כל שנה מאובחנים בישראל כ-29,500 חולי סרטן חדשים וכ-11,000 חולים מתים כתוצאה מהמחלה. מחקרים מצביעים על כך שסרטן היא סיבת מוות שכיחה בכל שכבות הגיל באוכלוסייה. סוגי הסרטן הנפוצים ביותר הם סרטן השד, סרטן המעי הגס, סרטן הערמונית וסרטן העור.
למרות השם היחיד לכאורה, סרטן איננה מחלה בודדת אלא אוסף של מחלות ותסמינים שגורמים לחלוקה בלתי מבוקרת של תאים באיבר או רקמה מסוימת בגוף. סרטן מתרחש כאשר תא, או קבוצת תאים, מתחיל להתחלק ללא בקרה. תהליך הזה קורה כאשר החומר הגנטי שבתא עובר מספר גדול של מוטציות, שעלולות להתרחש כתוצאה מעישון, חשיפה לחומרים כימיים, חשיפה לקרינה, כולל קרינת השמש, והזדקנות. גנטיקה מהווה גורם סיכון משמעותי בחלק מסוגי הסרטן, כמו לדוגמא בסרטן השד או סרטן העי הגס.
טיפול כימותרפי במחלת הסרטן
כאמור, מחלת הסרטן איננה מחלה בודדת ולכן גם הטיפול בה אינו אחיד אלא תלוי במספר גורמים, כגון: סוג הסרטן, שלב האבחנה, גיל החולה ומחלות הרקע שלו. הטיפולים הזמינים כיום לטיפול ברוב סוגי הסרטן כוללים: טיפול כירורגי, כימותרפיה, טיפול בקרינה (רדיותרפיה וברכיתרפיה), טיפול אימונולוגי, טיפול ביולוגי, טיפול הורמונאלי וטיפול בתופעות הלוואי של כל שאר הטיפולים
כתלות בסוג הסרטן ובשלב שבו אובחן, טיפול כימותרפי מהווה אלטרנטיבה מקובלת לטיפול. כימותרפיה משמשת להריסת תאי הגידול והארכת חיי החולה, לעיתים בשילוב עם טיפול כירורגי ולעיתים כטיפול יחיד כאשר אין אפשרות לנתח.
בעוד שטיפול כירורגי והקרנות הם טיפולים מקומיים, כימותרפיה היא טיפול סיסטמי שמשפיע על כל הגוף. התרופות הכימותרפיות הורסות תאים סרטניים על ידי התערבות בתהליך ההתחלקות שלהם, כאשר קצב החלוקה של תאי סרטן מהיר יותר מקצב החלוקה של תאים בריאים, וכך תאי הסרטן מושפעים מהטיפול יותר מתאי הגוף הבריאים. יחד עם זאת, מכיוון שתאי מערכת העיכול, תאי מח העצם ותאי העור והשיער מתחלקים גם הם בקצב גבוה, הטיפול הכימותרפי גורם לפגיעה באיברים הללו וגורמות לתופעות לוואי הכוללות שלשולים, כיבים בפה ובמערכת העיכול, נשירת שיער וירידה בכמות תאי הדם עם פגיעה במערכת החיסון.
השפעת ספירת הדם של החולה על ביצוע הכימותרפיה
ספירת דם מלאה, או CBC) Complete Blood Count), היא בדיקת סריקה בסיסית שגרתית שנועדה לתת תמונה ראשונית כללית על מצב בריאותו של החולה. גם ללא סימפטומים, מחלות רבות באות לידי ביטוי בשינוי הרכב הדם. ספירת דם מלאה היא כלי חשוב בידי הרופא במהלך טיפול כימותרפי, תרופתי או קרינתי, שכן זה מאפשר לו לעקבו אחר מצב התאים ולבדוק את יעילות הטיפול, בייחוד בזמן טיפולים המשפיעים על מח העצם ותהליך ייצור תאי הדם.
ספירת דם מתבצעת לפני הסבב הראשון של טיפולי הכימותרפיה בכדי לגלות שינויים וחריגות, שיכולים להיות כתוצאה מהתקדמות מהירה של מחלת הסרטן, טיפול קודם אחר או מחלת רקע נלווית. ביצוע ספירת דם ובדיקות כימיה בדם חיוני לצורך קביעת המינון הדרוש של הטיפול הכימותרפי והערכת התפקוד של האיברים השונים, כמו הכבד והכליות, וזאת על מנת להימנע ממתן-יתר של תרופות עם פוטנציאל לרעילות. מעבר לכך, ספירת הדם הבסיסית של המטופל טרם ביצוע סבב הכימותרפיה הראשון מספקת בסיס למעקב אחר התקדמות המחלה, הצלחת הטיפול ותפקוד האיברים תוך כדי מתן הטיפול.
לאור זאת, במצב אופטימלי יש לבצע ספירת דם ביום של סבב הכימותרפיה הראשון כדי לקבל את התמונה המדויקת ביותר לגבי המטופל, לפני קביעת הסוג והמינון של התרופות הכימותרפיות.
ספירות דם נמוכות ומשמעותן
ספירה נמוכה של תאי דם אדומים נקראת אנמיה. התסמינים השכיחים ביותר של אנמיה הם עייפות, חיוורון וקוצר נשימה. ניתן לטפל באנמיה בעזרת עירוי דם או מתן תרופות שמטרתן להגדיל את קצב ייצור הכדוריות האדומות.
מכיוון שטסיות הן חלק חשוב בתהליך הקרישה, ספירה נמוכה שלהן עלולה להוביל לדימום, אפילו בצורה ספונטנית או מכות קלות בלבד. בגלל הסכנה לדימום פנימי, שמהווה מצב מסכן חיים, ספירת טסיות נמוכה יכולה לעכב את הטיפול הכימותרפי, על אחת כמה וכמה אם צפוי הליך ניתוחי בזמן הקרוב.
ספירה נמוכה של תאי דם לבנים, לויקופניה ובעיקר נויטרופניה, היא גורם סיכון משמעותי לזיהום. הדבקות במחולל מחלה במצב של נויטרופניה, כאשר יש פגיעה במערכת החיסון עלולה להיות מסוכנת ולגרום לכך שהגוף אינו יכול להגן על עצמו, מה שעלול להסתיים בחדירת החיידקים לזרם הדם וגרימת זיהום כללי - ספטיסמיה, ספסיס ואפילו מוות.
כדי להימנע מהחרפת הנזק, אפילו מצבים של זיהום קל עלולים לעכב את הטיפול התחלת הטיפול הכימותרפי. קיימות תרופות המעודדות ייצור של תאי דם לבנים הנקראים נויטרופילים במח העצם, ובכך עשויות להפחית את הסיכון לזיהום בחולים המטופלים בכימותרפיה.
ההשפעה של ספירות דם נמוכות על חולי הסרטן
לספירות דם נמוכות יש השפעה על המצב הרפואי של המטופל האונקולוגי. לדוגמה, ספירות דם לבנות נמוכות גורמות לדחיית הטיפולים עד לחזרתן לרמה נורמלית, מה שעלול לגרום למרווחי זמן גדולים בין טיפול לטיפול ועלול להאט את קצב ההחלמה. בנוסף, סביר להניח שלספירות דם נמוכות תהיה השפעה רגשית ונפשית על המטופל, כמו במצבים בהם החולים מתכוננים לטיפולים הכימותרפיים מבחינה לוגיסטית ומשפחתית רק כדי לגלות בבית החולים שההכנה הייתה לשווא, שכן ספירות הדם הנמוכות לא מאפשרות לקבל את הטיפול המיוחל.
חשיבות הטיפול בנויטרופניה בחולה המקבל כימותרפיה
כיום ניתן לקצר את משך התקופה בה קיים סיכון להתפתחות זיהום חמור. מומלץ לחולה הסובל מנויטרופניה להימנע מחשיפה לזיהומים, כשבמקביל הרופא עשוי לשקול טיפול תרופתי לחיזוק ההגנה החיסונית של הגוף באמצעות שימוש בתכשירים ביולוגיים המעלים את מספר הנויטרופילים בגוף.