עד כמה נפוצה המיגרנה בישראל? מחקר ישראלי חדש מציג תוצאות מפתיעות

Getty images: Ekaterina Goncharova

4 דקות
פברואר 22, 2023
- תחומי טיפול
- מיגרנה

התקפי מיגרנה פוגעים בתפקוד היום־יומי של האדם, ומכיוון שמדובר בתופעה שכיחה, כשאינה מטופלת היא מהווה נטל על החברה כולה. מחקר ישראלי חדש מצביע על פער משמעותי בין מספר המטופלים שזוכים לאבחון ולטיפול לבין אלו שממשיכים לסבול ללא כל מענה

מאות מיליוני בני אדם בכל העולם סובלים מהתקפי מיגרנה. ההערכות העולמיות שנבחנו עד כה מצביעות על 14% מכלל האוכלוסייה שיתמודדו עם התקפי מיגרנה לאורך חייהם. ומי שחווה התקף מיגרנה בוודאי יודע שבזמן ההתקף אתה מושבת לחלוטין מכל פעילות עד שההתקף יחלוף. כלומר, מדובר במצב רפואי שמשפיע באחוזים גבוהים על תפקודה התקין של החברה.

המיגרנה היא סוג של כאב ראש עם מאפיינים ייחודיים. לרוב, הוא כאב חד־צדדי המתואר ככאב הולם ברמה בינונית או חמורה. בחלק ניכר מהמקרים הוא מקשה על המשך הפעילות היום־יומית. בקרב מבוגרים, כאב מיגרנה עשוי להימשך בין ארבע ל־72 שעות, ובנוסף לכאב ישנם תסמינים נוספים, כגון רגישות רבה לאור ולרעשים, בחילה או הקאה. לעיתים, אך לא תמיד, מלווה המיגרנה בתופעה מקדימה המכונה 'הילה', שמתאפיינת בתחושות השונות מאדם לאדם, היכולות להשפיע על שדה הראיה באופן זמני. 01

ואומנם למיגרנה ישנם היום מגוון של טיפולים שיכולים להביא להקלה משמעותית על הסימפטומים של המיגרנה ואף למנוע את התקפי המחלה, אך רבים אינם מאובחנים, לא אחת משום שהם סבורים כי כאב ראש, חמור ככל שיהיה, איננו סיבה מספקת לגשת לטיפול, אלא שאם מדובר במיגרנה, ללא אבחון היא תמשיך להסב להם סבל רב 02.

מערכת בריאות שמבקשת לתת מענה נכון להתמודדות עם המיגרנה ולצמצם את נטל המחלה, צריכה להכיר את המספרים, מיהם האנשים שמתמודדים עם מיגרנה, כמה גברים וכמה נשים, מה תכיפות המחלה, כיצד היא מתפתחת וכיוצא באלה. כל אלו מכונים בעגה הרפואית 'אפידמיולוגיית המחלה'. בעידן הדאטה, איסוף של נתונים אלו אמור לכאורה להיות פשוט, שכן הדברים מתועדים במאגרי המידע של קופות החולים ובתי החולים, ובכל זאת, מסיבות כאלו ואחרות, עד לאחרונה לא נאסף מידע על האפידימיולוגיה של המיגרנה במדינת ישראל.

לאחרונה, פורסם מחקר שנערך על ידי צוות המחלקה הנוירולוגית והמחלקה למחקרים קליניים של המרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה, בהובלתו של פרופ' גל איפרגן, ובשיתוף חברת טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ, בו הוחלט לבחון את האפידמיולוגיה של המיגרנה בישראל דרך אותן רשומות המתועדות במאגרי המידע של קופות החולים בישראל. המחקר התמקד במבוטחי קופת חולים כללית באזור הדרום, אוכלוסייה שמייצגת במידה רבה את מבנה אוכלוסיית אזרחי ישראל מבחינת הגיוון האתני והסוציו־אקונומי שבה. המחקר תקף את הנושא משני כיוונים, מצד אחד נבדק מה אחוז החולים במיגרנה ומהם המאפיינים שלהם (גיל, מגדר, מוצא וכיוצא באלה) ובהמשך ניסו החוקרים לתת מענה לשאלה – עד כמה התחלואה הנלווית למיגרנה המתועדת בספרות המחקרית עד כה תואמת למצב הקיים.

משמעות הפערים: תת־אבחון של המיגרנה

המחקר כלל נתונים של 465,750 מבוטחים של קופת החולים כללית במחוז הדרום מעל גיל 18 בשנים 2000 עד 2018. על פי תוצאות המחקר, שכיחות המיגרנה שתועדה ברשומות בקרב האוכלוסייה נמוכה בהרבה מזו שידוע מהספרות העולמית, והיא נאמדת בכ־7.65%, כמעט מחצית מהמספרים הידועים מהמחקר העולמי. השערת החוקרים היא שהפער נובע מתת־אבחון או אבחון שגוי בקרב הנחקרים, כלומר רבים באוכלוסייה מתמודדים עם מיגרנה אך לא התייעצו על כך עם הרופא או הרופאה המטפלים בהם, אחרים עשו זאת אך זכו לאבחון שגוי או שפשוט לא נרשמו נכון במסד הנתונים של הקופה, ומכאן שכל אלו לא יכולים היו לעלות במידע שנאסף. לעומת זאת, היחס בין גברים לנשים זהה למדי למה שידוע מהספרות, כשיותר נשים נמצאו סובלות ממיגרנה, ביחס של 1:3 (11% נשים ו־4% גברים). פער נמצא גם בגילם של קבוצת המיגרנה, כשהשכיחות הגבוה ביותר נמצאה בטווח הגילים 40–44, לעומת 25–34 במחקרים קודמים, מה שמצביע ככל הנראה על עיכוב של כעשור באבחון המיגרנה בקרב החולים שנבדקו.

וכאמור, המחקר בחן גם את התחלואה הנלווית למיגרנה, שכן היא שלעצמה מהווה נטל על מערכת הבריאות והכלכלה. החוקרים עשו זאת באמצעות השוואה בין קבוצת המיגרנה לבין אלו שלא אובחנו במיגרנה. המצבים שנבדקו היו הפרעות פסיכיאטריות כמו דיכאון וחרדה, הפרעות כאב כמו כאבי גב תחתון ופיברומיאלגיה וגורמי סיכון קרדיווסקולריים, כל אלו תוארו במחקרים קודמים כתחלואה נלווית למיגרנה. מתוך התוצאות עולה התאמה בין מצבים אלו למיגרנה, לדוגמה, שיעורי דיכאון גבוהים יותר נמצאו בקרב קבוצת המיגרנה (3.2%) לקבוצה השנייה (1.1%), פיברומיאלגיה אובחנה אצל 6.6% מקבוצת המיגרנה לעומת 4% בקבוצה השנייה וכיוצא באלה.

מסקנת החוקרים באשר לפערים שעלו וההתאמה בין המיגרנה לתחלואה הנלווית, היא שעל מערכת הבריאות בישראל להקדיש מאמצים הן לזיהוי מוקדם של חולי המיגרנה והן להעלאת המודעות בקרב הציבור באשר למאפייני המיגרנה ולאפשרויות הטיפול הקיימות. בדרך זו יוכלו החולים לקבל טיפול הולם ומענה יעיל לסימפטומים השונים של המיגרנה ויאפשר להם לנהל שגרת חיים תקינה באיכות חיים טובה יותר ויקל גם על הסובבים אותם. למענה טוב יותר גם ערך משמעותי לכלל האוכלוסייה, שכן בסופו של דבר פחות ופחות אנשים יעדרו ממקום עבודתם בשל המחלה וידרשו למשאבים של מערכת הבריאות, ומכאן שהנטל שכרוך במחלת המיגרנה על החברה כולה ילך ויפחת.

אין באמור בכתבה זו בכדיי להוות המלצה ו/או ייעוץ רפואי כלשהם. לבירור יש לפנות לרופא המטפל