הפרעות קשב במבוגרים
אובחנתי בהפרעת קשב כמבוגר. עכשיו אני יכול להתחיל לפרוח
״אני נכנס ללינקדאין ומוצא מאמר מעניין שעוסק בדיוק בתחום שאני עובד עליו. אני מתחיל לקרוא אותו בהתרגשות גדולה, ואז אני יוצא מהעמוד כדי לקרוא הודעות בנייד. אני חש התרגשות מתסכלת שגורמת לי לברוח מהדבר שאני עומד להנות או ללמוד ממנו. אז אני חוזר לקרוא את המאמר ומחליט להדפיס אותו (יש לי המון כתבות מודפסות בתיק שאני אף פעם לא מגיע אליהן). אני מתיישב לקרוא את המאמר, ובמקביל תוהה אם אני מנצל ביעילות את 2 הדקות שיש לי. אני בעבודה עכשיו ואמור להתכונן למצגת שיש לי. מה המנהל שלי יחשוב עליי אם אני מבזבז את הזמן ועושה דברים אחרים? המנהל שלי בטח בדיוק חושב על איך לפטר אותי.
רגע, בדיוק הפסקת צהריים. אז זה בטוח לא בזבוז זמן, כי ההפסקה היא הזמן שלי לעצמי. אני אביא דף ריק כדי לכתוב נקודות חשובות שאמצא במאמר, אולי זה יעזור לי מתישהו. אם לא אכתוב אותן אני אשכח מה קראתי, וגם אשכח לשתף קולגות. אולי אני אשתף אותם עכשיו. אני אסתכל בווצאפ לראות למי כדאי לי לשלוח את המאמר. אני עובר על ההודעות, ו-30 דקות אחר כך משהו מציק לי אז אני בוהה באוויר. עכשיו אני לא זוכר, מה עשיתי לפני כן? למה אני מרגיש לחוץ כשאני מתחיל לקרוא את המאמר שכל כך עניין אותי? ולמה אני מעדיף לעשות דברים קטנים לא חשובים שמסיחים את דעתי? אני שוב מרגיש מתוסכל – אני קורא מאמר שיכול לעזור לי מאוד במצגת שאני אמור להכין, אבל אני לא מצליח להתרכז מספיק כדי להבין את מה שאני קורא. אז אני רוצה להתיישב ופשוט להתקדם ולכתוב את המצגת. אני אתחיל ונראה מה יהיה. בדיוק קפצה לי תזכורת שיש לי פגישת צוות בעוד חצי שעה. הלוואי שיכולתי להירגע. לסגור את כל הטאבים במחשב ולהתקדם עם המשימות שאני חייב לעשות״.
בשנת 2019, כך נראה היום של ירון, מנהל מוצר בן 42 בחברת היי טק, לפני שאובחן בהפרעת קשב.מצב שהוא לא ידע על קיומו מכיוון שהיה בטוח שזו בעייה התנהגותית של ילדים.
לפני שאובחן, ירון הרגיש שהיו דברים שהוא רצה לעשות והיה יכול לעשות אותם מצוין, אך מסיבה כלשהי הוא לא הצליח להתחיל אפילו את המשימות הקטנות ביותר. המוח שלו היה עסוק בכל כך הרבה דברים, הוא הרגיש חסר מנוחה ולא הצליח להתארגן כדי להתחיל במשימה. כשכבר היה מביא את עצמו להתחיל משהו, הוא הרגיש שחוק פיסית, מוסח ומתוסכל.
מהי הפרעת קשב במבוגרים?
כשאנחנו שומעים על הפרעות קשב (ADHD), אנחנו נוטים לחשוב על ילדים שיש להם בעיית ריכוז, או שהם היפראקטיביים או אימפולסיבים. [2] במשך שנים רבות, מומחים חשבו שהפרעת קשב מתרחשת רק בילדים ושהיא חולפת בגיל ההתבגרות. רק בסוף המאה ה-20 הצליחו להוכיח בצורה משכנעת כי הפרעת קשב וריכוז קיימת גם במבוגרים. [3]
על אף שהפרעת קשב יכולה לחלוף לאחר הילדות, מומחים כעת טוענים ש-60% מהאנשים שאובחנו בהפרעת קשב בילדותם יסבלו ממנה גם כמבוגרים. [2] עם נתונים כאלה זה לא מפתיע שכל כך הרבה אנשים בישראל [4] ובעולם [5] תוהים האם יש להם הפרעת קשב.
הפרעת קשב אינה עצלנות וחוסר רצון לעשות דברים, והיא גם לא בעיה התנהגותית. זוהי בעיה התפתחותית הגורמת לדפוס מתמשך של חוסר ריכוז ו/או היפראקטיביות/אימפולסיביות. [1] אם כי במבוגרים, היפראקטיביות היא מאפיין פחות בולט, והיא עשויה לבוא לידי ביטוי באי שקט או פעילות בלתי פוסקת ״שמעייפת״ את הסביבה. התסמינים של הפרעת קשב יכולים להשפיע בצורה משמעותית על שגרת היום יום ועל מערכות יחסים.
מבוגרים הסובלים מהפרעת קשב נוטים להימנע ממטלות הדורשות ריכוז ממושך, כמו הכנת דוח"ות, מילוי טפסים או קריאת מאמרים ארוכים. [6] כשמתעלמים ממשימות המצריכות את הכישורים הללו, עלול להיווצר אי-סדר: החשבונות לתשלום נערמים, הם מאחרים לעבודה, בדיקות רפואיות נדחות או שהם שוכחים מהן, ועלולות לקרות תאונות.
הטיפול בהפרעות קשב במבוגרים
חשוב לגשת לאבחון על ידי רופא המוסמך לכך. אבחון מדויק מאפשר להתאים בצורה נכונה את הטיפול. [1] בנוסף, סטרס או מצבים רפואיים אחרים (גופניים או נפשיים) יכולים לגרום לתסמינים הדומים ל-ADHD. והתאמת הטיפול תעשה לכל מטופל בהתאם.
״כשאתה מאובחן ב-ADHD אתה מרגיש סוג של הקלה. חלקים שונים בחיים פתאום מתבהרים. כילד הייתי תלמיד טוב בסה״כ, אבל אני זוכר את הוריי אומרים לי הרבה שאני חולם בהקיץ ושאני צריך להתרכז יותר. גם היום, אני יודע שאני משגע את אשתי ואת הבנות שלי, עם הקושי שלי להתרכז ולסיים משימות, וכשאני נכבה לפעמים במפגשים משפחתיים או חברתיים״, סיפר ירון. ״אני חושב שביום שאובחנתי, והבנתי שאני יכול לעזור לעצמי, החיים שלי השתנו ואני מרגיש שאני יכול לתפקד טוב יותר ולהתחיל לפרוח. אבן גדולה שהייתה לי בלב, הפכה לקטנה יותר. התחלתי לקבל טיפול תרופתי שעזר לי להתפקס, וביחד עם מטפלתCBT אני לומד לנהל את הזמן שלי טוב יותר״.
הטיפול בהפרעת קשב כולל תרופות, טיפולים התנהגותיים ושילוב של גישות אלה. עבור אנשים רבים, תרופות להפרעת קשב מפחיתות היפראקטיביות ואימפולסיביות, והן משפרות את היכולת להתרכז, לעבוד וללמוד. [6]
הטיפול התרופתי הנפוץ ביותר במבוגרים הוא תרופות מעוררות, או ממריצות (״סטימולנטים״). [1] הסברה היא ש-ADHD מתפתחת בעקבות פגיעה בוויסות של שני מוליכים עצביים בעלי תפקיד חשוב בחשיבה ובריכוז – דופמין ונוראדרנלין. [6] חרף שמן, תרופות אלה לא מעוררות את המטופלים, אלא מעלות את רמת הדופמין ונוראדרנלין במוח. [6] הודות לכך, אותן תרופות עשויות לעזור למטופלים להתרכז ולהתעלם מהסחות דעת. [2] לפעמים יומלץ על שימוש בתרופות שאינן ממריצות (״לא סטימולנטים״), שיכולות להפחית התנהגות אימפולסיבית ולשפר את טווח הקשב. [2]
שילוב טיפול תרופתי עם טיפול התנהגותי יכול לסייע למבוגרים להתמודד טוב יותר עם האתגרים היום יומיים. במיוחד אם ADHD מתרחשת לצד חרדה ודיכאון. פסיכותרפיה, למשל טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT), יכולה לסייע למבוגרים עם הפרעת קשב לשפר את יכולת הארגון וניהול הזמן שלהם כדי שיוכלו להשלים משימות יום יומיות. היא יכולה גם לסייע למבוגרים לרכוש בטחון עצמי ושליטה על התנהגויות אימפולסיביות ומסוכנות. לפעמים, קבלת תמיכה ממטפל שקיבל הכשרה מתאימה לכך יכולה לסייע למבוגרים לשפר את התפקוד היום יומי. [7]
אף פעם לא מאוחר מדי לגשת לאבחון ולקבל טיפול בהפרעות קשב. פנייה לאבחון מקצועי של הפרעת הקשב היא השלב הראשון לקראת קבלת טיפול. כאשר הטיפול הוא יעיל, הוא יכול להקל על חיי היום יום של אנשים ומשפחות רבות. [1] בישראל, הרופאים המורשים לאבחן הפרעת קשב במבוגרים ולטפל בה הם רופאים או רופאות המתמחים בנוירולוגיה או פסיכיאטריה, או רופאי משפחה שעברו הכשרה מוכרת על ידי משרד הבריאות ורכשו ניסיון בתחום ADHD.
לקבלת אבחון וטיפול בהפרעת קשב, פנו לרופא מומחה.
[1] https://www.nimh.nih.gov/health/publications/adhd-what-you-need-to-know
[2] https://www.webmd.com/add-adhd/adhd-adults
[3] https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0924977X18303031
[5] https://trends.google.com/trends/explore?date=2019-03-01%202021-08-10&q=%2Fm%2F0h99n
[6] https://www.nimh.nih.gov/health/topics/attention-deficit-hyperactivity-disorder-adhd
[7] J.J.S. Kooij et al. / European Psychiatry 56 (2019) 14–34
אין באמור לעיל, במידע או בתשובה כדי להוות בדרך כלשהי, ייעוץ רפואי או אחר כלשהו, המלצה או תחליף לטיפול כלשהו או המלצה למוצר או תכשיר כלשהו. אי לכך, יש לקרוא היטב את עלון המידע הנלווה לכל מוצר ולפנות לרופא לצורך קבלת טיפול או ייעוץ רפואי.
