המומחה עונה- 10 שאלות על הפרעות קשב (ADHD) ופעלתנות יתר

הפרעת קשב היא גנטית? אפשר להצליח בלימודים למרות ההפרעה? והאם יש דבר כזה 'מאוחר מדי' לטיפול בהפרעות קשב? הפסיכיאטר ד"ר ירדן לוינסקי, מהבלוג 'דברים שעוברים לי בראש' עם התשובות לשאלות הכי מעניינות בהפרעות קשב.

בין שאובחנתם.ן זה עתה עם הפרעות קשב ופעלתנות יתר (ADHD), אתם נושאים את האבחון שנים רבות או בכלל חושדים שאתם, הילדים או הפרטנר.ית שלכם עם הפרעות קשב, השאלות בוודאי לא מפסיקות לעלות. עם השנים אנחנו יודעים יותר ויותר על מאפייני ה־ADHD וההתמודדות איתה. ד״ר ירדן לוינסקי, פסיכיאטר מומחה ויועץ פסיכיאטריה ראשי, בחטיבת הקהילה של קופת חולים כללית, השיב לעשר שאלות מרתקות שיסייעו לכם להבין טוב יותר ולהתמודד טוב יותר עם הפרעת קשב וריכוז.

1. האם קושי בניהול סדר ובארגון מעיד בהכרח על הפרעת קשב?

לא רק שזה לא נכון, אלא שלעיתים אנשים עם הפרעות קשב עשויים להיות דווקא אלו שנראים הכי מסודרים. "ישנם אנשים המפצים על הפרעת הקשב דרך ניסיון להיות מאורגנים יותר ואף עשויים לפתח דפוסי התנהגות כמעט אובססיביים כדי לשמור על עצמם, ולכן מה שקובע אם לאדם יש הפרעת קשב או לא אינו חוסר הארגון. עם זאת, אנשים עם הפרעות קשב אכן נוטים להיות מפוזרים, לשכוח מטלות, להתקשות לעמוד בזמנים וכיוצא באלה", מסביר ד"ר לוינסקי.

2. מה הקשר בין הפרעות קשב וריכוז לחרדה ודיכאון?

על פי נתונים ממחקרים שונים, אנשים עם ADHD נמצאים בסיכון לפתח במהלך חייהם דיכאון, חרדה ואף התמכרויות לחומרים, גבוה פי ארבעה עד תשעה לעומת אנשים ללא ADHD. "הדבר משמעותי מאוד, משום שפעמים רבות אבחון ADHD אינו מגיע בזמן, עד שהאדם מפתח תמונה של דיכאון וחרדה, ואז קשה לזהות אם אינו מרוכז בגלל הדיכאון או שברקע מסתתרת הפרעת קשב" מסביר ד"ר לוינסקי. "התוצאה, בסופו של דבר, היא שהוא אינו מטופל באופן מלא". הקשר של חרדה ודיכאון ל־ADHD מגיע מצד אחד על רקע נוירולוגי ובו בזמן יש לו קשר סביבתי. "כשיש לך הפרעות קשב ואתה חווה כישלונות חוזרים, אז ייתכן שתפתח חרדה באותם דברים שאתה מצפה מעצמך לעשות, ויכול להיות שאתה חווה בגלל הכישלונות תגובות שליליות מהסביבה ומפתח דיכאון. הסיכוי לאותה קו מורבידיות הוא גדול משמעותית בהפרעות קשב וריכוז, וחשוב לתת מענה לכל הדברים".

3. ADHD יכולה לבוא לצד הצלחה לימודית?

הפרעות קשב מופיעות לא אחת אצל אנשים בעלי כישורים רבים, ואף ישנם מחוננים עם הפרעות קשב, אך המאמץ שנדרש להגיע להצלחות הוא קשה יותר עם ADHD. "אנשים עם הפרעות קשב יכולים לפתח מנגנוני פיצוי מסוימים שמסייעים להם להשלים בגרויות ולסיים תארים. אך לעיתים כשהם מגיעים למקום עבודה חדש או לסביבה שאינה מובנית כמו באוניברסיטה, ההיבטים האחרים של הפרעת הקשב הופכים להיות משמעותיים מאוד והם עשויים למצוא שאינם מצליחים לתפקד ברמה המצופה", מסביר ד"ר לוינסקי.

4. אפשר לאבחן ADHD בגיל מבוגר? והאם יש שלב שבו מאוחר מדי להתחיל בטיפול?

אפשר לאבחן הפרעת קשב בכל גיל, וגם להתחיל טיפול, כך טוען ד"ר לוינסקי. "במבוגרים נבדוק את ההיסטוריה של המטופל, לפני עשר ועשרים שנה. אם התסמינים, שלא היו קיימים קודם לכן, הופיעו לראשונה בחייך בגיל 30, ככל הנראה זה משהו אחר, שגם בו ניתן לטפל, אך זו איננה הפרעת קשב", מסביר ד"ר לוינסקי. "באשר לטיפול, כבר הגיעו אליי מטופלים לקראת היציאה לפנסיה. הם מבינים שכעת צפויות להם עוד כמה עשרות שנים של חיים, ומבקשים להגשים לעצמם את כל מה שלא יכלו לעשות עד עכשיו, ובהחלט אפשר להתאים עבורם טיפול ADHD שנכון להם".

5. איך יודעים שהטיפול מצליח?

אחד מהדברים החשובים בתחילת הטיפול הוא להגדיר מטרות "כמו שבטיפול בסוכרת אנחנו נרצה להגדיר רמת סוכר בדם שאליה נרצה להגיע, כך גם בטיפול ב־ADHD. אם אדם שמקים עסק מתלונן כי הוא מתקשה בתפקוד, המטרה היא ליצור שיפור בתפקודים הניהוליים וביכולת הריכוז, כדי שבסופו של דבר יחווה הצלחה בתחום שבו בחר לעסוק. אנחנו מגדירים מטרה ומודדים את ההצלחה ביחס אליה", מסביר ד"ר לוינסקי.

6. הפרעת קשב היא גנטית?

הפרעת קשב, על פי ד"ר לוינסקי, היא אחת ההפרעות עם מרכיב גנטי משמעותי מאוד. "אדם שאחד מילדיו או אחד מהוריו סובל מהפרעת קשב וריכוז, הסיכוי שגם לו יש הפרעת קשב היא 50%. המשמעות היא שאם אבחנתן אצל הילדים שלכם הפרעת קשב וריכוז, כדאי לכם להיבדק".

7. האם מסכים יכולים לגרום להפרעות קשב?

המסכים, טוען ד"ר לוינסקי, הם אכן מסיחי דעת, אך הבעיה היא לא במסך אלא ביכולת הריכוז. "אדם שאין לו הפרעת קשב, אם תנטרל את המסך, הוא יחזור להיות מרוכז. אנשים עם הפרעת קשב מוסחים יותר מאדם ממוצע, ולכן אם תנטרל את המסך, עדיין יהיה לו קשה להתרכז"

8. מתי יש לשקול לקחת את הילד.ה לאבחון?

מומלץ לפנות לאבחון רק במקרה שבו מופיע קושי, כדי למנוע אבחונים מיותרים. "אם ילד או ילדה מעידים על קושי בתפקוד החברתי או הלימודי, אם מעירים להם שהם מפריעים או חולמניים, אפשר לשקול אבחון, ולאחריו לבדוק אפשרויות טיפול. אפשר גם לחכות ולראות האם חל שיפור או שהקושי גובר ובהתאם לכך להחליט על טיפול שמותאם לקשיים שלהם, כשהמטרה בסופו של דבר היא לשפר את איכות חייהם", מציע ד"ר לוינסקי.

9. איך מתנהל האבחון והיכן יש לבצע אותו?

את ההערכה הראשונית מבצע רופא הילדים או רופא המשפחה, בהתאם לנבדק. השלב הבא באבחון כולל מילוי שאלונים על ידי הנבדק ובמקרה של ילדים על ידי ההורים והמורים או הגננות, לאחר מכן מפגשי הערכה ובמידת הצורך גם אבחון מוחשב. "מפגשי ההערכה מתבצעים אצל אנשי מקצוע המורשים לאבחון ונמשכים כ־50 דקות. במקרה של ילדים מדובר לרוב בשניים עד שלושה מפגשים, הכוללים שיחה עם הילדים והוריהם, יחד ובנפרד. אם יש מקום מוסיפים גם מבחן ממוחשב, אך הדבר אינו תמיד הכרחי, ובסיום ניתן לקבל אבחנה אם אכן מדובר בהפרעת קשב או לא".

10. האם שיטות אלטרנטיביות מסייעות בטיפול בהפרעות קשב?

טיפולים אלטרנטיביים רבים, כמו מיינדפולנס ו־CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי) מוצעים לבעלי הפרעות קשב ופעלתנות יתר כדרך להתמודדות עם ההפרעה. "בסופו של דבר, אם משהו עוזר לאנשים להרגיש טוב יותר, אפשר להיעזר בו. חשוב להדגיש שלא כל דבר שמסייע לאחד יסייע גם לאחר. לדוגמה, מיינדפולנס יכול לסייע למטופלים להרגיש רגועים יותר, שלווים ונינוחים, אבל זה לא יסייע להם לשפר את הריכוז", מסביר ד"ר לוינסקי. "יש כלים מוכחים כמו הדרכת הורים ו- CBT וישנם כלים אחרים כמו יוגה, תכשירים טבעיים ואף מכשירי גירוי מוחי, כולם עשויים לעזור אך מרביתם לא הוכחו באופן מסודר כיעילם בפני עצמם".
חשוב לזכור כי הפרעות קשב וריכוז הן נושא מורכב , מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי לאבחון מדויק והקניית תוכנית טיפול מותאמת אישית, שיאפשרו שיפור באיכות החיים והגשמת מטרות.

אין באמור לעיל, במידע או בתשובה כדי להוות בדרך כלשהי, ייעוץ רפואי או אחר כלשהו, המלצה או תחליף לטיפול כלשהו או המלצה למוצר או תכשיר כלשהו. אי לכך, יש לקרוא היטב את עלון המידע הנלווה לכל מוצר ולפנות לרופא לצורך קבלת טיפול או ייעוץ רפואי.

NPS-IL-01203