כדאי להכיר: לצד CBD ו-THC יש עוד חומרים בצמח הקנביס

 
קנביס משמש לצרכים רפואיים כבר אלפי שנים. השימוש הקדום בתמציות הצמח לצורך הקלת כאב תועד בסין כבר לפני כ-5,000 שנים. על אף ההיסטוריה הארוכה בכל הנוגע לשימוש בקנביס כנוגד כאב ודלקת, פרכוסים, בחילות ועוד – רק לפני כ-50 שנה גילו חוקרים את התרכובת הכימית THC בצמח הקנביס ונתנו לכך תוקף מדעי.

צמח הקנביס מכיל למעלה מ-100 חומרים פעילים הנקראים קנבינואידים. מתוך הרשימה הזו יש שני חומרים שבהם נעשה שימוש בתכשירי קנביס רפואי - CBD ו-THC. ה- TH, שהוא החומר העיקרי בקנביס, גורם לתאים במוח לשחרר דופמין - כימיקל המשפיע על חשיבה ומצבי רוח. זהו החומר שמייצר רוגע או תחושה טובה עד כדי אופוריה (רבים מכנים תחושה זו "היי" high).

חומר פעיל נוסף, ה-CBD, יכול גם הוא להשפיע על חומרים המופרשים במוח, אך באופן שונה מה-THC. אחד ההבדלים המשמעותיים הוא של-CBD אין השפעות פסיכואקטיביות (או בשפה עממית - הוא לא "ממסטל").

בישראל קיימים תכשירי קנביס רפואי המכילים ריכוזים שונים של קנבינואידים. יש תכשירים שבהם קיים ריכוז גבוה יותר של THC (THC-rich), ואחרים שבהם יש ריכוז גבוה יותר של CBD (CBD-rich). ישנם גם תכשירי קנביס רפואי שבהם הריכוז של שני החומרים דומה (חומרים מאוזנים). ההתאמה של סוגי התכשירים נעשית עבור כל מטופל או מטופלת באופן אישי בהתאם למצבם הרפואי.

חומרים נוספים בצמח הקנביס

כאמור, THC ו-CBD הם הקנבינואידים הנחקרים ביותר, אך צמח הקנביס מכיל חומרים רבים נוספים, ועבור חלקם קיימות עדויות לכך שגם להם עשויה להיות השפעה רפואית. הצמח בצורתו הטבעית מכיל למעלה מ-500 תרכובות כימיות שונות המחולקות לשלוש משפחות עיקריות – הקנבינואידים, הטרפנואידים והפלבנואידים. הטרפנואידים והפלבינואידים הם קבוצה של תרכובות התורמות לתפקודו ולהתפתחותו של הצמח ומוסיפות לו תכונות מוחשיות שונות כגון ריח וטעם. ההשפעה הרפואית של משפחות התרכובות הללו טרם נחקרה מספיק, למרות שיש מי שמייחסים להן השפעות תרפויטיות שונות.

יש חוקרים הטוענים שבצמח הקנביס קיימים מרכיבים כימיים שפועלים יחדיו. השפעה זו זכתה לשם ״אפקט הפמליה״ (Entourage effect) - בבסיס ההגדרה של אותו אפקט עומדת הטענה שהקנבינואיד CBD וכימיקלים נוספים בצמח משפיעים במשולב על התכונות הרפואיות שיש לו וכך ממתנים את האפקט של הקנבינואיד THC. כך לדוגמה, התיאוריה גורסת ששילוב החומרים עשוי להגביר את האופן שבו הוא מקל את הכאב או הדלקת, ואף למתן או להפחית את תופעות הלוואי, כגון פגיעה בזיכרון.

הראשון שניסח ב-1998 את תיאוריית "אפקט הפמליה" היה פרופסור משולם, כימאי מהאוניברסיטה העברית בירושלים, שהיה גם הראשון שגילה את הקנבינואידים THC ו-CBD כ-30 שנה לפני כן. משולם ועמיתיו התמקדו בחקר מולקולה בצמח הקנביס ששמה AG-2. הם הוכיחו שהמולקולה הזו נעזרת בחומרים נוספים שיש בצמח על מנת להיקשר לקולטנים קנבינואידים בגוף האדם. על פי המחקר, החומרים הללו מגבירים את ההשפעות שיש לצמח הקנביס, לדוגמה בשיכוך כאב.

המחקר של משולם היה קרקע פוריה להעמקה עבור חוקרים נוספים, ואחד מהם - איתן רוסו, מהמרכז הבינ״ל לקנביס וקנבינואידים בפראג – טען כי חומרים שונים בקנביס עשויים להגביר או לחזק את ההשפעה הרפואית שיש ל-THC. רוסו אסף עדויות של אנשים שתיארו השפעות שונות על הגוף בשימוש בזנים שונים של קנביס. כך למשל, זן אחד עשוי להועיל לשיכוך כאבים והאחר עשוי לשפר את השינה. רוסו העלה השערה כי ההבדלים בהשפעות של הזנים השונים נעוצים בחומרים אחרים בצמח המגבירים את ההשפעה של ה-THC.  במחקריו, רוסו גילה את הטרפנואידים (או טרפנים) - תרכובות הדומות לשמנים אתריים המופקים מצמחים אחרים והן בעלות תכונות מרפאות. הוא אסף הוכחות לכך שהטרפנואידים המצויים בצמח הקנביס יכולים להפחית את בעיות הזיכרון והפסיכוזה ש-THC נקשר בהן, או להעצים את ההשפעות החיוביות של THC. עוד טען רוסו שגם CBD עשוי להגביר את ההשפעות של THC. 

אפקט הפמליה – האם הוא באמת קיים?

עד עתה רוב העדויות על אותו "אפקט פמליה" מתבססות על חוויות שימוש מצד אנשים שעישנו או צרכו מוצרי קנביס למאכל, וסיפרו על הבדלים בהשפעה בין הזנים השונים. הטענה בדבר קיומו של אותו אפקט עדיין לא קיבלה תוקף או גיבוי בראיות שנאספו במחקרים קליניים מבוקרים. 

נכון להיום שוררת מחלוקת בין חוקרים בדבר נכונותה של התיאוריה שבבסיס "אפקט הפמליה", אך יש הסכמה נרחבת שדרושים מחקרים נוספים על מנת להעניק לאפקט תוקף מדעי ולבחון כיצד בדיוק הוא פועל. אם המחקר אכן יוכיח השפעה שכזו, ייתכן שבעתיד נוכל לשלב ומרכיבים נוספים בצמח הקנביס כגון פלבנואידים וטרפנואידים עם CBD ו-THC ובכך להתאים תכשירים ופורמולות בצורה מדויקת יותר לתסמינים ספציפיים, למשל לכאב או חרדה.


*אין באמור במאמר זה בכדי להוות המלצה ו/או ייעוץ רפואי. למידע נוסף יש לפנות לרופא.ה המטפל.ת

שתפו מאמר זה

כתבות נוספות בנושא

  לחץ כאן למידע נוסף באמצעות התכתבות וואטסאפ