אנו נמצאים בימים קשים, ימים של חוסר ודאות, מתח ובשורות איוב שמגיעות חדשות לבקרים. כל אלו משאירים את חותמם על הנפש, גורמים לדכדוך נפשי עד כדי חרדה ודיכאון. בקרב הסובלים ממיגרנה, מצבי חרדה ודיכאון עשויים להביא להחמרה במצב. מענה מותאם יביא להקלה נפשית ופיזית כאחד
אחרי שבועות ארוכים של מלחמה, אין אדם בישראל שלא מרגיש את העול הנפשי והפיזי הולך ומצטבר על כתפיו. מאות אלפי אנשים שפונו מבתיהם, מאות אלפים שבני משפחותיהם נמצאים בלב הקרבות בעזה, חרדים לשלומם, אזעקות הנשמעות בכל מקום בארץ, הדאגה הבלתי פוסקת של בני המשפחה אך גם של כל אחד ואחת מאיתנו לאזרחים הישראלים החטופים בידי החמאס – כל אלו נותנים אותותיהם בגופנו ובנפשנו. רק לאחרונה פורסם מחקר, שנערך על ידי המרכז לחקר האובדנות והכאב הנפשי ע"ש ליאור צרפתי, שמצא בין היתר כי שיעור הסובלים מדיכאון, חרדה ופוסט טראומה עלה באופן משמעותי מאז השבעה באוקטובר. יותר מ־60% מהנשאלים דיווחו על הרעה בתפקודם היום-יומי.
דיכאון וחרדה מופיעים לא אחת כמחלות נלוות למצבים רפואיים שונים, וכשההתמודדות הנפשית הופכת למאתגרת יותר, כך היא עשויה להשפיע גם על מצבו הבריאותי של האדם. כך למשל היא המיגרנה, כשלמעשה, דיכאון, חרדה והפרעה פוסט טראומטית (PTSD) הן מהשכיחות ביותר מבין המחלות המופיעות כתחלואה נלווית במיגרנה. על כן, בזמנים מאתגרים אלו, חשוב להתייחס להשפעה הפוטנציאלית על חולים הסובלים ממיגרנה. מדובר באחת מהמחלות הנוירולוגיות הנפוצות ביותר, שפוגעת ביותר ממיליארד אנשים מדי שנה ברחבי העולם וגורמות לפגיעה בתפקוד החולים ובאיכות חייו במגוון תחומים. בישראל, שיעור החולים מעל גיל 21 נע בין שבעה לעשרה אחוזים מכלל האוכלוסייה. המיגרנה מתאפיינת בהתקפים חוזרים ונשנים של כאב ראש ראשוני (כלומר כאב ראש שלא מתלווה למחלות או למצבים רפואיים אחרים) שחומרתו בינונית או חמורה והוא נמשך בין ארבע ל־72 שעות. המיגרנה קשורה במגוון רחב של מחלות נלוות, בעיקרן חרדה ודיכאון; כ־35% עד 45% מהסובלים ממיגרנה חווים דיכאון מג'ורי, 40% עד 58% סובלים מחרדה, הימצאות הפרעה פוסט טראומטית (PTSD) אצל הסובלים ממיגרנה נאמדת ב־10% עד 16%.
כשהמתח והחרדה עולים גם המיגרנה תוקפת
ישנם סימני שאלה רבים באשר לקשר שבין מתח, דיכאון וחרדה למיגרנה, האם מצב אחד מוביל לאחר או שמא ישנו גורם אחד, סביבתי, ביולוגי או גנטי, שמביא להתפתחות של שני המצבים יחד? מצד אחד, ההתמודדות עם כאב חוזר, הצפייה לקראת ההתקף הבא, כל אלו עלולים להוביל לחרדה ולדיכאון. מצד שני המחקר הרפואי לא הצליח להוכיח כי המיגרנה בהכרח מקדימה את הדיכאון, החרדה וכיוצא באלה, והרבה פעמים נראה מצב הפוך. בין כה וכה, אנו יודעים כי נוכחות של שני מצבים רפואיים או יותר יכולים להשפיע זה על זה. כשלמיגרנה נלווים הפרעות כמו חרדה ודיכאון, ההתמודדות הופכת לקשה הרבה יותר. חולים אלו סובלים מפגיעה תפקודית חמורה יותר ופגיעה באיכות החיים, ואופי המיגרנה עשוי להשתנות למחלה כרונית עמידה, שמובילה לשימוש יתר בתרופות, לנכות ולפגיעה גדולה עוד יותר באיכות החיים.
אם אתם סובלים מפעם לפעם מהתקפי מיגרנה או גם אם אתם סובלים ממיגרנה כרונית, ייתכן כי בשבועות האחרונים אתם אולי חשים החמרה בכאבי הראש, אולי שמתם לב שהם מופיעים בעוצמה חזקה יותר או בתדירות גבוהה יותר מפעם. אלא שבתקופות של משבר, כך לימדה אותנו כבר הקורונה, הנטייה שלנו היא לשים בצד את הטיפול בעצמנו. אלא שכמו כל דבר בחיים, ברגע שאנחנו מטפלים באספקט אחד בחיינו, לבעיות אחרות המטרידות אותנו נטייה להשתפר, לרבות טיפול נכון ויעיל במיגרנה. מודעות הינה הצעד הראשון לשינוי – ככל שנשים לב יותר למתח הנפשי, לדכדוך, אולי לקושי להירדם בלילה ונתן להם את המענה כך נוכל למצוא את המענה הנכון עבורם. בפנייה לאנשי המקצוע תוכלו למצוא את הטיפול שיאפשר לכם להביא להטבה הן במיגרנה והן במצב הנפשי.
