טיפול רפואי שכולל מתן נוזלים ואלקטרוליטים תוך ורידיים נדרש במצבים רפואיים שונים כמו איבוד דם או נוזלים ממערכת העיכול, השתן או הנשימה, או בחולים עם חום ובחולים הסובלים מכוויות .
לרשות הצוות הרפואי המטפל עומדים, במקרה הצורך, מגוון של תמיסות הנותנות מענה לצרכים רפואיים שונים. על הרופאים, וגם על החולים, להכיר את הסוג, את ההרכב ואת המשמעות הפיזיולוגית של התמיסה שבה הם משתמשים על מנת שיוכלו להעניק לחולה את הטיפול המתאים ביותר.
אז מה מכילות תמיסות העירוי השונות?
נתרן - מסומן Na+: יון חיובי הנמצא במרבית סוגי התמיסות. הנתרן נמצא בכמות גדולה בדם ולמעשה זהו היון החיובי העיקרי בגוף, האחראי על פעולתם של כמעט כל התאים בגוף. חסר בו עלול לגרום למגוון בעיות, החל מבלבול ועד לאיבוד הכרה.
אשלגן - מסומן K+: אשלגן נמצא בתמיסות להחזר נוזלים בריכוזים שונים. גם אשלגן הוא יון חיובי אך הוא נמצא בכמות קטנה בדם, מפני שרוב האשלגן בגוף מרוכז בתוך תאי הגוף. חסר או עודף בו עלולים לגרום להפרעות בקצב הלב ולכן נדרש ניטור קפדני שלו.
כלור - מסומן Cl-: יון שלילי הנמצא ברוב סוגי התמיסות ומהווה את אחד היונים השליליים העיקריים בגוף.
ביקרבונט - מסומן HCO3-: ביקרבונט הוא קומפלקס שלילי שמורכב מאטומי מימן, חמצן ופחמן. מכיוון שיש לו היכולת לקלוט פרוטון, הוא מהווה חומר בסיסי חשוב ואחת ממטרותיו היא לסתור חומציות שנוצרות בגוף כל העת. ביקרבונט נמצא בחלק מן התמיסות בצורה אחרת שנקראת "לקטט", ומתן של תמיסות כאלה (תמיסת הרטמן, לדוגמה) עדיפה במצבים של "חָמֶצֶת", שבהם רמת ה-pH בדם יורדת מתחת לרף הנורמלי.
סידן - מסומן Ca+: יון חיובי שנמצא בחלק מסוגי התמיסות. לסידן יש תפקיד חשוב בכל התהליך של כיווץ שריר - משרירי השלד, דרך שרירי מערכת העיכול ועד שריר הלב. חסר בו עלול להוביל ל"טטני" – כיווץ מתמשך מבלי יכולת להביא לשחרור.
מגנזיום - מסומן Mg+: יון חיובי שנמצא בחלק מסוגי התמיסות. רמתו בדם לא מעידה על רמתו בגוף מכיוון שחלק גדול ממנו "מתחבא" בתאים ובעצמות, כך שהוא אינו זמין לבדיקה בדם. המגנזיום הכרחי לפעולה תקינה של הלב, מערכת החיסון, מערכת העצבים, העצמות והשרירים והוא מהווה קו-פקטור בתהליכים מטבוליים כמו פירוק גלוקוז.
גלוקוז: חד-סוכר, ומקור האנרגיה הפחמימתי העיקרי שבו הגוף משתמש. הוא נמצא רק בתמיסות מוגדרות שמצוין עליהן שהן מכילות גלוקוז, כגון D5W - תמיסה עם 5% גלוקוז. תמיסות המכילות גלוקוז משמשות לטיפולים מסוימים בחולים סכרתיים ונוכחות גם במיהולים שונים של תרופות שלא יכולות להיות מהולות בתמיסות מלח רגילות. בנוסף, בכל מתן של תמיסות המכילות גלוקוז, ללא קשר לריכוזו בתמיסה, יש להתייחס לערך הקלורי של התמיסה ולקחת אותו בחשבון אצל חולים הנמצאים במעקב.