סטודנטים והפרעות קשב – כך מאבחנים ומטפלים
הפרעת קשב לא מתפרצת בפתאומיות, וגם אם מבחינים בה רק באוניברסיטה – היא הייתה שם בגיל צעיר הרבה יותר גם אם לא הכבידה על היכולות וההישגים. איך מאבחנים את הפרעת הקשב וכיצד מטפלים בה? ריאיון עם ד״ר רחל בן חיון, נוירולוגית מומחית ומנהלת השירות הקוגניטיבי במכון שבץ מח וקוגניציה בקריה הרפואית לבריאות האדם רמב"ם בחיפה
הראלה הלוי
במבחני הסמסטר של סוף השנה מאיה, סטודנטית לביו-טכנולוגיה, נתקלה באתגר. היא התחילה את המבחן בכימיה לכאורה בקלילות – כתבה תשובה מפורטת ומנומקת, אלא שאז היא שבה וקראה את השאלה והבינה שהמהירות הייתה בעוכריה והתשובה שנתנה שגויה. הזמן שהשקיעה בתשובה השגויה בצירוף עומס השאלות שעוד ציפו לה בהמשך העיבו על כל הבחינה, והתוצאה הסופית הייתה בהתאם. מתח ותסכול הם עבורה חוויה מוכרת במבחנים שכאלה, ובמשך תקופה ארוכה מאיה חווה קשיים בריכוז ובהקשבה לנעשה בהרצאות. הבחינה ההיא והקשיים שהפכו לשגרת יומה הביאו אותה ליזום שיחה עם דיקנית הסטודנטים, שהמליצה לה לפנות לאבחון מסודר. נוירולוג מומחה קבע כי מאיה סובלת מהפרעת קשב (ADHD). האבחון הפתיע אותה ואת סביבתה, שכן רבים חושבים שמדובר בהפרעה שמאובחנת בגילים צעירים בהרבה.
״מאיה לא לבד", מסבירה ד״ר רחל בן חיון, נוירולוגית מומחית ומנהלת השירות הקוגניטיבי במכון שבץ מוח וקוגניציה בקריה הרפואית לבריאות האדם רמב"ם בחיפה. "הפרעת קשב אינה קיימת בקרב ילדים בלבד והיא גם לא מתפרצת באופן פתאומי בבגרות. במרבית המקרים היא מתבטאת כבר בגיל צעיר, אלא שהיא לא מאובחנת או מטופלת. אפילו אם את סטודנטית או סטודנט שעברו ללא קשיים מיוחדים את בית הספר היסודי והתיכון – כנראה שההפרעה תמיד הייתה שם, גם אם לא פגעה בהישגים. אני נתקלת במקרים רבים שבהם סטודנטים חווים קושי, פונים ליחידה לקידום סטודנטים במוסד האקדמי שבו הם לומדים, ואם עולה חשד לליקוי למידה או הפרעת קשב הם מופנים לאבחון״. ד״ר בן חיון מסבירה כי במקרים שכאלה האתגר העיקרי הוא להבין האם אכן מדובר בהפרעת קשב: ״חשוב לדייק את האבחנה כדי לא לתת טיפול תרופתי לאדם שאין לו הפרעת קשב".
כיצד נעשה אבחון הפרעות קשב במבוגרים?
״הפרעות קשב בקרב מבוגרים מאובחנות בידי רופא או רופאה מומחים בתחומם – נוירולוג, פסיכיאטר, או רופא משפחה שעבר התמחות ויש לו ניסיון בטיפול בהפרעת קשב. חשוב להבין שההפרעה מתבטאת אצל כל אחד בצורה מעט שונה. לדוגמה, יש סטודנטים שיהיו אימפולסיביים או היפראקטיביים, בעוד שאחרים יסבלו מפגיעה ביכולת להתרכז, ויש כאלה שאצלם ההפרעה מתבטאת בקשיים משולבים. במרבית המקרים ההפרעה לא פוגעת רק בלימודים אלא נוכחת בעוד תחומים של החיים - חיי המשפחה, עבודה, קשרים חברתיים, ועוד - זו הסיבה שהאבחון מתחיל מבדיקה של הקשיים השונים לאורך השנים, ובאילו תחומי חיים הם מורגשים.
האבחון להפרעת קשב הוא קליני במהותו, אך לעתים הוא כולל גם מבחנים ממוחשבים או מבחנים אחרים. בנוסף לכל אלה, אנחנו בודקים האם הסטודנט סובל ממחלות או קשיים אחרים שעשויים להתלוות להפרעת הקשב - חרדה ודיכאון, דיסלקציה או דיסגרפיה, או ליקויי למידה אחרים. בחלק מהמקרים נבצע במסגרת האבחון בדיקת דם על מנת לוודא שהמטופל לא סובל ממחסור בוויטמין B12, מאנמיה, או מבעיה כלשהי בבלוטת התריס – כל אלה עלולים לגרום לבעיית קשב".
האם סטודנטים יכולים לסבול מהיפראקטיביות בדומה לילדים?
״המופע של הפרעת קשב הוא מעט שונה בגיל מבוגר יותר. בעוד שילדים היפראקטיבים עסוקים ללא הרף בפעילות כלשהי, בקרב מבוגרים היא מתבטאת לרוב באי-שקט פנימי. לדוגמה, אי-יכולת להתמקד ולבצע מטלות שונות, וחוסר יכולת לשבת לזמן ממושך בלי לקום או לזוז. אני פוגשת סטודנטים עם הפרעת קשב שעוסקים הרבה בספורט, מכיוון שפעילות שכזו מעלה את רמות המוליכים העצביים במוח – מה שגורם לשיפור הקשב ולתחושה פיזית טובה יותר".
ומה לגבי התנהגות אימפולסיבית?
״גם כאן מדובר בהתנהגות מעט שונה אם משווים אותה לגיל הילדות. אצל מבוגרים היא עלולה לגרום לחוסר סבלנות, להתפרצויות זעם או לקושי להקשיב – וכאן עלולים להיווצר חיכוכים עם חברים או בני-זוג. אפילו נהיגה לא זהירה יכולה להיות ביטוי לאימפולסיביות שנובעת מהפרעת קשב. באופן כללי ניתן לומר שהפרעת הקשב נוכחת בחייו של האדם הבוגר גם אם היא מתמתנת עם הזמן בהשוואה לתקופת הילדות שלו".
מה כוללים שאלוני האבחון להפרעת קשב אצל סטודנטים?
"זה מתחיל בריאיון מקיף עם הסטודנט ומילוי שאלונים שמותאמים למבוגרים. אנחנו מתעכבים על זיהוי תסמינים של ההפרעה בילדות ובבגרות, וגם על כאלה שמורגשים בתחומי חיים אחרים שאינם בהכרח לימודיים - עבודה, תחביבים, קשרים חברתיים, מערכות יחסים ומשפחה, בטחון עצמי ודימוי עצמי. כדי להרחיב את המידע אנחנו מראיינים או מבקשים גם מההורים או מבני הזוג למלא שאלונים מתאימים״.
״לפעמים נעשה שימוש בכלים נוספים להערכת 'התפקודים הניהוליים', שהם כישורים חשובים מאוד לסטודנטים - תכנון וארגון, ניהול זמן, דחיינות, גמישות קוגניטיבית, וזיכרון העבודה – המבחנים הללו הם כלי עזר לאבחון, מכיוון שלא תמיד ניתן לאבחן באמצעותם הפרעת קשב״.
האם יש גם בדיקות ממוחשבות לאבחון הפרעת קשב?
״לפעמים הנוירולוג שאליו פונים מפנה את הסטודנטים לבדיקות TOVA, MOXO, CPT ממוחשבות – אבל בניגוד למה שרבים חושבים לא מדובר בבדיקות שמאבחנות הפרעת קשב. היתרון המשמעותי שלהן הוא ביכולת לסייע בהתאמת הטיפול התרופתי למטופל, והן לא נדרשות לצורך אבחון ההפרעה עצמה. חשוב שההפניה לבדיקות הממוחשבות תיעשה בידי איש מקצוע בלבד״.
איך מטפלים בהפרעות קשב בקרב סטודנטים?
״אחרי האבחון שנעשה כמו שפירטתי, אם אני מעריכה שטיפול תרופתי יוכל לעזור, אציע לנסות טיפול תרופתי שמותאם לאורח החיים של הסטודנט. לרוב נבחין בהשפעה מיידית של הטיפול התרופתי".
מחקרים הראו שיפור טוב בתפקוד כאשר הטיפול התרופתי משולב בטיפול התנהגותי, למשל באמצעות CBT – טיפול קוגניטיבי התנהגותי – המבוסס על שינוי דפוסי חשיבה והתנהגויות. מדובר בטיפול רגשי ממוקד שמכוון לפתרון בעיות קשב וריכוז. ישנם גם אימונים (״קואצ׳ינג״) המיועדים להפרעת קשב על ידי מאמנים המתמחים בתחום. בין היתר ניתן להקנות באמצעות אימון שכזה אסטרטגיות לניהול זמן ולמידה. גם תרגול מיינדפולנס יכול להביא לשינוי ביכולת התפיסה של גירויים ולשינוי בפעילות העצבית במוח, ובכך לשפר את הקשב ואת התפקודים הניהוליים. צוות המכון שלנו או היחידה לקידום הסטודנט במוסד האקדמי יכולים להמליץ על אסטרטגיות שיוכלו לסייע בלימודים״.
יש לך דוגמה לאסטרטגית לימוד שכזו?
״פגשתי סטודנטים שהתלוננו על כך שדעתם מוסחת בקלות במהלך הרצאות – לפעמים בגלל חבר שיושב לידם או הנייד שמצלצל. הצעתי להם לא לכתוב את דברי המרצה, אלא להיעזר בדרכים אחרות לתיעוד החומר בהרצאה, למשל להקליט אותה ולצלם את השקפים והתרשימים על הלוח. בדרך זו, גם אם איבדתם את הקשב לכמה שניות - לא מפספסים את החומר ולא מאבדים עניין".
מהם הטיפולים התרופתיים להפרעות קשב?
״יש מגוון תרופות שנמצאות בשימוש כבר שנים רבות, וההבדלים העיקריים ביניהן הם סוג ההשפעה ומשך הזמן שלה. פעילותן של רוב התרופות מבוססת על הגברת נוירוטרנסמיטורים (המוליכים העצביים במוח) והן מסייעות בשיפור התסמינים עם יעילות ובטיחות שימוש מבוססת. התרופות משפיעות על המוח והשימוש בהן כרוך בתופעות לוואי – זו הסיבה שהן חייבות להינתן באמצעות מרשם בידי רופא המוסמך לכך שיתאים למטופל את התרופה באופן אישי. ההתאמה מתבססת על מגוון שיקולים, כולל אורח החיים של הסטודנט, מחלות רקע, עומס הדרישות הקוגניטיביות, ועוד. זו גם הסיבה שאסור לסטודנטים שאינם מאובחנים עם הפרעת קשב ליטול תרופות אלו ללא אישור מרופא ״.
אם יש הורה שסובל מהפרעת קשב וגם אחד מילדיו סובל מכך – מה הבעיה להשתמש בתרופה של הילד?
״מאוד לא מומלץ לעשות זאת. התרופות לילדים ולמבוגרים אולי דומות, אך יש צורך להתאימן לכל מטופל באופן אישי - במינונים, בסוג המסוים של התרופה, בתדירות הטיפול, ותוך התחשבות בתופעות הלוואי. בנוסף, חשוב לעבור אבחון על ידי רופא מומחה ולהיות במעקב רצוף בזמן הטיפול – גם לילדים וגם מבוגרים".
מידע נוסף על הפרעות קשב ניתן לקרוא כאן.
לאבחון הפרעת קשב יש לפנות לרופא או רופאה מומחים ומנוסים בתחום הפרעות קשב.
האמור בכתבה אינו מהווה ייעוץ ו/או המלצה רפואית.
NPS-IL-00946
אין באמור לעיל, במידע או בתשובה כדי להוות בדרך כלשהי, ייעוץ רפואי או אחר כלשהו, המלצה או תחליף לטיפול כלשהו או המלצה למוצר או תכשיר כלשהו. אי לכך, יש לקרוא היטב את עלון המידע הנלווה לכל מוצר ולפנות לרופא לצורך קבלת טיפול או ייעוץ רפואי.
