טיפול בהפרעות קשב וריכוז: התנהגותי או תרופתי?
הפרעות קשב וריכוז (ADHD) בילדים נחשבות לקושי מספר אחד בהתמודדות עם קשיי למידה, בעיות התנהגות, בעיות רגשיות ותפקוד יומיומי לקוי. התסמינים האופייניים של ADHD כוללים היפראקטיביות (פעלתנות יתר), אימפולסיביות וקשיי ריכוז. אינטליגנטיים ומוכשרים ככל שיהיו, הפרעת קשב וריכוז אצל ילדים - עם או בלי היפראקטיביות - עלולה לפגוע בהתקדמות האישית שלהם. לכן, ישנה חשיבות מכרעת לאבחון מוקדם וטיפול נכון.
ADHD היא הפרעה כרונית, הדורשת טיפול לטווח ארוך. ישנה הבחנה בין טיפול התנהגותי לטיפול תרופתי. לרוב, יעשה שילוב של שניהם – כתלות בכל ילד ובמצבו. כך או כך, על הטיפול להיעשות בשיתוף פעולה עם בית הספר או פסיכולוג/ית. כמו כן, חשוב שכל החלטה הנוגעת לטיפול תעשה בשיתוף הרופא המטפל, ההורים והילד במטרה למצוא את הטיפול המיטבי עבורו.
מהו טיפול תרופתי בהפרעות קשב וריכוז?
הטיפול התרופתי בהפרעות קשב וריכוז מומלץ לילדים מגיל שש ואילך. התרופות הקיימות לטיפול ב - ADHD הינן תרופות המצריכות מרשם ופיקוח של רופא. התרופות הנפוצות הינן ממשפחת מעוררי מערכת העצבים המרכזית. נטילת התרופות הללו מביאה לשיפור בסימפטומים למספר שעות כך שהמטופל יכול להתרכז, להיות רגוע יותר וללמוד. עם זאת, לתרופות אלה עשויות להיות תופעות לוואי כמו איבוד תיאבון, עלייה בקצב הלב ובלחץ הדם, כאבי ראש או בטן, יובש בפה, בעיות שינה והשפעה על מצב הרוח. לרשימה מלאה של תופעות הלוואי יש לקרוא את העלונים לצרכן של התכשירים.
יש לעקוב אחר יעילות הטיפול התרופתי, במידה ונעשה בו שימוש, לאורך זמן. כמו כן, מומלץ ליצור ערוץ תקשורתי פתוח בין ההורים למורה לדוגמה באמצעות מחברת קשר עם דיווח יומי או שבועי.
מהו טיפול התנהגותי בהפרעות קשב וריכוז?
טיפול התנהגותי בהפרעות קשב וריכוז מסייע לילד לפתח מיומנות, כמו שליטה עצמית (איפוק) ומעלה את הביטחון העצמי. יעילות הטיפול גדלה ככל שהילד צעיר יותר, וכאשר הטיפול נעשה באמצעות ההורים. רופאים רבים ממליצים להורים על טיפול זה טרם התחלת הטיפול התרופתי.
הטיפול מקנה להורים שיטות ומיומנויות שמטרתן לעזור לילד להתמודד עם המכשולים הניצבים בפניו, בכל הקשור לחיים עם הפרעת קשב והוא תורם להצלחה בבית הספר, בבית וביחסים בין אישיים. אמנם, טיפול התנהגותי כמו הדרכת הורים, מועבר לילד באופן ישיר דרך ההורים בהתאם להדרכה של איש מקצוע, ולכן דורש מאמץ וזמן רב, אך חסרון זה מתגמד לעומת היתרונות של השיפור בתסמינים.
הטיפול יתבצע בשמונה מפגשים (לפחות) בין ההורים למטפל. בזמן שבין המפגשים ההורים יישמו את המלצות המטפל, אשר יבצע מעקב אחר התקדמות הילד ואת תגובתו לטיפול. המפגשים יכולים להיות בקבוצה או אישיים למשפחה. במהלך מפגשים אלה ההורים יקבלו תמיכה וכלים ליישום כדי להבטיח שיפור בהפרעות הקשב והריכוז.
מטרת המפגשים היא להקנות להורים את היכולת להתמודד באופן יעיל עם התנהגויות שמאתגרות את תגובתם לילד, והם תורמים לחיזוק הקשר איתו באמצעות תקשורת חיובית, הקשבה באופן אקטיבי, תיאור רגשות ותגמול התנהגות חיובית (למשל, הסבת תשומת לב חיובית להתנהגויות כאלו ולעתים מתן פרס). כמו כן, המפגשים מסייעים ביצירת מסגרת ומשמעת עקבית באמצעות הוראות ברורות והתעלמות מהתנהגויות בלתי רצויות או מתן "פסק זמן" במידת הצורך.
בבחינת אפשרויות הטיפול ל-ADHD לילדים הצעירים מגיל שש נמצא שטיפול התנהגותי יעיל באותה מידה כמו טיפול תרופתי. בנוסף, ילדים צעירים חווים תופעות לוואי רבות יותר כתוצאה מהטיפול התרופתי והמידע לגבי השלכותיו לטווח ארוך לוקה בחסר. מעבר לכך, היתרון העיקרי של הטיפול ההתנהגותי הוא הקניית המיומנויות הנדרשות להורים כדי לעזור לילד בהתמודדות עם הקשיים היומיומיים.
טיפול התנהגותי – קוגניטיבי הוכח במחקרים שונים כיעיל במידה דומה לטיפול התרופתי בהפרעת הקשב והריכוז. מחקר שפורסם ב-2009, בכנס השנתי של האקדמיה לפסיכיאטריה של ההתמכרות בחן את יעילות הטיפול התרופתי אל מול יעילותו של הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי
בהפרעת קשב וריכוז בבני נוער הסובלים מההפרעה. המחקר הוכיח שיפור משמעותי במצבם של בני הנוער, בכל הקשור להפרעה, ללא כל תלות בקבלת התרופות לטיפול ב- ADHD.
אין באמור לעיל, במידע או בתשובה כדי להוות בדרך כלשהי, ייעוץ רפואי או אחר כלשהו, המלצה או תחליף לטיפול כלשהו או המלצה למוצר או תכשיר כלשהו. אי לכך, יש לקרוא היטב את עלון המידע הנלווה לכל מוצר ולפנות לרופא לצורך קבלת טיפול או ייעוץ רפואי.
