היא הצילה נפשות רבות במהלך ההיסטוריה ונחשבה במשך שנים רבות ככלי להכחדת מגיפות. אך שימוש לא נכון או יתר שימוש בתרופה הנפוצה עשוי להזיק הן לאדם המטופל באמצעותה והן לחברה כולה: מהו המקור של האנטיביוטיקה והאם אכן מדובר "בתרופת קסם"? כל המידע בכתבה הבאה
לאורך ההיסטוריה, מחלות זיהומיות היו גורם מוביל לתמותה והביאו למותם של מיליוני בני אדם בעקבות מגיפות או פציעות. חומרים אנטימיקרוביאליים מהווים את אחד הטיפולים שהצילו הכי הרבה נפשות במשך השנים. בניגוד לאמונה הרווחת שאנטיביוטיקה היא המצאה של העידן המודרני, מחקרים גילו עקבות של אנטיביוטיקה מסוג טטרציקלין בשלדים אנושיים שתוארכו לשנת 350-550 לספירה. לצריכת הטטרציקלין באוכלוסיות הללו, שככל הנראה נחשפו לחומר הזה בתזונה, הייתה השפעה מגנה ומחקרים הוכיחו שאכן שיעור המחלות הזיהומיות באוכלוסיה היה נמוך במיוחד.
הצלת חיים בעידן המודרני
אלכסנדר פלמינג נחשב לאבי הטיפול האנטימיקרוביאלי המודרני. בשנת 1928 הוא שם לב שצלחת פטרי אחת שנשארה חשופה לאוויר והכילה חיידקי סטפילוקוקוס - נדבקה בעובש שהרג את מושבות החיידקים. אף על פי שהתכונות האנטיבקטריאליות של עובש היו ידועות מהעבר הרחוק, ייצור המוני והפצה של פניצילין החלו רק בשנות ה-40, מה שפתח פתח להצלת אין ספור בני אדם בזמן מלחמת העולם השניה. מעניין לציין שפלמינג היה גם בין הראשונים שהזהירו מפני היווצרות של התנגדות פוטנציאלית לפניצילין, במצבים בהם משתמשים בו מעט מדי או לתקופה קצרה מהדרוש. על תגלית זו, אגב, הוענק לפלמינג פרס נובל ברפואה בשנת 1945.
התקופה שבין שנות ה-50 וה-70 נחשבת כ"תקופת הזהב" של גילוי אנטיביוטיקות חדשות, אך למרות קצב הפיתוח הגבוה אז, כיום קצב הפיתוח הואט באופן משמעותי. הסיבה העיקרית לכך היא שחיידקים עמידים מופיעים היום הרבה יותר מהר: לדוגמה, אם לפניצילין, שיצא לשוק בשנת 1943, לקחו מעל 20 שנה עד שהופיעו חיידקים עמידים לו, לצפטרולין, שיצאה לשוק בשנת 2010, הופיעו חיידקים עמידים שנה אחת בלבד אחרי.
אנטיביוטיקה – לא עובדת תמיד ולא תרופת קסם
אנטיביוטיקה היא אינה תרופת קסם והיעילות שלה מוגבלת כנגד זיהומים חיידקיים. לכל אנטיביוטיקה פרטנית יש את הכיסוי שלה ביחס לסוג חיידקים בהם היא יכולה לטפל. אנטיביוטיקה אינה יעילה במלחמה כנגד זיהומים הנגרמים על ידי וירוסים או אורגניזמים אחרים.
חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה – סכנה בהווה, קטסטרופה בעתיד
לפני שאתם מבקשים מהרופא לקבל אנטיביוטיקה, זכרו כי בכל הנוגע לטיפול זה, הגישה של "אם לא יועיל-לא יזיק" היא שגויה וטיפול מיותר עשוי לגרום נזק. רוב מקרי המחלות הקלות הם תוצאה של זיהום נגיפי (או במילים אחרות ויראלי- שכאמור אינו מגיב לאנטיביוטיקה), וגם במצבים שבהם מדובר בזיהום חיידקי - לעיתים האנטיביוטיקה לא תורמת משמעותית לריפוי, אלא רק לקיצור המחלה. גם במקרים אלו לפעמים ישנה חשיבות גדולה להשלמת הטיפול האנטיביוטי על מנת להימנע מסיבוכי המחלה העתידיים. לכן, השאלה האם לקחת אנטיביוטיקה ולכמה זמן- תלויה אך ורק בהחלטת הרופא המטפל.
כאמור, החלטה על תחילת טיפול באנטיביוטיקה, כמו גם על סיומו, שמורה לרופא בלבד. במקרים שבהם יש זיהום חיידקי מוכח, טיפול חלקי או לא מספק עלול לגרום לחזרת המחלה או להתפתחות של חיידק עמיד. מאידך, אם החל טיפול אנטיביוטי בגלל חשד לזיהום חיידקי שהופרך בהמשך (טיפול אמפירי) - ניתן להפסיק טיפול לאחר התייעצות עם הרופא.
מה עשויות להיות תופעות הלוואי עקב שימוש באנטיביוטיקה?
נכון ל־2008, כ־20% מהפניות לחדרי המיון בעקבות תופעות לוואי מתרופות היו קשורות לנטילת אנטיביוטיקה. מעבר ליצירת חיידקים עמידים שעלולה לפגוע באופציה לטיפול עתידי, אנטיביוטיקות שונות כוללות גם תופעות לוואי אחרות, בניהן אלרגיות, תופעות גסטרואינטסטינליות (שלשול ממושך או גזים), פגיעה בכבד, פגיעה בכליות, צביעת השיניים בילדים, פגיעה בגידים, פגיעה בשמיעה, רעילות בהיריון ואינטראקציה עם תרופות אחרות. כבכל תרופה, יש לקרוא את העלון לצרכן המכיל מידע פרטני ומלא לגבי התכשיר.
