מדריך להורים: כל מה שצריך לדעת על אבחון קשב ולקויות למידה

הילד מתקשה בלימודים? המורה ממליצה על אבחון? מתי כדאי לגשת לאבחון, למי לפנות, ואיך להבדיל בין הפרעת קשב ללקויות למידה? ד"ר ורד ברזילי פסח, מומחית בנוירולוגיית ילדים, עונה על כל השאלות החשובות

מחברת: ד"ר ורד ברזילי פסח

אחרי מספר שנים במערכת החינוך הבנתם שהילד או הילדה מגלים קושי בלימודים, ייתכן שמדובר בילדים מוכשרים, מבריקים וחכמים אבל משהו בכיתה לא מסתדר, ובאחת מאסיפות ההורים עולה לאוויר המילה 'אבחון'. בבית, אחרי מחקר גוגל מעמיק, אתם בטח כבר מבינים שעולם האבחונים מורכב וסבוך בהרבה משחשבתם, אז לאיזה אבחון יש לשלוח את הילדה? אבחון פסיכו־דידקטי? אבחון קשב? ולמי לפנות? רגע לפני שניגש לעולם האבחונים בעזרתה של ד"ר ורד ברזילי פסח, מומחית בנוירולגיית ילדים והתפתחות הילד, נעשה סדר במונחים: הפרעות קשב ופעלתנות יתר ( ולקויות למידה יושבות שתיהן על קשת של לקויות נוירולוגיות שפוגעות ביכולות הלימודיות והתפקודיות של אדם, אך הן באות לידי ביטוי, מאובחנות ומטופלות בדרכים שונות. הפרעת קשב ופעלתנות יתר (ADHD) היא הפרעה התפתחותית שמתבטאת במאפיינים של חוסר קשב ו/או היפראקטיביות ואימפולסיביות המפריעים לתפקוד או להתפתחות. לקויות למידה הן הפרעות נוירולוגית המשפיעות על יכולתו של המוח לקבל, לעבד, לאחסן ולהגיב למידע חדש, וישנן מגוון של לקויות ידועות, כמו דיסלקציה, קושי בקריאה, קושי בכתיבה, דיסגרפיה, דיסקלקוליה, קושי ברכישת שפה זרה וכיוצא באלה.

אז איך יודעים להבדיל בין הפרעות קשב ללקויות למידה?

"זה באמת נושא מבלבל, ולפעמים גם המורים לא יודעים על מה להמליץ. בהרבה מקרים יורים לכל הכיוונים ולא אחת מגיעים אליי ילדים לאבחון קשב כשברור שכל הנתונים לא מצביעים בכלל לכיוון. אלא שיש כמה סימנים שכדאי לשים לב אליהם: למשל בהפרעת קשב אולי נבחין שהילד או הילדה מתקשים להישאר מרוכזים לאורך זמן בכיתה או בהכנת שיעורי הבית, ילדים שמתקשים פיזית לשבת לאורך זמן, שמטיילים בכיתה או כל רגע נעמדים או ילדים שהריכוז שלהם טוב אבל מעדיפים לבצע את המשימות בעמידה במקום בישיבה. חשוב לשים לב לקשיים בתפקודים ניהוליים, כמו תכנון נכון של זמן, ארגון במרחב, ביצוע תיעדוף של משימות. כשמורה מבקשת מילדי הכיתה להוציא מחברת חשבון מהתיק והם מוציאים דווקא שפה, או שוכחים את הקלמר וצריך להזכיר להם שוב, כשהם יתבקשו לבצע את המשימות בעמוד 20 ואחר כך לדלג לעמוד 23, והם יבצעו את כל המשימות מעמוד 20 ועד 23 – אלו התנהגויות שמרמזות על הפרעת קשב. לעומת זאת, ילדים שיושבים בשיעור בלי לקום, מוציאים את כל מה שנדרש מהתיק, מקשיבים לשיעור אבל הם לא הצליחו להבין מה המורה אומרת, או שאולי הצליחו להבין את הוראת המורה אבל לא את מה שכתוב בחוברת, או שהם פותרים בשיעור חשבון את התרגילים היטב כי הם מחשבים מצוין, אבל ברגע שמגיעים לבעיות מילוליות הם נופלים, כי לא הבינו את ההוראה הכתובה – כאן עולה החשד שמדובר בלקויות למידה. כשילד מתקשה להעתיק מהלוח צריך לשים לב למשל האם הבעיה היא שהוא פיזית העתיק מהלוח את כל השורות, אבל התחיל בראשונה, דילג לשלישית, חזר לשנייה וכשהוא קורא את הדברים אין בהם שום היגיון, ואז ייתכן שזו בעיה של קשב, או שהוא לא הספיק להעתיק הכול כי הקצב שלו איטי יותר או שהכתיבה שלו לא תקינה או שלא הצליח לקרוא מהלוח כמו שצריך, אז ייתכן שמדובר בקושי הנובע מלקות למידה".

מתי כדאי להתחיל בתהליך האבחון

באופן פורמלי ניתן לאבחן הפרעת קשב מגיל ארבע, ורופאים נוירולוגיים התפתחותיים יכולים לתת אבחון מגיל ארבע במסגרת המכונים להתפתחות הילד, אך למעשה אפשר לזהות את הניצנים של הפרעת קשב גם הרבה לפני. אבחון לקויות למידה ניתן לבצע באופן פורמלי מגיל שש ומעלה, אך לרוב ההעדפה היא לא לבצע את האבחון לפני סוף כיתה ב' או תחילת כיתה ג'. הסיבה היא שקודם האבחון צריך שהילד ירכוש את ה'תלמידאות', כלומר ההבנה של מה זה להיות תלמיד, להוציא את הציוד מהתיק, להעתיק מהלוח, לכתוב בחוברת וכיוצא באלה, לפני שיהיה טעם בביצוע אבחון שבוחן את מיומנויות הלמידה".

מיהם הגורמים שיכולים לאבחן הפרעת קשב ומי מאבחן לקויות למידה?

"אבחוני הפרעות קשב מתבצעים על ידי שני סוגים של מקצועות: רופאים ופסיכולוגים. בקרב הרופאים, מי שרשאי לבצע את האבחון הם נוירולוגיים ילדים, פסיכיאטריים ילדים ורופאי קשב, שהם רופאי ילדים שעברו הכשרה ספציפית להפרעות קשב בנוסף להתמחות ברפואת ילדים. כאמור, פסיכולוגים מומחים שהתמחו ורכשו ניסיון בטיפול בהפרעת קשב יכולים לאבחן הפרעת קשב, אך אם יש צורך במתן טיפול תרופתי הם ידרשו להפנות את המטופל.ת לרופא או רופאה מאותם תחומים שהוזכרו שיכולים לתת מרשם. כל אחד מהגורמים שמאבחנים יכולים גם להמליץ לילד או לילדה לפנות לעוד אנשי מקצועות בריאות- בין אם זה לטיפול שמרני בהפרעת הקשב ובין אם יש חשד לקשיים נוספים. ניתן להפנות לדוגמא לייעוץ של עובד.ת סוציאלי.ת, הדרכת הורים, מאבחנים דידקטיים, מרפאים בעיסוק, פיזיותרפיסטים, קלינאי תקשורת וכיוצא באלה".

לאבחון לקויות למידה נפנה למכון או לאנשי מקצוע שיש להם תעודת MA בלקויי למידה, שמוכרים על יד משרד החינוך. כדאי להבחין בין אבחון דידקטי לאבחון פסיכו־דידקטי. מאבחנים דידקטיים הם בדרך כלל יועצים חינוכיים או אנשי מקצוע שונים מתחום החינוך שהתמחו בתואר מאסטר בלקויות למידה. לעומת זאת מאבחנים פסיכו־דידקטיים הם לרוב פסיכולוגים חינוכיים שלרוב עובדים במשותף עם מאבחנים דידקטיים או שמבצעים את האבחון הפסיכו־דידקטי בעצמם. באבחון דידקטי מזהים וממפים את המיומנויות, ההתנהגויות ואסטרטגיות הלמידה של המאובחן. בתוך האבחון הדידקטי יש גם חלק ייעודי שבודק קשב. מטרת האבחון הדידקטי הוא לאתר קשיים ולקויי למידה ואז לנסות למפות אותם ולמצוא את נקודות החוזק ואת הנקודות שצריך לחזק אצל הילד. אבחון פסיכו־דידקטי הוא אבחון שבו כאמור חייב להיות מעורב פסיכולוג והוא כולל בנוסף לאבחון הדידקטי גם הערכה של החלקים הקוגניטיביים באבחון, כלומר הערכת מנת משקל (איי.קיו) והערכה כללית של התחום הרגשי".

כיצד נראים אבחוני קשב ולקויות למידה בפועל

"אבחון הפרעת קשב בילדים כולל לרוב כמה מפגשים הכוללים שיחה מעמיקה עם ההורים, היכרות עם הילד ועולם התוכן שלו דרך שאלונים שההורים והמורים מתבקשים להשלים מבעוד מועד ושיחה עם הילד או הילדה. מתוך האנמנזה שעולה בפגישות הללו נקבע האם ישנה הפרעת קשב, נאפיין אותה ונבחר את הטיפול המתאים. ישנם מכונים שונים שנעזרים גם במבחנים ממוחשבים, כמו Moxo או TOVA אך מדובר למעשה רק בבדיקות עזר והן לא הכרחיות לקביעת האבחון.

אבחון דידקטי ואבחון פסיכו־דידקטי נמשכים כמה שעות ומתאימים אותם לגיל הילד, לסבלנות שלו ולשאלה האם יש לו בנוסף הפרעת קשב. האבחון יכול להתבצע במפגש אחד או להתפרש לכדי שלושה מפגשים. פעמים רבות ילדי תיכון יגיעו ליותר ממפגש אחד, שכן נדרשת בדיקה של יותר תחומים, וכל חלק בבדיקה ארוך יותר. בסיום האבחון מתקבל סיכום עם תוכנית התערבות מתאימה שכוללת הוראות לביצוע בבית, בכיתה ובשעות הפנאי, כלומר תוכנית שמקיפה את חיי הילד מכל הכיוונים. המטרה היא לסייע לילד להתקדם ולשפר הישגים, תוך כדי התחשבות בקשיים שלו וביכולות הטובות שלו"

יש דרך להכין את הילד לקראת אבחון, מה להגיד לו?

"ההכנה לקראת המפגש היא בעיקר הכנה רגשית, למשל אפשר להסביר לילדים שהמטרה של המפגשים שיבואו היא לבדוק אם יש משהו שקשה להם, מהו בדיוק ואיך אפשר יהיה לעזור להם. חשוב שהילדים ישנו טוב בלילה שלפני, ואם הם חולים או שאינם במיטבם עדיף לוותר על האבחון ולדחות אותו למועד אחר, כי המטרה היא לראות את הילד במצב הטבעי שלו. ילד שמגיע לאבחון לקויות למידה וכבר אובחן עם הפרעות קשב, כדאי שיגיע לאבחון כשהוא תחת טיפול תרופתי, כדי שאפשר יהיה לנטרל את קשיי הקשב וכך לאפשר אבחון מדויק יותר של לקויות הלמידה".

עד כמה האבחונים האלו באמת יכולים להשפיע בסופו של דבר על ההצלחה של הילדים?

"ככל שנקדים לטפל בילד בטיפול שמותאם אישית לצרכיו, כך אפשר יהיה לתת לו את ההזדמנות הטובה יותר למצות את היכולות שלו ולתת לו עתיד טוב יותר שמותאם אישית, לצרכיו ולרצונותיו, בין שזה טיפול תרופתי להפרעות קשב, טיפול התנהגותי כזה או אחר או התאמות שונות שניתנות גם באבחון של לקויות למידה, אם זה הארכת זמן במקרה של הפרעות קשב, פטור מלימודי שפה שנייה בתיכון למי שאובחן עם קושי ברכישת שפה, הגדלת הדפוס למי שמתקשה בקריאה, מבחנים שנעשים בעל פה במקום בכתב למי שמתקשה בכתיבה וכיוצא באלה. ההתאמות האלו יכולות להביא להבדלים ניכרים מאוד, ילד שמבצע מבחן בעל פה יכול לקבל 100 לעומת 40 או 50 אם יתבקש לכתוב את התשובות על טופס המבחן".

עולם האבחונים מורכב ומאתגר, אך אבחון מוקדם ומדויק הוא המפתח למתן הזדמנות שווה לילדים המתמודדים עם קשיים לימודיים. בין שמדובר בהפרעת קשב או לקויות למידה, האבחון המתאים יוביל לתוכנית התערבות מותאמת אישית שעשויה לחולל שינוי משמעותי בהישגי הילדים ולאפשר להם למצות את מלוא הפוטנציאל שלהם