוד ועלול לייצר תחושה מזלזלת – לאדם שמתמודד עם מצב נפשי אין יכולת לשלוט על המחלה באמצעות מחשבה.
לא אומרים: "גם אני הייתי מדוכא פעם"
גם אם הייתם פעם עצובים או לחוצים, ואפילו לתקופה ארוכה, זה ממש לא דומה להתמודדות עם חרדה, דיכאון או פוסט טראומה, במידה רבה המשפט הזה מגמד את המצב עמו מתמודד האדם שמולכם. מומחים מאפיינים דיכאון כתחושה מתמשכת של עצבות, ייאוש וחוסר ערך עצמי, שאינה נעלמת מעצמה. להיות עצוב שקבוצת הכדורגל שאתה אוהב שנים מפסידה כבר כמה עונות, זה לא דיכאון ולכן חשוב לזכור שלא תמיד צריך לדבר על ניסיון אישי כאשר מנחמים או תומכים באדם אחר.
לא אומרים "יש אנשים במצב הרבה יותר גרוע" או "יש לך המון סיבות להיות מלא הודיה"
נתחיל מזה שהאדם אליו אתם מדברים יודע את זה, זו פשוט לא הנקודה. העובדה שהחיים קשים, או שיש מי שקשה לו יותר לא באמת עוזרת, להפך היא בעיקר מקטינה את החוויה של מי שמתמודד עם מצבים נפשיים ובעצם גם לא תסייע לשינוי המצב. אם כבר, היא עשויה לגרום לתחושת אשמה, מתוך מחשבה שהם "אמורים" להיות מאושרים בחלקם, אבל הם לא. מצבים נפשיים הם לא עניין של חשיבה פסימית, אך מהמשפט הזה משתמע שכן, זאת אומרת שזה יכול לגרום למי שממילא מתמודד עם מצב נפשי להרגיש רע יותר, כאילו הוא יכול לאמץ ראית עולם חיובית והכל יעבור.
לא אומרים "איזה יום יפה!"
מצבים נפשיים שונים מעוותים את תפיסת המציאות והאופן שבו נחווה העולם ולא משנה כמה היום שמשי ויפה, זה לא יגרום למחשבות ולתחושות להיעלם. להזכיר למישהו כמה היום נהדר, או החיים יפים, רק מעצים את התחושה כמה הכל בעצם לא בסדר ואין שום סיבה להעמיס יותר על הכתפיים של מי שמתמודד כרגע עם מצב נפשי.
לא אומרים "אושר הוא בחירה"
למעשה אושר הוא מצב נפשי והוא לא ממש נתון לבחירה, המסר ממשפט זה הוא בעצם הטלת אשמה במי שמתמודד שהוא אינו עושה מספיק, או שאם רק היה יותר אופטימי משהו היה משתנה. למי שמתמודד אין שליטה על המצב בכוח המחשבה ואין לאדם השפעה אם הוא יסבול או לא יסבול מפוסט טראומה, דיכאון, או חרדה – זה לא בכוחו. אם היה כל כך קל להתגבר על דיכאון, חרדה או פוסט טראומה, כולם היו בוחרים בשיטה הזו.
לא אומרים "כדאי ש..." או "צריך לעשות"
אמנם לבני אדם יש נטייה טבעית לנסות לתקן, לתת עצה ולפעמים גם להרגיש מומחים ומרגישים שאלה דרכים שמביעות תמיכה. מוטב שלא, אלא אם כן חוויתם באופן אישי התמודדות עם מצב נפשי שלכם או של אדם ממש קרוב, אין לכם באמת הרבה מה לתרום ועדיף להראות תמיכה בדרכים אחרות, למשל לסייע במציאת העזרה שבאמת צריכים. כאשר מעגל המשפחה והחברים הקרובים אקטיבי ומעודד בסיוע – זה עוזר!
לא אומרים "את.ה חזק.ה יותר מזה" או חשבתי שאת.ה חזק.ה יותר"
זה בערך כמו "תתגבר.י" ואלה משפטים שבעיקר יוצרים טינה. יש בהם הנחה סמויה שהתמודדות נפשית היא חולשה ושאפשר היה להתגבר עליה לו האדם היה חזק יותר, שזה גם דומה לרוצה יותר או בוחר (ועל זה כבר דיברנו). למעשה לא מעט מהאנשים שמתמודדים עם מצבים נפשיים, הם אנשים חזקים, זה פשוט לא קשור.
לא אומרים "לא רואים עליך" או "את.ה לא מאלה"
להתמודדות נפשית אין לרוב ביטוי פיזי, היא גם לא מתבטאת באותה צורה אצל כל אחד ואחת. למעשה, מי שמתמודד עם מצב נפשי עשוי לנסות להסתיר את מצבו מהחברה והוא לא בהכרח יביע את הקושי, לא פעם כי היכולת לתמלל אותו היא הצעד הקשה ביותר.
אז מה כן לומר? או איך לדבר עם מי שמתמודד.ת עם מצב נפשי?
לפעמים הדבר הטוב ביותר שבאפשרותך לעשות הוא בכלל לא לדבר, אלא להקשיב. ההמלצה הכי טובה היא ידע – ידע הוא כוח וככל שאנחנו יודעים יותר על ההתמודדות הנפשית ככה נוכל להבין טוב יותר את מי שמתמודד ומה שהוא עובר. פתיחות היא לא תמיד משימה קלה ותגובות שמעידות על חוסר הבנה או שלא חשבו עליהן מספיק, עשויות למנוע מאנשים לדבר ולבקש עזרה, מצב שגם כך קשה לאור הסטיגמות החברתיות.
התמודדויות נפשיות עלולות לייצר עיוות בתפיסה העצמית. אדם עשוי לחשוב שהוא נטל, שאף אחד לא אוהב אותו, שאין לו ערך, או שלסביבה עדיף בלעדיו. המחשבות הללו חוזרות שוב ושוב עד שהן מרגישות כאילו הן צרובות במוח ובסופו של דבר אתה מאמין בהן. לכן לתגובה של החברה הקרובה יש ערך רב. בין הדברים הטובים ביותר שניתן להגיד לאדם אהוב סובבים סביב ההפרכה של המחשבות השקריות והנוראיות האלה. למרות שקשה למצוא את הדבר הנכון להגיד, יש מילים פשוטות של תמיכה שיכולות לסייע לאורך זמן ולהיות בעלות השפעה עמוקה, למשל:
את.ה לא לבד.
את.ה חשוב.ה.
לי חשוב.
אני שמח.ה שאת.ה כאן
אני לא מוותרת עליך
את.ה אף פעם לא נטל.
אפשר גם: אני מבין.נה אותך, אני יודע.ת שאת.ה עושה כל מאמץ, המחשבות הן לא מי שאתה.
כל אדם מתמודד אחרת עם מצבים נפשיים וכל אחד מושפע אחרת, לכן יש חשיבות עצומה לפנות לאנשי מקצוע מומחים. למעשה ההמלצה הכי טובה היא להקשיב, ככל שמקשיבים יותר אפשר להבין יותר את הייחודיות של ההתמודדות של יקירכם. כאן מתחילה ההשפעה המיטיבה שלכם.
*אין באמור בכתבה זו כדי להוות יעוץ או המלצה רפואית כלשהי. להמשך בירור יש לפנות לרופא.ה המטפל.ת*
מבוסס בהתאמה לישראל על המאמר הזה
