התרופות המניעתיות החדשות למיגרנה מתבססות על המנגנון שגורם לה. כך הן פועלות להפחית את תדירותה, חומרתה, משכה ותסמיניה ומטרתן לסייע גם למטופלים שלא הגיבו לתרופות אחרות. כיצד הן פועלות?
מיגרנה היא מחלה נוירולוגית שכיחה הפוגעת בכ-14% מאוכלוסיית העולם. היא כוללת שינויים תפקודיים ולעתים מבניים במוח וגורמת לתסמינים רבים, כשהעיקרי בהם הוא כאב ראש (לרוב בעוצמה בינונית- קשה). התקפיה יכולים להימשך שעות ואף ימים.
במסגרת המאמצים למצוא פתרונות למחלה, התקדם המחקר על הפתופיזיולוגיה שלה ועל תפקידו של נוירופפטיד (חלבון קטן שמיוצר על ידי תאי עצב) ששמו (CGRP) Calcitonin Gene Related Peptide. חלבון זה משמעותי בתיווך הדלקת הנוירוגנית (ממקור עצבי) שמתקיימת סביב כלי הדם במוח בעת מיגרנה ובמסלולי העברת הכאב במערכת הטריגמינלית (העצב הטריגמינלי – אחד מ-12 עצבי הגולגולת אשר שולח למוח את המידע על הכאב). במילים אחרת, בעת התקף מיגרנה CGRP משתחרר בקרומי המוח וגורם לדלקת חזקה ולכאבים. למעשה, אם אנשים הסובלים ממיגרנה יקבלו CGRP במתן תוך-ורידי, בתוך ארבע שעות רובם יסבלו מהתקף.
כאשר הבינו ש- CGRP גורם למיגרנה, היה ברור שאם ניתן יהיה לעכב אותו, אפשר יהיה לטפל ספציפית במחלה. לכן פותחו התרופות נגדו – אנטי-CGRP (הראשונות שבהן אושרו על ידי ה-FDA – מנהל המזון והתרופות האמריקאי – בשנת 2018). התרופות הינן נוגדנים חד-שבטיים חוסמי CGRP והן נחלקות לשני סוגים עיקריים: או שהן מונעות מחלבון זה להיקשר לקולטן שלו או שהן חוסמות את הקולטן עצמו . ההתוויה המאושרת כיום קובעות כי נוגדנים חוסמי CGRP ישמשו לטיפול מונע במיגרנה.
רוב התרופות ניתנות בהזרקה עצמית, במזרק אוטומטי תת-עורי בבית, פעם בחודש או ברבעון, ואחת מהן (הקיימת בארה"ב) ניתנת בעירוי תוך-ורידי מדי רבעון. ניתן לראות את ההשפעה בחלק מהחולים אפילו כבר בשבוע הראשון, והקווים המנחים הבינלאומיים ממליצים על טיפול לפחות שלושה חודשים כדי להעריך את יעילותם.
מה מראים המחקרים?
מחקרים הוכיחו את יעילות הנוגדנים נגד CGRP ומצאו כי הם מפחיתים את תדירות המיגרנה, חומרתה, משכה ותסמינים נוספים כגון רגישות לאור. הניסויים הקליניים מצאו הפחתה משמעותית (מובהקת) של ימי המיגרנה ושיעור גבוה של מטופלים שחוו תגובה של יותר מ-50% ירידה בימי המיגרנה והכאב ראש. היעילות הוכחה גם בסוגים רבים של מיגרנה הכוללים מיגרנה עם אאורה ובלי אאורה, מיגרנה כרונית או אפיזודית, מיגרנה על רקע שימוש יתר בתרופות נוגדות כאב ועוד.
בנוסף נמצא כי התרופות החדשות גורמות לירידה בשימוש בטיפולים אקוטיים במהלך החודש, והן הצליחו לסייע למטופלים שלא הגיבו לתרופות מניעה רבות אחרות. הנוגדנים החד-שבטיים הם מולקולות גדולות שאינן עוברות למוח בצורה משמעותית ואינן עוברות חילוף חומרים בכבד. כלומר הם לא רעילים לאיברים והאינטראקציות שלהם עם תרופות אחרות (התנגשויות בין-תרופתיות) אמורות להיות מינימליות. עד כה, מחקרים הראו כי פרופיל תופעות הלוואי שלהן נראה דומה לזה של תרופות פלצבו.
מדוע מדובר בפריצת דרך?
הנוגדנים ל-CGRP מסמנות עידן חדש בטיפול במיגרנה. עד כה לא פותחו תרופות מונעות המיועדות ספציפית למיגרנה, שמעניקות תועלת קלינית משמעותית וגם נסבלות היטב. רוב התרופות המונעות שניתנו עד כה למיגרנה לא פותחו במיוחד עבורה (אלא למחלות אחרות כגון דיכאון, פרכוסים ולחץ דם) וגרמו לתופעות לוואי שלעתים קרובות מנעו מאנשים להשתמש בהן. כעת, לראשונה, מטופלי מיגרנה יכולים לקבל תרופות ייעודיות שמפחיתות את הסבל שנגרם מהמחלה ומשפרות את איכות החיים עם שימוש פעם בחודש או פעם ברבעון (פעם בשלושה חודשים).
אם הנכם סובלים ממיגרנה - יש מה לעשות.
יש דרכים חדשות למנוע מיגרנה.
פנו לנוירולוג לקבלת טיפול מתאים עבורכם
