רפואה מרחוק – מאז ועד היום

הטלה-רפואה, שהשימוש בה גבר משמעותית בתקופה האחרונה, מאפשרת לרופאים לאסוף ממרחק מידע רפואי מורכב וחיוני, לענות על הצורך הרפואי של מטופליהם, ולחסוך זמן יקר. כיצד ניתן להשתמש בה ולשפר את המצב הבריאותי באמצעותה

התפתחות הכלים הדיגיטליים וחדירתם לתחום הבריאות והרפואה הן חלק ממהפכה דיגיטלית רחבה שמתרחשת בשנים האחרונות. מהפכה זו, אשר חודרת לתעשיות ולתחומי חיים רבים ומעצבת אותם מחדש, מבוססת על השימוש הגובר באינטרנט ועל שלוש קפיצות מדרגה טכנולוגיות מרכזיות: עליית כוח המחשוב, ירידה בעלות אחסון מידע, ופס רחב שמאפשר להעביר את המידע בעלות הולכת ופוחתת.

בשנים האחרונות מוסדות רפואיים משלבים כלים דיגיטליים במגוון שירותים ותהליכים, וכך משפרים את איכות הטיפול והשירות ואת הקשר עם המטופלים. כלי דיגיטלי מרכזי הוא שירותי טלה-רפואה – פרקטיקה של רפואה המשתמשת בטכנולוגיה כדי לספק טיפול מרחוק; רופא/ איש מקצוע מתחום הבריאות משתמש באמצעי תקשורת אלקטרונית (כגון מפגש בווידיאו) כדי לטפל במטופל שנמצא במיקום אחר. חוזר כללי של משרד הבריאות לשנת 2019 מגדיר שירותי בריאות מרחוק (טלה-בריאות/ טלה-רפואה) כמפגש המתבצע באמצעים טכנולוגיים ובאמצעות תקשורת אלקטרונית לצורך מתן שירות בריאות בין מטופל למטפל מזוהים, לא בהכרח בחפיפת מקום וזמן.

מחקרים מראים כי טכנולוגיות טלה-רפואה מגבירות את הזמינות והנוחות של הטיפול הרפואי ומובילות לתוצאות דומות לאלו של ביקורים פיזיים. בנוסף הן תורמות לחיסכון כלכלי משמעותי, בין השאר באמצעות הפחתת אשפוזים וביקורים במרפאות ובתי חולים.

כך זה התחיל

הטלה-רפואה בצורתה המודרנית החלה בשנות ה-60 (המונח הרשמי נטבע בשנות ה-70), הרבה בזכות טכנולוגיות שהתפתחו בצבא ובחלל ושימוש בציוד מסחרי. דוגמה לאבני דרך טכנולוגיות מוקדמות בטלה-רפואה היא שימוש בטלוויזיה לצורך התייעצויות בין רופאים במכונים ובתי חולים פסיכיאטריים. התפתחות הטכנולוגיה והשימוש הגובר של האוכלוסייה הכללית בטכנולוגיות מידע ותקשורת היו הזרז הגדול ביותר להתפתחות הטלה-רפואה, והשימוש בה התרחב באופן מעריכי (אקספוננציאלי) מאז סוף שנות ה-90. החלפת צורות התקשורת האנלוגיות בשיטות דיגיטליות וירידה מהירה בעלויות טכנולוגיות המידע והתקשורת, עוררו עניין רב ביישום טלה-רפואה בקרב נותני שירותי בריאות, ואפשרו לארגוני בריאות לפתח דרכי טיפול חדשות ויעילות יותר. התפתחות האינטרנט ויישומיו (כגון דואר אלקטרוני, שיחות ועידה, ומולטימדיה כמו תמונות דיגיטליות ווידיאו) הובילה לפיתוח של מגוון יישומי טלה-רפואה ברחבי העולם.

ההתפתחות המהירה של טכנולוגיות המידע והתקשורת שינתה עמוקות את הקשר המקצועי המסורתי בין הרופא למטופל. כך, מפגשי פנים מול פנים התחלפו בתשובה טלפונית, עברו למכשיר הפקס, וכעת הגיעו להעברה דיגיטלית של מידע רפואי מכל סוג בזמן אמת. כיום אין הכרח לבקר אצל הרופא כדי לקבל הנחיות להמשך טיפול או לקבל חוות דעת על תוצאות של בדיקה. הטכנולוגיה מאפשרת לרופאים לאסוף ממרחק מידע רפואי מורכב וחיוני, לענות על הצורך הרפואי של מטופליהם, ולחסוך זמן יקר. בנוסף, ההחלפה המהירה של מידע רפואי מאפשרת למטופל להישאר בסביבתו הטבעית ולהיות אחראי יותר לניהול בריאותו.

כלים בטלה-רפואה

הכלים העיקריים המשמשים בטיפול מרחוק הם:

כלים מתואמים (סינכרוניים): הכלי העיקרי הוא אינטראקציה בטלפון או בווידיאו בזמן אמת, בדרך כלל באמצעות סמארטפון, טאבלט או מחשב. כלי נוסף הוא הערכת נתונים מרחוק על ידי רופא, שמועברים אליו מבדיקה פיזית של המטופל בציוד רפואי דיגיטלי (למשל סטטוסקופ או אולטרסאונד) על ידי איש צוות (למשל אחות).

כלים לא מתואמים (אסינכרוניים): הכלי העיקרי הוא טכנולוגיית "אחסן והעבר" – נתונים, תמונות ומסרים נאספים בנקודת זמן אחת (למשל בפורטל) והרופא מפרש אותם בשלב מאוחר יותר.

ניטור המטופל מרחוק: לרופא מועברים ישירות (בזמן אמת או שלא) מדדים קליניים או מידע שמתקבל מהתנהגות רפואית (למשל התרעות על מצבם של חולים כרוניים, המאפשרות לייעל את הטיפול בהם ולהפחית עלויות).

השירותים שניתן לקבל באמצעות טלה-רפואה הם למשל: טיפול רפואי כללי (כגון ביקור שגרתי, ביקורת לחץ דם, ייעוץ לגבי בעיה רפואית לא דחופה כמו פריחה נפוצה), מרשמים לתרופות וייעוץ תזונתי/ נפשי.

ניהול מחלות והפרעות

טכנולוגיות טלה-רפואה יכולות לעזור למטופלים ולבני משפחתם לנהל טוב יותר את מצבם הבריאותי ולרופא לבדוק אותם ולעקוב אחריהם באופן שוטף. לדוגמה:

יישומי מיגרנה: באמצעות יישומים אלו ניתן לנהל יומן כאבי ראש (התסמין העיקרי של מיגרנה), לתעד נתונים כגון פרקי כאבי הראש, חומרתם, משכם והטריגרים שגורמים להם ולשתף אותם עם הרופא המטפל. כך המטופל יכול לנסות למנוע את כאבי הראש והרופא יכול לזהות את דפוסיהם, לעקוב אחר מצב המיגרנה ולקבוע מהו הטיפול המתאים ביותר. גם טיפול מבוסס וידיאו יכול לסייע למטופלי המיגרנה, להיות יעיל בדומה לטיפול פנים מול פנים ולהפחית את תדירות כאבי הראש וחומרתם – כפי שמצאו מחקרים.

יישומי טרשת נפוצה: יישומים אלו כוללים ניהול עצמי של המחלה (למשל של תסמיניה, נטילת תרופות והזרקות), בדיקות, אבחון וטיפול. באמצעותם ניתן לקבל מידע על המחלה, להקליט מצב גופני ונפשי ותסמינים, לאסוף מידע על דפוס ההתקדמות של המחלה, ולשלוח דו"חות לרופא ולאנשי מקצוע בתחום הבריאות. נמצא כי יישומים אלו מסייעים למטופלים לעמוד במשטר הטיפולי ולנהל טוב יותר את מצבם ומעצימים אותם.

יישומי הפרעת קשב (ADHD): יישומים אלו מספקים בין השאר אבחון מסייע, ניהול תרופות, הדרכות התנהגות, טיפול פסיכופרמקולוגי, פיקוח על טיפול התנהגותי וחיבור בין רופאים, מטופלים ובני משפחתם ואנשי חינוך. זאת למשל באמצעות ביקורים וירטואליים אצל פסיכיאטר/ פסיכולוג ושיחות וידיאו. מחקרים מצאו כי טלה-רפואה בתחום ADHD עשויה להרחיב את אספקת השירותים הקליניים, להגביר את זמינותם למטופלים, לשפר תסמינים, תפקוד ומצב נפשי, ולהעלות את שביעות הרצון של מטופלים, רופאים ואנשי חינוך.

איך עושים את זה נכון?

רפואה מרחוק עשויה לשפר את השירות הניתן למטופלים, אך עם זאת קיימות סוגיות בהיבט המקצועי, טכנולוגי, משפטי וכלכלי ולכן נדרשת בחינה פרטנית של כל שירות בריאותי שניתן מרחוק, ככל שירות רפואי חדשני. לפיכך קיימות אמות מידה שיבטיחו שירות בריאות איכותי, נגיש וזמין למטופלים.

בישראל, כלל המטפלים ברפואה מרחוק צריכים להיות בעלי רישיון ישראלי תקף או הכרה במעמד מטעם משרד הבריאות. בקבוצה זו נכללים: רופאים/ות מומחים/ות בתחום השירות הניתן, אחים/ות מוסמכים/ות (בעלי הכשרה מוכרת, בתחומים ייחודיים, בהתאם להנחיות מנהל הסיעוד במשרד הבריאות), ומטפלי מקצועות הבריאות בעלי הכשרה מוכרת בתחומם. יש המבדילים בין טלה-רפואה לטלה-בריאות: לפיהם, השירות הראשון ניתן על ידי רופאים/ות בלבד והשני על ידי אנשי מקצוע בתחום הבריאות באופן כללי, כגון אחים/ות ורוקחים/ות.

המגבלה שמציב המפגש המרוחק מחייבת משנה זהירות בעת קביעת האבחנה והטיפול. לפיכך, כלל המטפלים צריכים לעבור הכשרה ייחודית לטלה-רפואה, שכוללת: מקצועיות – אפיון המצבים שמאפשרים אבחון וטיפול בהיעדר בדיקה גופנית ופירוט המצבים שאינם מאפשרים זאת משיקולי בטיחות הטיפול; טכנולוגיה – הכרת הטכנולוגיה המופעלת בשירות, לרבות אופן השימוש, יתרונות, מגבלות ופתרון בעיות פשוטות. צריכה להתבצע התנסות בטכנולוגיה בפועל לפני מתן השירות למטופל; יחסי מטפל-מטופל – אופן וידוא הבנת ההנחיות הרפואיות על ידי המטופל, היבטי חיסיון וסודיות רפואית (אבטחת המידע הרפואי); סוגיות אתיות וחוקיות – אחריות רפואית, עקרונות התיעוד והרישום, פרטיות וצנעת הפרט בשימוש בטכנולוגיה ובשירות.

אחריות המטפל בטלה-רפואה זהה לאחריותו במפגש הפרונטלי, למשל לאיכות הטיפול ובטיחותו, לתיעוד המפגש ברשומה הרפואית הממוחשבת, וכשהמצב מחייב זאת – הפניית המטופל לבדיקה גופנית או לייעוץ רפואי/ פנייה לשירותי הצלה וחירום מורשים והזעקת סיוע. כדי לשמור על הרצף הטיפולי, מומלץ לאפשר גישה לרשומה הרפואית של המטופל לכלל המטפלים בשירות ולקופת החולים, בכפוף להסכמתו. אם שירות הבריאות מרחוק כרוך בהשתתפות עצמית, חובה על קופת החולים ליידע בכך את המטופל טרם קבלתו.

כיצד הקורונה השפיעה

במדינות רבות, התגובה הראשונית להתפרצות נגיף הקורונה (COVID-19) הייתה סגירת מרפאות והפחתה, דחייה ואף עצירה של שירותים רפואיים רבים. כך, מערכות בריאות רבות החלו להיעזר יותר בטלה-רפואה והשימוש בה גבר אקספוננציאלית. המעבר המסיבי לטלה-רפואה המחיש את תרומתה לריחוק חברתי שמונע הדבקה ואת יעילותה הקלינית (התגלה כי ניתן לטפל מרחוק במטופלים רבים, אלו שמצבם לא דחוף, מבלי לפגוע באיכות הטיפול ובבריאותם) במקביל. כעת עומדת בפני קהילת הבריאות הזדמנות חסרת תקדים ללמוד מהניסיון הנוכחי ולהפיק לקחים.

אין באמור לעיל, במידע או בתשובה כדי להוות בדרך כלשהי, ייעוץ רפואי או אחר כלשהו, המלצה או תחליף לטיפול כלשהו או המלצה למוצר או תכשיר כלשהו. אי לכך, יש לקרוא היטב את עלון המידע הנלווה לכל מוצר ולפנות לרופא לצורך קבלת טיפול או ייעוץ רפואי.