מחקרים מצאו שרבים ממטופלי המיגרנה אינם מקבלים טיפול מלא בתקופה זו, וכך מחלתם עלולה להחמיר, בייחוד אם גם יידבקו בקורונה.
התפרצות נגיף הקורונה (COVID-19) גרמה למשבר רפואי חסר תקדים בעולם, והטיפול בחולים במחלות כרוניות, ובהן מיגרנה, הוא אתגר עצום עבור מערכות הבריאות.
מיגרנה נחשבת לאחת המחלות הנוירולוגיות הכרוניות המגבילות ביותר. מדובר בכאב ראש שעוצמתו בינונית-קשה, לרוב חד-צדדי, פועם והולם, שיכול להימשך ארבע עד 72 שעות, בתדירות משתנה. בנוסף, עשויים להתלוות למיגרנה תסמינים כגון רגישות מוגברת לאור, לרעש ולריחות, בחילות והקאות, בלבול, שינויים במצב הרוח, עייפות ואף טשטוש ראייה.
הנפגעים הקשים של התקופה
ידוע כי מיגרנה עלולה להתחיל או להחמיר בעקבות אירוע חיים מלחיץ. לכן אין זה מפתיע כי מטופלי מיגרנה רגישים במיוחד להשפעות השליליות של התקופה. מחקר שפורסם בספטמבר 2020 בכתב העת The Journal of Headache and Pain מצא כי מטופלי מיגרנה נפגעים מאי-קבלת טיפול רפואי הולם בתקופה זו.
במסגרת המחקר, 1,018 מטופלי מיגרנה מכוויית, בני 60-20 (שנדגמו ממאגר מטופלים במרפאת כאבי ראש ומחשבונות מדיה חברתית-רפואית), מילאו ביולי 2020 סקר אנונימי מקוון. הם נשאלו על שינוי בתדירות התקפי המיגרנה וחומרתם בתקופת הסגר, תקשורת עם הרופא המטפל, היענות לטיפול, קושי בהשגת תרופות, שימוש יתר בתרופות, תסמיני חרדה ודיכאון, הפרעה בהרגלי השינה והאכילה, זמן חשיפה למסך, ועבודה, טרדות ודאגות בתקופה זו.
ממצאי המחקר חושפים תמונה מדאיגה. כ-60% מהמטופלים דיווחו על עלייה בתדירות התקפי המיגרנה בתקופה זו ביחס לתקופה המקבילה אשתקד, 16% דיווחו על ירידה בתדירותם, וכ-10% ציינו שהמיגרנה שלהם הפכה כרונית. 64% דיווחו שהמיגרנה החריפה בעוצמתה. 61.5% העידו שלא היו בקשר עם הנוירולוג שלהם, וכמעט 60% דיווחו על שימוש יתר במשככי כאבים. כ- 80% דיווחו על הפרעות שינה או על תסמיני חרדה ודיכאון. 4% דיווחו שחלו בקורונה, ומעל 60% מאלו שנדבקו בקורונה, דיווחו שהמיגרנה שלהם החמירה בתקופת המחלה.
החוקרים מציינים שממצאים אלו מעידים כי תקופת הקורונה משפיעה לרעה על מטופלי המיגרנה, ויש ליישם עבורם אסטרטגיות טיפול ארוכות טווח, בהן הקפדה על תקשורת עם הנוירולוג (לא משנה באיזו דרך – אם מקוונת או פנים אל פנים), משלוח תרופות לבית, ודבקות בשגרת טרום-מגפה ככל הניתן. בנוסף, החוקרים ממליצים להקפיד לישון היטב, לאכול בריא, ולהפחית התבודדות וחשיפה למסך ולעומס מידע.
סובלים ממיגרנה – ומקורונה
כאב ראש הוא התסמין הנוירולוגי השכיח ביותר בקרב חולי קורונה. ולכשליש מחולי הקורונה שדיווחו על תסמין זה יש היסטוריה של מיגרנה.
במחקרים שונים נמצא כי מטופלים עם מחלות כרוניות, ובהן מיגרנה, שנדבקו בקורונה, נוטים לחלות בצורה קשה יותר. מחקר שפורסם ביוני 2020 בכתב העת The Journal of Head and Face Pain מתאר שני מקרים של נשים בשנות ה-30 לחייהן עם היסטוריה של מיגרנה שנדבקו בקורונה, אשר התסמין הראשון שהופיע אצלן היה כאב ראש עיקש וחמור. הן תיארו אותו כקשה יותר מבדרך כלל. ייתכן שהדבר נבע מפלישת הנגיף למערכת העצבים המרכזית או מתגובה דלקתית מוגברת של מערכת החיסון אליו.
החוקרים מציינים כי מכיוון שמיגרנה היא מחלה נפוצה באוכלוסייה הכללית ומגבילה ביותר, ראוי להמשיך ולחקור אותה בהקשר של קורונה, כפי שנעשה עם מחלות כרוניות אחרות כגון מחלות לב וכלי דם, השמנה וסוכרת. שכן, כפי שמעיד המחקר, מטופלי מיגרנה (ובהם נשים צעירות) עלולים לחלות בקורונה בצורה קשה יותר מבני גילם (שלרוב חווים תסמינים קלים בלבד).
ריחוק = טיפול לא ראוי?
הדרישה לריחוק חברתי בתקופה זו לא פסחה על המוסדות הרפואיים. מרפאות כאב ראש רבות בעולם ניסו ליישם גישות טיפול מרחוק, כמו שיחות טלפון או יישומי אינטרנט. אך לא כולן הצליחו לספק כך טיפול איכותי, מה שבמקרים רבים פגע במטופלים. ההימנעות מביקורים במרפאות ובבתי חולים בתקופה זו עלולה לפגוע במטופלי מיגרנה אשר נזקקים להליכים רפואיים המצריכים ביקור במרפאה כגון זריקות (כמו בוטוקס או חסימה עצבית), ולכן יש לשקול התאמת טיפול והעברה לטיפול שהמטופל יכול לבצע לבדו בביתו.
מאמר שפורסם במרץ 2020 בכתב העת The Journal of Head and Face Pain נערך בעקבות הצורך לספק למטופלי מיגרנה טיפול איכותי גם בתקופה זו ולשמור על תפקודם. הוא סוקר טיפולים במחלה שאינם מצריכים ביקורים במרפאות או בבתי חולים וניתן ליישמם בבית. למשל, טלרפואה (שירות רפואי מרחוק), תרופות לכאבי ראש חריפים (שלעתים מומלץ לשלב ביניהן) ותרופות מניעה.
ניתן להבין אם כן כי מדובר בתקופה מאתגרת למטופלי המיגרנה. אם לא יטופלו כראוי, מחלתם עלולה להחמיר, בייחוד אם גם יידבקו בקורונה.
בהתחשב בכך שמשבר הבריאות הנוכחי ישאר איתנו עוד זמן רב, חשוב לאמת וליישם אסטרטגיות ארוכות טווח עבור חולי המיגרנה, כדי שימשיכו לקבל טיפול איכותי.
