5 השלבים במחלת הפרקינסון
תוכן רפואי נבדק על ידי Judith Marcin, MD
מהי מחלת פרקינסון?
מחלת פרקינסון (פרקינסוניזם) מאובחנת על ידי נוכחות של תסמינים מוכרים מסוימים. תסמינים אלה כוללים רעידות או תנועות בלתי נשלטות, חוסר קואורדינציה וקשיים בדיבור. עם זאת, התסמינים משתנים ועשויים להחמיר עם התקדמות המחלה.
התסמינים העיקריים של מחלת פרקינסון כוללים:
- רעידות או תנועות בלתי נשלטות
- האטה בתנועות (ברדיקינזיה)
- חוסר שיווי משקל וקשיים בעמידה הנובעים ממנו
- קשיון הגפיים
רופאים רבים אשר מאבחנים הפרעה זו במוח נשענים על סולם Hoehn and Yahr לסיווג חומרת התסמינים. הסולם נחלק לחמישה שלבים המבוססים על התקדמות המחלה. חמשת השלבים מסייעים לרופאים להעריך באיזה שלב נמצאת המחלה.
שלב 1
שלב 1 הוא הצורה הקלה ביותר של מחלת הפרקינסון. בשלב זה, עשויים להיות תסמינים, אך הם אינם חמורים מספיק כדי להפריע למשימות היומיום ולאורח החיים הכללי. למעשה, התסמינים בשלב זה כה מזעריים, שלרוב לא ניתן להבחין בהם. אך בני משפחה וחברים עשויים להבחין בשינויים ביציבה ובהליכה שלך או בהבעות פניך.
תסמין מובהק של פרקינסון שלב 1 הוא רעידות וקשיי תנועה נוספים אשר לרוב מתרחשים בצד אחד של הגוף. תרופות מרשם יכולות לפעול ביעילות למזעור ולהפחתת התסמינים בשלב זה.
שלב 2
שלב 2 נחשב לצורה מתונה של פרקינסון, והתסמינים בו בולטים הרבה יותר מהתסמינים המתרחשים בשלב 1. קשיון, רעידות ותנועות בלתי נשלטות עשויות להיות בולטות יותר, וייתכנו גם שינויים בהבעות הפנים.
אף כי קשיון השרירים מאריך את משך השלמת המשימות, שלב 2 אינו פוגע בשיווי המשקל. קשיים בהליכה עשויים להתפתח או להחמיר, והיציבה של חולה הפרקינסון עשויה להתחיל להשתנות.
אנשים בשלב זה חווים תסמינים בשני צדי הגוף (אם כי ייתכן שצד אחד יושפע באופן מינימלי בלבד) ולעיתים חווים גם קשיים בדיבור.
מרבית האנשים עם פרקינסון שלב 2 עדיין יכולים לחיות לבד, אף שהם עשויים לגלות כי משך השלמת המשימות מתארך. ההתקדמות משלב 1 לשלב 2 יכולה להימשך חודשים ואפילו שנים. ואין כל דרך לחזות התקדמות באופן אינדיבידואלי.
שלב 3
שלב 3 הוא השלב הביניים בפרקינסון, והוא מהווה נקודת מפנה מרכזית בהתקדמות המחלה. רבים מהתסמינים בשלב זה זהים לתסמינים בשלב 2. אך בשלב זה, עולה הסבירות שלך לאובדן שיווי משקל ולירידה ברפלקסים. התנועות שלך נעשות איטיות יותר באופן כללי. בשל כך הנפילות נפוצות יותר בשלב 3.
מחלת הפרקינסון משפיעה באופן משמעותי על משימות היומיום בשלב זה, אך עדיין ניתן להשלים אותן. טיפול תרופתי בשילוב ריפוי בעיסוק עשויים לעזור להפחית את התסמינים.
שלב 4
היכולת להתנהל באופן עצמאי מפרידה בין שלב 3 של פרקינסון לשלב 4. במהלך שלב 4, ניתן לעמוד ללא תמיכה. אך ייתכן שיהיה צורך בהליכון או במכשיר עזר אחר כדי לנוע.
רבים אינם מסוגלים לחיות לבד בשלב זה של הפרקינסון בשל ירידה משמעותית בתנועה ובזמני התגובה. חיים עצמאיים בשלב 4 או מאוחר יותר עשויים להפוך ביצוע משימות יומיומיות רבות לבלתי אפשריות, ולסכן את חולה הפרקינסון במידה רבה.
שלב 5
שלב 5 הוא השלב המתקדם ביותר של מחלת הפרקינסון. קשיון מתקדם ברגליים יכול לגרום גם לקיפאון בזמן עמידה ובכך להפוך את העמידה או ההליכה לבלתי אפשריים. אנשים בשלב זה זקוקים לכיסא גלגלים, והם לרוב אינם יכולים לעמוד בכוחות עצמם מבלי ליפול. יש צורך בסיוע מסביב לשעון כדי למנוע נפילות.
עד 30 אחוזים מהאנשים בשלב 4 או בשלב 5 חווים בלבול, הזיות ואשליות. הזיות מתרחשות כאשר רואים דברים שאינם שם. אשליות מתרחשות כאשר מאמינים בדברים שאינם נכונים, גם לאחר הצגת ראיות המנוגדות לכך. דמנציה נפוצה גם היא, ומשפיעה על עד 75 אחוזים מהאנשים עם מחלת פרקינסון.
שיטת דירוג חלופית
אחת התלונות על סולם Hoehn and Yahr טוענת כי שיטת דירוג זו מתמקדת אך ורק בתסמינים של תנועה. ישנם סוגי תסמינים אחרים הקשורים למחלת פרקינסון, כגון ירידה קוגניטיבית.
בשל כך, עשויים רופאים רבים להשתמש בסולם Unified Parkinson’s Disease Rating Scale. מדד זה מאפשר להם לדרג קשיים קוגניטיביים העשויים להפריע לביצוע מטלות יומיומיות ולפגום ביעילות הטיפול.
סולם זה מורכב יותר במידה רבה, אך הוא גם מעמיק יותר. הוא מאפשר לרופאים להתייחס לתמונה מפורטת יותר הבוחנת את כל ההיבטים של בריאות המטופל, ואינו מתמקד בתסמינים מוטוריים בלבד.
תסמינים לא מוטוריים
הערכת ההתקדמות של מחלת הפרקינסון מתבצעת בדרך כלל על פי תסמינים מוטוריים כגון קשיון שרירים ורעידות. עם זאת, תסמינים שאינם מוטוריים נפוצים גם כן. אנשים מסוימים מפתחים תסמינים כאלה שנים לפני התפתחות הפרקינסון, ואחרים מפתחים אותם לאחר התפתחות הפרקינסון. כ-90-80 אחוזים מהאנשים הסובלים ממחלת הפרקינסון יחוו גם תסמינים לא מוטוריים.
תסמינים לא מוטוריים כוללים:
- שינויים קוגניטיביים, כגון קושי לזכור או לתכנן, או האטת קצב החשיבה
- הפרעות במצב הרוח, כגון חרדה ודיכאון
- הפרעות שינה כגון נדודי שינה
- תשישות
- עצירות
- בעיות בראייה
- בעיות בדיבור ובבליעה
- קשיים הקשורים לחוש הריח
ייתכן שיהיה צורך בטיפול נוסף באנשים החווים תסמינים לא מוטוריים. תסמינים אלה יכולים להחמיר עם התקדמות המחלה.
האם מחלת הפרקינסון גורמת למוות?
מחלת הפרקינסון עצמה אינה גורמת למוות. אך התסמינים הקשורים למחלה יכולים להיות קטלניים. לדוגמה, פגיעות הנובעות מנפילות או בעיות הקשורות לדמנציה יכולות לגרום למוות.
אנשים מסוימים עם מחלת פרקינסון חווים קשיים בבליעה. קשיים אלה עלולים להוביל לדלקת ריאות משאיפה. מצב זה נגרם כאשר מזונות, או חפצים זרים אחרים, נשאפים לתוך הריאות.
מה עליך לעשות
נכון לשנת 2017, אין תרופה מוגדרת למחלת פרקינסון. גם אין גורם מוגדר ידוע. סביר להניח שהיא נגרמת משילוב של רגישות הפרט וגורמים סביבתיים. מרבית המקרים של מחלת פרקינסון מתרחשים ללא קשר גנטי. רק 10 אחוזים מהאנשים עם מחלת פרקינסון מדווחים על בן משפחה נוסף הסובל מהמחלה. רעלנים רבים חשודים ונחקרים כגורמים למחלה, אך אין חומר ספציפי הקשור באופן מהימן לפרקינסון. אך המחקר ממשיך. ההערכה היא כי מספר הגברים החולים במחלה כפול ממספר הנשים הסובלות ממנה.
בסופו של דבר, הבנת התסמינים המוטוריים וגם הלא-מוטוריים של פרקינסון יכולה להוביל לגילוי מוקדם יותר - ובעקבות כך, לטיפול מוקדם יותר. גילוי מוקדם יכול לשפר את איכות החיים.
הכרת גורמי הסיכון האישיים שלך יכולה לעזור לך לזהות תסמינים בשלבים הראשונים. זכור כי לא כל החולים במחלת פרקינסון מגיעים לשלבים החמורים ביותר של המחלה. מחלה זו יכולה להשתנות באופן משמעותי מאדם לאדם.
אין באמור לעיל, במידע או בתשובה כדי להוות בדרך כלשהי, ייעוץ רפואי או אחר כלשהו, המלצה או תחליף לטיפול כלשהו או המלצה למוצר או תכשיר כלשהו. אי לכך, יש לקרוא היטב את עלון המידע הנלווה לכל מוצר ולפנות לרופא לצורך קבלת טיפול או ייעוץ רפואי.
