כולנו נזקקנו לטיפול אנטיביוטי פעם אחת או יותר במהלך חיינו, אך פעמים רבות אנו נוטשים את מהלך הטיפול בשיאו – מיד כשמורגשת הקלה בתסמיני המחלה: מדוע חשוב לסיים את הטיפול האנטיביוטי עד סופו, וכיצד נוטלים אנטיביוטיקה בצורה בטוחה ויעילה? כל המידע החיוני
התסריט הבא מתרחש לעיתים קרובות מדי: חולה מגיע לרופא עם מחלה חיידקית, מקבל אנטיביוטיקה ומתחיל בטיפול תרופתי. יום או יומיים לאחר מכן, עם ההטבה בתחושה ותחת האמונה ש"עדיף להבריא בלי תרופות ולתת לגוף להתמודד לבד" – החולה מפסיק את הטיפול האנטיביוטי על דעת עצמו. האם זו הדרך הנכונה או שפעולה כזו חושפת את החולה ואת סביבתו לסכנות בעתיד? בדקנו.
ההחלטה על תחילת וסיום טיפול באנטיביוטיקה שמורה לרופא בלבד. במקרים שבהם יש זיהום חיידקי מוכח - טיפול במינון נמוך מדי או למשך זמן קצר מהנחוץ, עלול לגרום לחזרת המחלה. תוצאה אפשרית נוספת היא התפתחות של חיידק עמיד, ואכן, עמידות של חיידקים לאנטיביוטיקה היא נושא שנמצא בכותרות כבר תקופה ארוכה. כאשר בגופו של חולה מתגלה חיידק עמיד לאנטיביוטיקה, לא רק שהטיפול בחולה קשה יותר - אלא החיידק העמיד עלול להתפשט לחולים אחרים ולגרום להם למחלה קשה וסיבוכים.
המנגנון ליצירת חיידקים עמידים טמון בעובדה שבכל מושבת חיידקים ישנה שונות בין החיידקים, בכל הנוגע לעמידות שלהם לאנטיביוטיקה. המינון שנרשם על ידי הרופא אמור, תיאורטית, לחסל את כל החיידקים (כולל העמידים שבהם), אך אם הטיפול מופסק באמצע או שנלקח מינון נמוך מהמקובל – כל החיידקים יחוסלו פרט לעמידים ביותר שישרדו בגוף. אלו יתחילו להתרבות ולהקים מושבות שבנויות מחיידקים עם יכולת עמידות גבוהה יותר לאנטיביוטיקה. כאשר התהליך הזו חוזר מספיק פעמים, החיידקים הופכים לעמידים יותר ויותר עד שלבסוף קשה למצוא אנטיביוטיקה שתחסל אותם. במובן מסוים, אנחנו יוצרים כאן "ברירה טבעית" בקנה מידה קטן שבה החזק שורד וזוכה להעמיד דור המשך.
דוגמאות לסוגים של חיידקים אשר הפכו עמידים לאנטיביוטיקה כוללות חלק מהחיידקים הגורמים לדלקות עור, דלקת קרום המוח, מחלות המועברות במגע מיני ודלקות בדרכי הנשימה, כגון דלקת ריאות.
החיידקים משתמשים במנגנונים שונים כדי להתגבר על האנטיביוטיקה. לדוגמה, התנגודת לפלורוקווינולונים יכולה לנבוע משינוי אתרי הקשירה בחיידק, יצירת משאבות שמוציאות את התרופה אל מחוץ לתא ויצירת אנזימים שמפרקים את הפניצילין ומונעים ממנה לעבוד.
האם אנטיביוטיקה מסייעת גם בהתמודדות עם זיהום ויראלי?
לזיהום וירלי יש מהלך מחלה אופייני: מחלות אלה נמשכות בדרך כלל לתקופה של כמה ימים ועד למספר שבועות, ועשויות לכלול תסמינים, כמו תחושה כללית רעה, ועייפות מוגברת. תסמינים אלה יחלפו בהדרגה.
אנטיביוטיקה יעילה כנגד זיהומים חיידקיים והיא אינה יעילה כנגד זיהומים אחרים, דוגמת וירוסים או פטריות. לכן תרופה זו לא תסייע בטיפול כנגד הצטננות, שיעולים, גודש באף, נזלת, שפעת ובחלק ממכאבי הגרון – שהן כולן מחלות וירליות.
חולים, כמו גם רופאים, הם בעלי תפקיד חשוב במלחמה נגד החיידקים העמידים. מצדם של החולים אין צורך לדרוש טיפול באנטיביוטיקה כאשר הרופא אינו מתרשם מזיהום חיידקי. מצד שני, רופאים צריכים לשאוף לזיהוי ודאי, או לפחות חשד סביר של זיהום חיידקי, טרם התחלת הטיפול באנטיביוטיקה.
במקרה שבו הרופא חושד בהתפתחות זיהום חיידקי, והוא מורה להתחיל בטיפול אנטיביוטי, אך בדיעבד נוכח לדעת שהזיהום הוא וירלי - ניתן להפסיק את הטיפול האנטיביוטי ולהמשיך בטיפול תומך בלבד.
כך תעשו זאת נכון: 4 טיפים לנטילת אנטיביוטיקה בצורה נכונה
כאשר הרופא מורה על נטילת אנטיביוטיקה לטיפול בזיהום חיידקי, חשוב לקחת את התרופה בדיוק על פי ההוראות שניתנו מהרופא או הרוקח. כדי למקסם את תוצאות הטיפול, חשוב לקיים את הנקודות הבאות:
-
השלימו את כל הטיפול
חשוב לקחת את כל הכמות שנרשמה גם אם נדמה לכם כי אתם מרגישים טוב יותר. אם הטיפול מופסק מוקדם מדי, התרופה עלולה שלא לחסל את כל החיידקים, מה שיוביל לתחלואה חוזרת בחיידקים עמידים יותר לאנטיביוטיקה שהופסקה.
-
אל תדלגו על מנות תרופה
כדי לשמור על רמה תרפויטית (טיפולית) קבועה בדם יש ליטול את התרופה כל כמה שעות, על פי ההנחיות, באופן קבוע.
-
אל תשתמשו באנטיביוטיקה שקיימת בבית
למרות הרצון לחסוך ולשמור את האנטיביוטיקה לפעם הבאה בה אחד מבני המשפחה יחלה, זהו אינו הצעד הנכון. כל אנטיביוטיקה מיועדת לטיפול בזיהום מסוים, ואין לקחת תרופות שנשארו מזיהום חיידקי קודם או מחולה אחר. נטילת התרופה הלא נכונה עלולה לעכב את קבלת הטיפול המתאים ואף להחמיר את המחלה.
-
התייעצו עם איש מקצוע בנוגע לאופן נטילת התרופה
שוחח עם איש מקצוע, במידה ואינכם בטוחים לגביי אופן נטילת התרופה. זה יכול להיות הרופא המטפל, אחות במוקד רפואי או רוקח, ובכל מקרה וודאו כי אתם יודעים כיצד ליטול את התרופה, מהו המינון לו אתם נזקקים ואילו תופעות לוואי אפשריות בעקבות נטילת האנטיביוטיקה.
