אקוטי או מניעתי? על הטיפול במיגרנה
מתוך הפודקאסט 'קול הרופאים', ערוץ הפודקאסט של טבע ישראל
איך מטפלים במיגרנה, מתי אפשר להסתפק בתרופות שנועדו לתת מענה מיידי ולשכך את הכאב ומתי יש צורך בטיפול שנועד למנוע את ההתקף מלכתחילה. פרופ' גל איפרגן, מנהל המחלקה הנוירולוגית ויושב ראש החטיבה לרפואת המוח במרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה וד"ר נירית לב, מנהלת המחלקה לנוירולוגיה במרכז רפואי מאיר, על עקרונות הטיפול במיגרנה והחשיבות בהתאמה אישית של הטיפול לכל חולה וחולה
מדובר באחת ההפרעות הנוירולוגיות הנפוצות ביותר, שפוגעות ביותר ממיליארד בני אדם ברחבי העולם הפוגעת באופן משמעותי באיכות חיי האדם על כל רבדיו. אלא שכיום ישנם מגוון אפשרויות טיפוליות מתאימות, ודרך התאמה נכונה של הטיפול אפשר להביא לשיפור משמעותי. הטיפולים התרופתיים נחלקים לשתי קבוצות עיקריות, טיפולים אקוטיים וטיפולים מניעתיים.
טיפול אקוטי
הטיפול האקוטי, מטרתו היא להפסיק את כאבי הראש בזמן שהם מתרחשים. הטיפול הזה כולל מגוון של אפשרויות תרופתיות שיש להתאימן למטופל, כך למשל מטופל שכאבי הראש שלו מלווים בהקאות ועלול להקיא את התרופה, יש לשקול טיפול מתאים. הטיפול האקוטי כולל בין היתר תרופות שניתנות ללא מרשם ומשלבים של תרופות, כמו שילובים הכוללים קפאין או קודאין, שלהם יעילות גבוהה בקרב מיגרונטיים. בכל מקרה חשוב להקפיד על המינון, ולהימנע ממינון יתר שעלול לגרום להרעלה וכן לשינוי באופיו של כאב הראש, מצב המכונה Medication over-use headache הנגרם משימוש רב בתרופות. "חשוב להבין שאנחנו מטפלים לא באדם אלא במחלה, וחשוב להתאים את הטיפול לאדם שנמצא מולנו", מסבירה ד"ר לב. "אדם שסובל ממיגרנה יכול להגיד – אני לוקח כדור, אז אני מרגיש טוב יותר, אז מחר אני גם אקח כדור ומחרתיים אני גם אקח כדור... אבל יש איזושהי רמה של כדורים, במיוחד כדורים נגד כאבים, שלא מתאימים לנטילה כרונית. לכן, במצבים כאלה עדיף להגיע לנוירולוג או נוירולוג מומחה כאב ראש שייתן תרופות שנועדו ללקיחה כרונית, שאלו הטיפולים המונעים".
טיפול מניעתי
המטופל המניעתי, על פי ההגדרה היבשה, הוא מי שסובל מהתקפים מרובים, לרוב יותר מארבעה ימים בחודש שבהם מופיע התקף מיגרנה. עם זאת, גם במקרים של פחות מארבעה ימי מיגרנה בחודש, כשהטיפול האקוטי לא מביא לתועלת בהשתלטות על ההתקף ייתכן כי יהיה צורך בטיפול מונע, ולכן שוב יש חשיבות רבה בהתאמה אישית של הטיפול למטופל.
במשך שנים התרופות שבהן השתמשו לטיפול מניעתי היו תרופות שמיועדות לטיפול במצבים שונים ממיגרנה ולאורך הזמן נמצאו יעילות גם למניעת מיגרנה עבור חלק מהחולים. מדובר בשלוש קבוצות של תרופות שנראה כי הן משפיעות על מנגנונים בסיסיים המתווכים את הכאב, ביניהן תרופות לטיפול בלחץ דם, נוגדי דיכאון ותרופות לטיפול באפילפסיה. כיוון שתרופות אלו עשויות להביא לתופעות לוואי בחלק מהחולים, חשוב להתאים את התרופה באופן אינדיווידואלי. כיום ישנם כבר טיפולים מניעתיים חדשים יותר שמיועדים באופן ספציפי למיגרנה. בהתאם להתקדמות בעולם הרפואי, שהולך לכיוון של טיפול בזריקות בתחומים שונים, קיים גם טיפול ביולוגי למניעת מיגרנה מסוג נוגדי טיפולים אלו ניתנים בזריקה אחת לחודש או ארבע פעמים בשנה, ומכיוון שכך הם משפרים מאוד את ההיענות הטיפולית.
מחקרים הראו כי הטיפול המניעתי מסוג נוגדי CGRP מביא גם להפחתה בשימוש בתרופות מכל סוג שהוא לשיכוך כאבים, כמו גם הפחתה בתדירות המיגרנות, חומרתן ומשך המיגרנה. את הטיפול הכולל של המטופל המיגרונטי יש להתאים באופן אישי, כפי שמסביר פרופ' איפרגן: "הטיפולים הללו מותאמים לאדם ואין נוסחת קסם ואין טיפול שאפשר לתת והכל יעבור [...] אדם מנהל את המיגרנה שלו בעזרת החבילה הזו, ניהול חייו, טיפול אקוטי וטיפול מונע. כשהמטרה היא להגיע לרמת תפקוד ושליטה על המיגרנה".
לעומת הטיפול האקוטי, שמטרתו להקל על הסבל באופן מיידי, בטיפול המניעתי, מטרת הטיפול היא למנוע את הופעת המיגרנה מלכתחילה ולהביא להפחתה של ימי המיגרנה בחודש. הניסיון המצטבר עם הטיפול המניעתי הביולוגי מראה כי חלק מהמטופלים יגיבו מהר יותר לטיפול וחלק פחות, אך ההמלצה על פי ההנחיות הבינלאומיות היא גם במקרה של הטבה מועטה להתמיד בטיפול במשך שישה חודשים. "מי שלא ניסה את זה מספיק זמן או במינון המתאים לו, כאילו לא ניסה את זה בכלל", מסבירה ד"ר לב.
התקף מיגרנה אחת לכמה שבועות או יותר, שניתן לשלוט בו בטיפול אקוטי לא בהכרח דורש התערבות של רופא מומחה, אך כשמדובר בהתקפים חוזרים ונשנים שפוגעים באיכות החיים, אם חל שינוי באופי הכאב והוא הולך ונעשה תכוף יותר או מצריך טיפול בכמות גדולה יותר של תרופות לכאבים, חשוב מאוד לגשת לרופא.ה המטפל.ת כדי לנהל את המיגרנה ולשים סוף לסבל. "החליפה שמתאימה לכל אדם היא שונה, והיא נקבעת על ידי המטופל יחד עם המטפל שלו. תנהלו את המיגרנה שלכם, ואל תתנו לה לנהל אתכם", מסכם פרופ' איפרגן.
מקורות נוספים:
- Amiri P, Kazeminasab S, Nejadghaderi SA, Mohammadinasab R, Pourfathi H, Araj-Khodaei M, Sullman MJM, Kolahi AA, Safiri S. Migraine: A Review on Its History, Global Epidemiology, Risk Factors, and Comorbidities. Front Neurol. 2022 Feb 23;12:800605. Doi: 10.3389/fneur.2021.800605. PMID: 35281991; PMCID: PMC8904749.
- Ferrari MD, Diener HC, Ning X, Galic M, Cohen JM, Yang R, Mueller M, Ahn AH, Schwartz YC, Grozinski-Wolff M, Janka L, Ashina M. Fremanezumab versus placebo for migraine prevention in patients with documented failure to up to four migraine preventive medication classes (FOCUS): a randomised, double-blind, placebo-controlled, phase 3b trial. Lancet. 2019 Sep 21;394(10203):1030-1040. doi: 10.1016/S0140-6736(19)31946-4. Epub 2019 Aug 16. Erratum in: Lancet. 2019 Oct 29;: PMID: 31427046.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/31427046/ - Kumar A, Kadian R. Migraine Prophylaxis. [Updated 2023 Aug 28]. In: StatPearls [Internet]. Treasure Island (FL): StatPearls Publishing; 2023 Jan-. Available from: https://www.ncbi.nlm.nih.gov/books/NBK507873/
