עשרה מיתוסים על מיגרנה

למרות שכיחות המחלה הנוירולוגית והמידע המחקרי הרב שהצטבר אודותיה, עדיין קיימים מיתוסים רבים לגביה שעלולים להנציח מידע שגוי ולהרע למטופלים. הנה הם עשרת המיתוסים המובילים

מיגרנה היא אחת ההפרעות הנוירולוגיות השכיחות ביותר. היא מאופיינת בהתקפים שלרוב כוללים כאב ראש פועם וחד-צדדי בעוצמה בינונית-חזקה, הנמשך בין-4-72 שעות, וכוללת תסמינים נוספים. ההתקפים שונים בתדירותם ובעוצמתם ויכולים להימשך ימים שלמים, לכן המחלה פוגעת משמעותית בשגרת החיים ובאיכותם.

למרות המידע המחקרי הרב שהצטבר על המחלה, וממשיך להתגלות, עדיין קיימים מיתוסים רבים לגביה. מיתוסים אלו עלולים להפיץ ולהנציח מידע שגוי ולהרע למטופלים בחיפושם אחר הטיפול הטוב ביותר. הנה הם עשרת המובילים:

1. מיגרנה היא רק כאב ראש.

מיגרנה היא מחלה נוירולוגית שבה חלים שינויים תפקודיים במוח. היא יכולה לגרום לתסמינים רבים, וכאב ראש (ברמה בינונית עד חזקה בדרך כלל) הוא אחד מהם. עם זאת, הוא לא תמיד מופיע לבד. מיגרנה עלולה לגרום גם לתסמינים נוספים כגון בחילות, חולשה, קשיים בריכוז, רגישות לאור/ קול/ ריח, סחרחורות, הפרעות ראייה, חוסר תחושה, וליקוי בדיבור ובשפה.

2. כל כאבי הראש הם מיגרנה.

קיימים יותר מ-150 סוגים של כאבי ראש. מיגרנה נבדלת מכאבי ראש אחרים במשכה, חומרתה והתסמינים הנלווים. קיים סיווג הפרעות כאבי ראש של האגודה הבין-לאומית לכאבי ראש ( International Headache Society- IHS), ורופאים יכולים להשתמש בו כדי לאמוד את כאב הראש של המטופל. בנוסף, הקרן האמריקאית למיגרנה (AMF – American Migraine Foundation) יצרה מדריך לסובלים ממיגרנה שיכול לסייע להם להבין איזה סוג של כאב ראש הם חווים.

3. המיגרנה התפתחה באשמתי.

בסופו של יום, הנאשמת היחידה במיגרנה היא הגנטיקה. יש אמנם הרבה גורמים מעוררים שמובילים להתקפים, אך לא ניתן להימנע מרבים מהם. לחץ, חרדה ודיכאון, אך גם שינויי מזג אוויר, רעשים חזקים ושינויים בשינה משפיעים על התקף כך שכמעט בלתי אפשרי לנטרל את כל המשתנים שמובילים למיגרנה.

4. ככל שאקח יותר תרופות נגד כאב ראש, אשלוט טוב יותר במיגרנה.

לא. נטילה עודפת של תרופות בהתקף מיגרנה חריף עלולה להוביל להתקפי מיגרנה תכופים וקשים יותר בעתיד, שלעתים קרובות קשה יותר לטפל בהם. יש ליטול תרופות לפי הצורך הרפואי ובהתאם להמלצה הרפואית ולא באופן מופרז.

5. אין אפשרות לטפל במיגרנה בהיריון.

חלק מהתרופות למיגרנה עלולות להזיק לנשים הרות ולהתפתחות עוברן, אך ישנן חלופות בטוחות רבות. הדרך הטובה ביותר לנהל מיגרנה בהיריון היא לבנות תוכנית טיפול עם הנוירולוג המטפל או רופא מומחה לכאבי ראש. זה אולי מסובך יותר מניהול המיגרנה שלא בהיריון, אבל בהחלט אפשרי.

6. קפאין הוא הגורם למיגרנה שלי:

מזונות ורכיבים תזונתיים מסוימים עלולים לעורר מיגרנה. קפאין הוא אחד מהם, אך הוא לא תמיד האשם. יתרה מכך, כמה מהתרופות היעילות ביותר לכאבי ראש מכילות קפאין כרכיב פעיל מרכזי (לרוב בזכות סיועו בספיגתן) ושתיית משקאות עם קפאין, כמו קפה ומשקאות אנרגיה, מסייעת למטופלים רבים בשיכוך כאבי ראש. על כן מומלץ לצרוך קפאין באופן מדוד, בעיקר כדי להימנע מכאבי ראש יומיומיים ומהתקפי מיגרנה שנגרמים מהגמילה ממנו. השפעת הקפאין עשויה להשתנות מאדם לאדם עקב נטיות והתנהגויות אינדיבידואליות (כגון מספר כוסות המים ששותים במקביל), אך ישנן כמה אינטראקציות ידועות בין קפאין וסוגים מסוימים של כאבי ראש. באופן כללי הרופאים ממליצים למטופלים עם מיגרנה אפיזודית (מיגרנה המאופיינת ב-0-15 ימי כאב ראש בחודש) להגביל את צריכת הקפאין למשקה-שניים מדי יום (200 מ"ג קפאין).

7. קיימת דיאטה לריפוי מיגרנה.

כאמור, ישנם מזונות ורכיבים תזונתיים שנחשבים לטריגרים למיגרנה, ובהם אלכוהול, מונוסודיום גלוטמט, מאכלים שמכילים היסטמינים, שוקולד וגבינות. רשימת המזונות והרכיבים הללו ארוכה, והימנעות מכולם עלולה להיות לא בריאה. בנוסף, אין דיאטה אחת שמתאימה לכל מטופלי המיגרנה מכיוון שכל גוף מעבד מזון באופן שונה. לכן מטופלים צריכים להכיר אם קיימים טריגרים להתקפיהם ולהימנע מהם בתקופות בסיכון גבוה.

8. כל תוספי התזונה שמונעים מיגרנה הם בטוחים ויעילים.

ישנן עדויות לכך שתוספים מסוימים עשויים להיות בטוחים ויעילים בהפחתת תדירות המיגרנה, ובהם ויטמין B2, קו-אנזים Q10 ומגנזיום. יש לשאול את הרופא או מומחה לכאבי ראש אם וכיצד לשלבם בתוכנית הטיפול.

9. לפני מיגרנה חייבת להופיע אאורה.

לא נכון. מיגרנה יכולה להופיע עם אאורה (לרוב מתבטא בהפרעה בשדה הראייה, כמו אורות מהבהבים או נקודות שחורות) או בלעדיה. יתכן והופעת האאורה תשפיע על הטיפול, לכן יש לעקוב אחריה ולתעד אותה ביומן כאבי ראש.

10. אין תרופה שתוכל לטפל במיגרנה שלי.

לעתים מטופלים מתעייפים מהמסע עם הרופא המטפל למציאת הטיפול המתאים ביותר למיגרנה וחשים חסרי אונים ("שום דבר כבר לא יעזור לי"). נכון שעדיין לא נמצא ריפוי למיגרנה אבל יש הרבה מאוד אפשרויות טיפול יעילות, ורבות נוספות הולכות ומתגלות. תרופות חדשות למניעת מיגרנה, מסוג אנטי-CGRP (Calcitonin Gene Related Peptide), עשויות להיות האור שבקצה המנהרה.

הטיפול המונע המסורתי המוצע כיום לסובלים ממיגרנה מתבסס ברובו על תרופות שהתווייתן העיקרית אינה מיגרנה. אך בשנים האחרונות התקדם המחקר על המנגנונים המובילים להתפתחות של המיגרנה ועל תפקידו של נוירופפטיד (חלבון קטן שמיוצר על ידי תאי עצב) ששמו CGRP. חלבון זה משמעותי בתיווך תהליכי הדלקת הנוירוגנית (ממקור עצבי) שמתקיימת סביב כלי הדם במוח בעת מיגרנה ובמסלולי העברת הכאב בעצב הטריגמינלי (אחד מ-12 עצבי הגולגולת, אשר שולח למוח את המידע על הכאב). התרופות (נוגדנים) נגד CGRP מונעות מחלבון ה CGRP- להיקשר לקולטן שנמצא על קצות העצבים. כך ייתכן שהדלקת הנוירוגנית מופחתת ונמנעים העברת הכאב במערכת הטריגמינלית ואיתה נעלמים תסמיני המיגרנה.

נמצא כי תרופות אנטי-CGRP מפחיתות את תדירות כאבי הראש ואף תסמינים נוספים של מיגרנה, כמו בחילה והקאה ורגישות לאור, יש להן פחות תופעות לוואי מתרופות אחרות, והן הצליחו לסייע למטופלים שלא הגיבו לתרופות רבות אחרות.