צרבת מתרחשת כאשר תוכן מהקיבה עולה לוושט. מהם גורמי הסיכון והסיבוכים וכיצד ניתן להתמודד
כעשרה אחוזים מהאוכלוסייה סובלים מצרבת, שמתבטאת בעיקר בצריבה כואבת בחזה או בגרון. התופעה מתרחשת כאשר חומצת הקיבה (שבאופן תקין מסייעת בפירוק מזון ונוזלים בקיבה) ומזון מעוכל עולים לוושט (תופעה ששמה רפלוקס קיבתי-ושטי), שהוא הצינור המחבר בין הפה לקיבה. השריר בקצהו התחתון של הוושט הוא מעין שסתום (סוגר) שמונע מעבר של תוכן קיבה אל הוושט. כאשר תפקודו נפגע והוא נחלש, תוכן הקיבה יכול לעלות ממנה אל הוושט ומשם לחלל הפה ולגרום לצרבת. במצב תקין שריר זה נסגר לאחר הגעת המזון לקיבה ונשאר סגור כל עוד לא אוכלים.
אז מה עוד אתם יודעים על צרבת, חוץ מזה שהיא עלולה לגרום לכאבים ולסבל? הנה כמה עובדות נוספות:
-
תסמינים נפוצים: בנוסף לכאבים או אי נוחות בחזה או בגרון ותחושת בעירה (במיוחד בשכיבה ואחרי התכופפות), ייתכנו טעם חמוץ מריר, כאב גרון ושיעול שלא חולפים, כאבים בבליעה, צרידות, גיהוקים, בחילות והקאות.
-
גורמי סיכון אפשריים:
- היריון: גורם ללחץ עודף על הקיבה ולשינויים הורמונליים שמובילים לצרבת.
- עודף משקל: מצב זה עלול לגרום בין השאר ללחץ תוך-קיבתי מוגבר ולפגוע בתנועתיות הוושט ובשסתום התחתון שלו (הוא עלול להידחק ולהיפתח וכך לאפשר חזרת תוכן קיבה אל הוושט). אכילת ארוחות גדולות או עתירות שומן יכולה להשפיע באופן דומה.
- בקע סרעפתי: במצב זה חלק מהקיבה נדחק אל החלק התחתון של בית החזה, מה שעלול להחליש את שסתום הוושט ולגרום לפתיחתו.
- התרוקנות קיבה אטית (גסטרופרזיס): פעילות עצבית משובשת בתנועתיות הקיבה גורמת לקיבה להתרוקן לאט. כך, תוכן הקיבה, שנשאר בה זמן רב מדי, עלול לחזור לוושט ולגרום לצרבת.
- תסמונת זולינגר אליסון:בתסמונת נדירה זו גידולים בלבלב ובתריסריון (גסטרינומות) מפרישים כמות גדולה של ההורמון גסטרין, מה שגורם לייצור מוגבר של חומצת הקיבה וכך להיווצרות של כיבים פפטיים בתריסריון ובמקומות אחרים במעי העליון. במצב כזה גם עליית תוכן קיבה מועט תגרום לצרבת. באופן נורמלי הגוף מפריש כמות קטנה של גסטרין לאחר האכילה, מה שמעורר את הקיבה לייצר חומצת קיבה בכמות תקינה.
- החמרה: צרבת עלולה להחמיר בשל גורמים רבים, ובהם עישון סיגריות, משקאות הכוללים קפאין, אלכוהול ומשקאות מוגזים, פירות הדר, מוצרי עגבניות, שוקולד, מנטה, נענע, מאכלים שומניים או חריפים (כגון פיצה, צ'ילי וקארי), שכיבה מוקדם מדי לאחר האכילה, עודף משקל ותרופות מסוימות (למשל להרגעה ולהורדת לחץ דם).
- סיבוכים: אם הצרבת תכופה, קשה ולא מטופלת, היא עלולה לגרום לסיבוכים או להעיד על מחלה אחרת, קשה יותר; זרימת חומצת הקיבה במעלה הוושט עלולה לגרום לדלקת (נפיחות או גירוי) בוושט, להצטלקותו והיצרותו (מה שמקשה על הבליעה ומעלה את הסיכון לחנק), בעיות נשימה (כגון שיעול כרוני ואסתמה). בנוסף, היא עלולה לגרום לשינוי בתאים המצפים את הוושט (תסמונת הוושט ע"ש בארט), כך שהם הופכים טרום-ממאירים ועולה הסיכון לסרטן הוושט. הפנייה לרופא מומלצת אם הצרבת מופיעה גם לאחר שינוי התזונה או שימוש בתרופות.
- נורות אזהרה: התסמינים הבאים עשויים להעיד על סיבוכים או מחלה קשה: קשיי נשימה, כאבים בחזה בעת טיפוס במדרגות, ירידה במשקל, בעיות בליעה של מזון ונוזלים וחנק בזמן אכילה, וצואה כהה/ שחורה (שמעידה כי חומצת הקיבה פצעה את דופן הוושט וגרמה לדימום. הדם משנה את צבעו לשחור במעבר במערכת העיכול).
- אבחון: לרוב הרופא קובע את האבחנה לפי התסמינים שמתאר המטופל. עם זאת, אם הם חריפים במיוחד או שהמטופל לא מגיב לטיפול, יידרשו בדיקות נוספות. למשל: בדיקה אנדוסקופית עם או בלי ביופסיה, מנומטריה של הוושט וצילום רנטגן. הבדיקה האנדוסקופית נעשית באמצעות החדרת אנדוסקופ (מכשיר צינורי גמיש שבו סיב אופטי ומצלמת וידיאו) דרך הגרון אל מערכת העיכול. כך ניתן לקבל תמונה של מערכת העיכול העליונה, הכוללת את הוושט, הקיבה ותחילת המעי הדק. מנומטריה של הוושט מודדת לחצים בוושט ובוחנת את תפקודו, תנועתיותו והסוגר התחתון שלו. לצורך ביצועה מוחדרת צינורית קטנה ודקה אל מורד הוושט, דרך האף. ברנטגן (שנעשה עם בליעה של בריום) ניתן לקבל תמונות של הוושט, הקיבה, התריסריון והמעי הדק.
- מניעה: ניתן למנוע צרבת או להפחיתה בכמה דרכים, ובהן הפסקת אכילת המאכלים שגורמים לה, שמירה על משקל גוף תקין/ ירידה במשקל, אכילת ארוחות קטנות כמה פעמים ביום, הפסקת אכילה שלוש שעות לפני השינה, הרמת ראש המיטה ארבעה עד שישה סנטימטרים (למשל באמצעות ספרים), התרת החגורה, הימנעות מלבישת בגדים צמודים, משכיבה/ התכופפות ממושכת לאחר האכילה ומעישון.
- טיפול: יש לפנות לרופא המטפל על מנת לקבל הנחייה לדרך הטיפול עבורך.תרופות עיקריות לטיפול בצרבת: סותרי חומצה -שמשנים את רמות החומציות בקיבה ומנטרלים בהתאם, חוסמי היסטמין 2 -שמפחיתים את ייצור החומצה, ומעכבי משאבות פרוטונים -אשר מפחיתים את ייצור החומצה בצורה משמעותית נחשבים ליעילים יותר בטיפול בצרבת.
לסיכום, רוב האנשים יכולים להתמודד עם צרבת בדרכים שמרניות כגון טיפול תרופתי ושינוי אורח החיים. אם הצרבת אינה חולפת או מחמירה, יש לשקול התערבות כירורגית.
