הפרעות קשב אצל נשים: למה נשים עם הפרעת קשב מאובחנות מאוחר?

 
חולמנות? חוסר ארגון? הסחות דעת? הפרעת קשב היא מצב שהרבה פעמים מיוחס לבנים. 01 בניגוד לבנים, תסמינים של הפרעת קשב אצל בנות הרבה פעמים בולטים לעין רק בגיל ההתבגרות. 01 מסיבה זו, נשים רבות עם הפרעת קשב מאובחנות רק כשהן מבוגרות. 01

הראלה הלוי

אבחון של הפרעת קשב בגיל 26 עשוי לפעמים להסביר חלק מהתחושות וההתנהגויות שלא הבנת עד היום. כך קרה למיכל, עוזרת שיווק בחברת היי טק. האבחון איפשר לה סוף סוף להבין מדוע תמיד הייתה משתהה עם מטלות בלימודים, איך זה שמחשבות היו מסיחות את דעתה ברגע ולמה כל כך הרבה פעמים אנשים חשבו שהיא לא מקשיבה להם. 02 תמיד היה לה קשה לשמור על ארגון וסדר, ובפגישות בעבודה היתה חולמת בהקיץ וחושבת על כל דבר חוץ מהדברים הנאמרים בחדר. 01

מסתבר שמיכל לא הייתה מקולקלת, למרות שכך הרגישה רוב חייה ולפעמים עדיין מרגישה כך. אלה רק היו תסמינים של הפרעת קשב לא מאובחנת.

תת-אבחון בילדות ובנשים

בגיל הילדות, אבחון הפרעת קשב נפוץ יותר בקרב בנים מאשר בנות (ביחס של 1:3), אך למעשה מחקרים מראים שהשכיחות בין בנים ובנות היא דומה. אף-על-פי שהפרעת קשב מתפתחת כבר בגיל הילדות, 01 יש נשים שאצלן התסמינים מופיעים רק בגיל מאוחר יותר. 04

בנות מאובחנות פחות (או במונח המקצועי סובלות מ״תת-אבחון״) 03 ורוב הנשים מאובחנות רק כשהן בוגרות. 01

הסיבה לכך שנשים מאובחנות מאוחר טמונה כנראה בעובדה שאצל נשים יש פחות ביטוי חיצוני של היפראקטיביות או התנהגויות ש״מפריעות לסביבה״ בילדות. 01

היפראקטיביות מתבטאית בדרך כלל כתנועתיות יתר, פעולות אימפולסיביות וטווח ריכוז קצר יותר. לעומת זאת, היפראקטיביות בבנות בדרך כלל מתבטאת בדרכים שלא גורמות לסביבה לפרש אותם כסימנים של הפרעות קשב, כגון דיבור ללא הפסקה, עוררות גבוהה, תנועות עצבניות, שצף מחשבות, חוסר שקט פנימי ורגישות מוגברת. 01

הפיצוי על הפרעת הקשב בילדות יכול להתפתח מבלי שאנחנו מודעים לכך, אולם המאמץ לפצות על הפרעות הקשב בעבודה, מנת משכל גבוהה וסביבה תומכת בבית ובלימודים יכולים לתרום לכך שהפרעת הקשב נותרת חבויה במשך שנים. עלולות להיות לכך השלכות נפשיות – כשהביצועים לא מוצלחים נוטים לשייך אותם לפגם אישי, מה שעשוי להוביל בסופו של דבר להאשמה עצמית ולדימוי עצמי נמוך. 01 מעבר לכך, עם הגיל עומס המטלות עולה, וכך הפרעת קשב אצל נשים יכולה להוביל לקשיים בעבודה ובניהול הבית, לקונפליקטים בבית, בלימודים ובעבודה, לאיכות חיים פחות טובה ולסיכון גבוה יותר לגירושים. 01

ההשפעה של אבחון מאוחר בנשים

הפרעת קשב היא בעיה נוירולוגית-התפתחותית המאופיינת בבעיות קשב, חוסר שקט ואימפולסיביות ויש שילובים שונים וסוגים שונים. כל אלה משפיעים על היכולת לתפקד בצורה טובה במשימות היום יומיות. 03 כשלא מאבחנים בעיות בהתפתחות נוירולוגית בילדות אפשר לפספס אותן בבגרות. 04 עם הזמן, חוויות חוזרות של כישלון והרגשה של חוסר שייכות יכולות לפגוע בדימוי העצמי ובהערכה העצמית. דבר זה מגביר את הסיכון לפתח מחלות נלוות, ולכן נשים שאינן מאובחנות בהפרעת קשב בילדות נוטות לסבול יותר מדיכאון, חרדות, בעיות שינה והפרעות אכילה. 01

ב-2021 פורסם מחקר שהראה כי בקרב בנות שאצלן הופיע דיכאון בגיל ההתבגרות, עם אפיזודות שחוזרות על עצמן, הדיכאון עשוי למעשה להסוות הפרעת קשב. 05 החוקרים טענו שטיפול מתאים בהפרעת הקשב ובדיכאון יכול לשפר את התפקוד היום יומי ואת תסמיני הדיכאון. 05

^{האור בקצה המנהרה של ADHD}

לצד הקשיים שנשים עם הפרעות קשב עשויות לחוות ביום יום, נשים רבות עם הפרעת קשב הן בעלות מוטיבציה גבוהה, יצירתיות, חשיבה "מחוץ לקופסה" ויכולות אחרות. כדי למקסם את היכולות מצד אחד ולהפחית את הקשיים מצד שני, חשוב לעבור אבחון מקצועי ולקבל טיפול המתאים לנסיבות ולצרכים של כל אחת.

כדאי לדעת כי הדרך שבה נשים חוות את ההשלכות של הפרעות קשב על התפקוד היום יומי קשורה באופן הדוק לאופן שבו הן מתייחסות להפרעת הקשב. יש נשים המתארות את ההפרעה כמשהו שלילי ויש נשים המסתכלות על הפרעת הקשב כ״מתנה״. לדוגמה, הן טוענות שהודות לאתגרים שהפרעת הקשב גורמת הן גילו את החוזק הנפשי שלהן ולמדו על עצמן. בכל מקרה, בין אם אישה מתייחסת להפרעת הקשב כמתנה או כמכשול בחייה, חשוב שתעשה כל מה שהיא יכולה כדי לנהל נכון ואולי אף לטפל בהתנהגויות שמגבילות אותה. 01 אבחון מוקדם של הפרעת קשב יכול לסייע להבין את התסמינים ולנהל אותם טוב יותר. 01

אם את חושבת שיש לך הפרעת קשב, אף פעם לא מאוחר לאבחן אותה ולשפר לעצמך את איכות החיים. פני לרופא/ה המתמחה בהפרעות קשב, נוירולוג/ית, פסיכיאטר/ית או רופא/ת משפחה שהוכשרו לכך ושיש להם ניסיון בתחום. זה יכול להיות הצעד הראשון שלך בלקבל את העזרה שמתאימה לך.

מידע נוסף על הפרעות קשב ניתן לקרוא כאן.

האמור בכתבה זו אינו מהווה ייעוץ ו/או המלצה רפואית.

1. Back to contents.

   Holthe MEG, Langvik E. SAGE Open. January 2017. doi: 10.1177/2158244017701799

2. Back to contents.

   https://www.cdc.gov/ncbddd/adhd/diagnosis.html

3. Back to contents.

   Gutman SA, et al. The American Journal of Occupational Therapy, January/February 2020, Vol. 74, No. 1

4. Back to contents.

   Young et al. BMC Psychiatry (2020) 20:404

5. Back to contents.

   Powell V, et al. Journal of Affective Disorders 2021 (295), 1153-1160, ISSN 0165-0327

אין באמור לעיל, במידע או בתשובה כדי להוות בדרך כלשהי, ייעוץ רפואי או אחר כלשהו, המלצה או תחליף לטיפול כלשהו או המלצה למוצר או תכשיר כלשהו. אי לכך, יש לקרוא היטב את עלון המידע הנלווה לכל מוצר ולפנות לרופא לצורך קבלת טיפול או ייעוץ רפואי.