כ-5% מהאוכלוסייה לוקים בתסמונת דום נשימה בשינה, המתאפיינת בהפסקות נשימה חוזרות במהלך השינה. הפרעת זו מביאה להשלכות משמעותיות בבוקר שאחרי ועלולה לגרום לקושי בריכוז, תשישות מתמשכת ואף דיכאון: מהו התסמין המרכזי שיעיד על דום נשימה בשינה וכיצד ניתן לטפל? התשובות בכתבה הבאה
Sleep apnea, ובעברית דום נשימה בשינה, זו הפרעת שינה בעלת פוטנציאל לסכנת חיים היות ומהווה גורם סיכון ללחץ דם גבוה ושבץ מוחי. כ- 5% מהאוכלוסייה לוקים בתסמונת זו, המתאפיינת בהפסקות נשימה חוזרות במהלך השינה. המחלה מתאפיינת בעיקר על ידי נחירות ליליות חזקות ותחושת עייפות חריפה במהלך היום ללא קשר לכמות שעות השינה.
קיימים שלושה סוגים של דום נשימה בשינה
- דום נשימה חסימתי בשינה (Obstructive sleep apnea – OSA)
זו הצורה השכיחה יותר להופעת התסמונת והיא נגרמת כתוצאה מרפיון שרירי הגרון המתרחש לסירוגין, דבר המוביל לחסימת נתיב האוויר בעת שינה ופגיעה באיכות השינה.
- דום נשימה מרכזי בשינה (Central sleep apnea-CSA)
תסמונת זו נפוצה יותר אצל חולים הסובלים מכשל לבבי, תסמונות נוירולוגיות ואצל אלו הצורכים מינון גבוה של אופייטים. דום נשימה מרכזי מתרחש כאשר המוח איננו שולח אותות תקינים לעצבוב השרירים האחראים על תהליך הנשימה, כלומר ישנה הפרעה במרכז בקרת הנשימה במוח.
- דום נשימה משולב בשינה
תסמונת המתארת מצב בו המטופל סובל גם מדום נשימה מרכזי וגם מדום נשימה חסימתי בשינה. תופעה זו נגרמת בדרך כלל כתוצאה מטיפול באמצעות CPAP (Continuous Positive Airway Pressure). אחת התאוריות מציעה כי במטופלים מסויימים, הקולטנים הכימיים אשר אמורים להאיץ ולהאט את קצב הנשימה עם עליה וירידה (בהתאמה) של ריכוז הפחמן הדו חמצני, הם בעלי רגישות מוגברת, ומשום שבעת השימוש בCPAP , עשויה להיות ירידה בלחץ החלקי של פחמן דו חמצני בדרכי הנשימה העליונות, הקולטנים הללו שולחים משוב שלילי למרכז הנשימתי ומובילים להפסקת נשימה. לא קיימים מאפיינים מבדילים למטופלים בעלי רגישות מוגברית זו. תאוריה נוספת מציעה כי CPAP מוביל להרחבת נפח הריאות ובכך לגירוי של קולטנים מסויימים המגיבים למתיחה של הריאות (stretch receptors) שתפקידם להגן על הריאות מהתרחבות יתר ולכן עוצרים את תהליך הנשימה. דום נשימה משולב בשינה יופיע אצל 7-20% מהמטופלים על-ידי CPAP ולרוב אצל גברים.
מהם התסמינים שעשויים להעיד על דום נשימה בשינה?
דום נשימה בשינה יתבטא בעיקר באמצעות נחירות חזקות (שמהוות עדות לחסימת נתיב האוויר), התקפים של הפסקת נשימה, התעוררת פתאומית המלווה בהתנשמות או תחושת מחנק, תחושת יובש וכאב גרון לאחר ההשכמה, כאבי ראש בבוקר, קושי בריכוז ועייפות במהלך היום, דיכאון, עצבנות וירידה בחשק המיני.
כיצד שינה לקויה עשויה להשפיע על התפקוד?
שינה מלאה ואיכותית חיונית לבריאות הפיזית והנפשית. לאדם מבוגר, נדרשות בין שבע עד שמונה שעות מנוחה בכל לילה. בזמן התקף של הפסקת נשימה במהלך השינה, האדם עובר משלב של שינה עמוקה לשלב של שינה שטחית ולעיתים אף מתעורר כדי להשיב את הנשימה התקינה. מקטעי השינה העמוקה הקצרים אינם מספיקים וכתוצאה מכך עשויה להתפתח תחושת עייפות בלתי מוסברת, בשל העובדה שהאדם הסובל אינו מודע כלל להפסקות הנשימה המביאות לשינה לקויה.
העייפות המוגברת של הסובלים בתסמונת מובילה לכך שהם מעורבים בשכיחות גבוהה יותר בתאונות דרכים ובתאונות עבודה. ההערכה היא שתסמונת דום נשימה בשינה כרוכה בתחלואה ובתמותה מוגברות.
מהם גורמי הסיכון להתפתחות דום נשימה בשינה?
גורמי הסיכון לתחלואה בדום נשימה בשינה הם עודף שומן ושקיעתו מסביב לנתיב האוויר העליון (מעלה סיכון לOSA פי 4). אצל ילדים עם שקדים נפוחים ישנה היצרות של נתיב האוויר המעלה את הסיכוי להתפתחות התופעה, וגודש באף מקשה גם הוא על תהליך הנשימה.
גורמי סיכון נוספים הם גיל ומין (גברים ומבוגרים), עישון, צריכת אלכוהול, בעיות לבביות, אלה הלקו בשבץ, ושימוש באופייטים.
כיצד ניתן לטפל בדום נשימה בשינה?
הרופא המטפל יבחר את הטיפול המתאים למצב הפרטני. ככלל, שינויים באורח החיים הכוללים ירידה במשקל והפסקת עישון עשויים להיטיב עם מקרים קלים של דום נשימה בשינה. במקרים חמורים יותר הרופא עשוי להמליץ להיעזר במכשירים מסוג CPAP במהלך השינה. מכשירים אלו מזרימים אוויר דרך מסיכה המונחת על פני המטופל. זרם האוויר גורם ללחץ חיובי על דרכי הנשימה באופן שמשמר אותם פתוחים וכך מונע את הפסקות הנשימה והנחירות.
כיצד ניתן להתמודד עם ישנוניות יתר הנגרמת לעיתים קרובות כתוצאה מתופעת הדום נשימה בשינה?
קיימים תכשירים רפואיים שיכולים לסייע בשמירה על הערנות של מטופלים הסובלים מישנוניות יתר. תרופות השייכות למשפחת התכשירים הסימפתומימטיים הפועלים על מערכת העצבים המרכזית, משמשות לשיפור הערנות במבוגרים במצב של ישנוניות מוגברת עקב הפרעת שינה מאובחנת (כגון: נרקולפסיה, דום נשימה חסימתי בשינה, הפרעה עקב עבודה במשמרות). חשוב לציין כי התכשירים הקיימים אינם מרפאים את הפרעות השינה או מהווים תחליף לשינה מספקת. הרופא המטפל עשוי להמליץ על טיפול מתאים , להקל על עודף הישנוניות ממנה סובל המטופל בהתאם למקרה.
