השתלות של איברים, רקמות ותאים אנושיים מצילות חיים רבים ומשחזרות תפקודים שונים כאשר לא ניתן למצוא חלופה אפקטיבית מתאימה. מסיבה זו, ההתפתחות הרפואית והטכנולוגית בתחום ההשתלות מהירה ביותר, ומושקעים משאבים עצומים בשיפור ובשכלול שיטות הניתוח ובדיקות ההתאמה, בהתמודדות עם דחייה ובמציאת מקורות נוספים לתרומת איברים. הודות למאמצים אלה, מצליח עולם הרפואה לרשום התקדמות מתמדת בהצלחת ההשתלות, המתבטאת בהצלת חיים, בהארכת תוחלת חיים ובשיפור איכות חייהם של המושתלים. אז אילו איברים ורקמות ניתן להשתיל כיום? המדריך השלם
השתלת כליה
מדובר בהשתלה הנפוצה ביותר המבוצעת כיום ברחבי העולם. השתלת כליה מבוצעת לרוב במצב של אי ספיקת כליות סופנית (End stage renal disease), שבו קיימת פגיעה כרונית ברקמת הכליה ו/או בתפקודה. מחלת כליה כרונית עלולה להתפתח לכדי מחלת כליות סופנית המחייבת טיפול באמצעות דיאליזה או השתלת כליה. השתלת כליה מוצלחת משפרת את איכות החיים של חולים אלו ומפחיתה את הסיכון לתמותה בהשוואה לדיאליזה.מספר החולים הממתינים להשתלת כליה גדל בהתמדה עם הזמן והפער בין הביקוש להיצע ממשיך להתרחב. השתלת כליה מתורמים חיים היא אחת הדרכים להתגבר על הפער הזה. לתרומת כליה מתורם חי יתרונות רבים על פני תרומה מנפטר ובנוסף ניתן לבצע אותה בתזמון מבוקר עם עיכוב מינימלי.
השתלת כבד
השתלה זו נדרשת כאשר הכבד אינו מסוגל למלא את תפקידיו הרבים והמורכבים הכוללים: בניית חלבונים, פירוק ובניית שומנים, אגירת גליקוגן ופירוק רעלים ותרופות. הפגיעה בכבד יכולה להיות הדרגתית על רקע מחלת שחמת הכבד או פתאומית על רקע דלקת חריפה. השתלה זו נחשבת למורכבת ביותר מבין השתלות האיברים.
השתלת ריאה
מבוצעת לרוב בחולי נפחת ריאות (אמפיזמה), או ציסטיק פיברוזיס, אשר הגיעו לתלות קבועה באספקה חיצונית של חמצן. השתלה מוצלחת משחררת אותם מתלות זו ומאפשרת תפקוד עצמאי לחלוטין.
השתלת לב
מבוצעת בחולים עם אי ספיקת לב סופנית, מצב בו לא ניתן לשפר את תפקוד הלב באמצעים תרופתיים או על ידי ניתוח וזהו הפתרון היחיד. ללא הניתוח, תוחלת החיים של מטופלים אלו היא חודשים עד שנים מועטות.
השתלת לבלב
מבוצעת במקרים מסוימים של סכרת סוג 1, בהם יש פגיעה חמורה בתאי ביתא הלבלב האחראים על ייצור האינסולין ולעיתים גם במקרים מסוימים של סכרת סוג 2 בהם החולים בעלי תלות מוחלטת באינסולין.
השתלת מעי
מבוצעת אצל חולים אשר המעי שלהם חדל מלתפקד והם תלויים בהזנה תוך ורידית (TPN). הגורמים לכך מתחלקים לשניים: 1. הפרעות תפקודיות, כתנועתיות לקויה או אי יכולת ספיגה, למרות אורך מעי תקין 2. הפרעות של מעי באורך קצר אשר לא מספיק למילוי תפקידו, למשל אחרי ניתוח.
לא רק השתלת איברים – גם השתלת רקמות
מלבד השתלה של איברים שלמים, ניתן גם להשתיל רקמות מסוימות - קרניות, מסתמי לב, עור, גידים ועצמות. כמו כן השתלת תאים אפשרית וחיונית במצבים רפואיים שונים. בהשתלת רקמות אין דחיפות כמו בהשתלת איברים, וניתן להמתין לקרניות אפילו 7-10 ימים מיום התרומה ועד ההשתלה. לגבי הרקמות האחרות הן יכולות להישמר עד 5 שנים בתנאי שימור מיוחדים.
השתלת עצמות
מתבצעת במצב של חסר הנגרם עקב הפרעה, חבלה או מחלה. שתל עצם הנלקח מהחולה עצמו מאזור אחד לאחר, נקרא "אוטוגרפט" ושתל הנלקח מתורם זר נקרא "אלוגרפט".
השתלת מסתם לב
השתלת מסתם לב ביולוגי, לעיתים קרובות, היא האופציה החלופית הטובה ביותר למסתם הפגוע ויתרונה המרכזי בכך שאינה דורשת נטילת נוגדי קרישה ארוכת טווח כפי שדרוש בהשתלת מסתם מלאכותי (מכאני).
השתלת תאי גזע
השתלת תאי גזע המטופויטים יכולה לרפא מחלות מולדות או נרכשות, כולל לוקמיות מסוימות. את תאי הגזע ניתן לאסוף מתורמים חיים ממח העצם או מדם פריפריאלי וכמו כן מדם טבורי הנלקח מהשליה בזמן הלידה.
השתלת מיקרוביוטה
השתלה זו ידועה גם בשם השתלת צואה, והיא פרוצדורה חדשנית המנצלת מיקרוביוטה בריאה מתורם בריא לצורך השתלתה במעי החולה ושינוי ההרכב המיקרוביאלי שלו באופן שיביא לשיפור בריאותי. השתלת מיקרוביוטה הינה בעלת פוטנציאל טיפולי במחלות מעי דלקתיות, השמנת יתר, תסמונות מטבוליות והפרעות תפקוד של מערכת העיכול.
האיברים שניתן להשתיל כיום מתורמים נפטרים הינם כליות, כבד, ריאות, לב, לבלב ומעי. כליות, אונת כבד ואונת ריאה ניתנים להשתלה גם מתורמים חיים.