מהן ההשלכות הקליניות בסרטן השכיח ביותר בקרב גברים? איך מאבחנים ומהן אפשרויות הטיפול שעומדות בפני המטופל? כל מה שצריך וחשוב לדעת על סרטן הערמונית
מהו סרטן הערמונית?
סרטן הערמונית הוא גידול ממאיר המתפתח בבלוטת הערמונית, הקרויה גם פרוסטטה. בלוטת הערמונית היא בלוטת העזר הגדולה ביותר של מערכת הרביה הגברית, והיא אחראית להפריש חלק מנוזל הזרע. בלוטת הערמונית ממוקמת קדמית לפי הטבעת ומתחת לשלפוחית השתן. צורתה מדומה לעיתים לצורת אגוז, והיא מקיפה את השופכה ביציאתה משלפוחית השתן.
סרטן הערמונית הוא הסרטן השכיח ביותר בקרב גברים בישראלנחשב לגורם הרביעי למוות מסרטן בקרב גברים בישראל (אחרי סרטן הריאה, סרטן המעי הגס וסרטן הלבלב). למרות שמדובר באחד מסוגי הסרטן הנפוצים ביותר, שיעור התמותה מהמחלה בישראל נמוך יחסית (מקום 90 בעולם), מה שמצביע על שיעור הישרדות גבוה.
מהם הגורמים האפשריים להתפתחות המחלה הממאירה?
הסיבה להתפתחות סרטן הערמונית היא נושא למחקרים רבים ונותרה במידה רבה לא ידועה. למרות זאת, ישנם מספר גורמי סיכון ידועים:
-
גיל
ההיארעות של סרטן הערמונית עולה החל מגיל 50. פחות מ-1% מהחולים מאובחנים מתחת לגיל 50. שיא ההיארעות של המחלה הוא בגילאי 70-74. הגיל הממוצע בעת האבחנה בשנת 2016 היה 69.8 ביהודים ו- 68.7 בערבים.
-
היסטוריה משפחתית
ההערכה היא כי כ -20% מהחולים הם בעלי היסטוריה משפחתית של סרטן הערמונית. אין מדובר רק בגנים משותפים, אלא גם בדפוס דומה של חשיפה לגורמים סביבתיים מסרטנים מסוימים והרגלי אורח חיים. מספר מחקרים דיווחו כי רקע גנטי תורשתי קשור לעלייה בסיכון לסרטן הערמונית ומעלה ב-5% את הסיכוי ללקות במחלה.
אילו תסמינים עשויים להעיד על הגידול הממאיר?
גברים רבים הסובלים מסרטן הערמונית אינם חווים תסמינים ולרוב הם יופיעו רק כאשר הגידול גדל באופן ניכר, תהליך היכול להימשך שנים. התסמינים הנפוצים הם:
- קושי במתן שתן
- עלייה בתדירות מתן שתן, בעיקר בלילה (מצב המכונה נוקטוריה)
- הופעת דם בשתן (מצב המכונה המטוריה)
- הפרעות בזקפה
קיימת חפיפה משמעותית בסימפטומים בין סרטן הערמונית לבין מצבים שפירים של הערמונית, כגון הגדלה שפירה של הערמונית (BPH), דלקת בבלוטת הערמונית ומחלות אורולוגיות אחרות. עובדה זו מקשה מאוד על הבחנה בין המחלות השונות על סמך התסמינים בלבד. לכן, הופעת התסמינים מחייבת בירור מול הרופא/ה המטפל/ת במהירות האפשרית.
במידה וישנן גרורות לגידול ,ייתכנו תסמינים נוספים, כגון כאבים בעצמות.
איך מאבחנים?
בשביל לאבחן סרטן בערמונית, במקרה של חשד, רופא/ת המשפחה יבצע/תבצע שתי בדיקות ראשוניות:
- בדיקת אצבע רקטלית (DRE) – מישוש של הבלוטה דרך החלחולת על מנת לחפש אי סדרים או גושים.
- בדיקת דם (PSA) – אנטיגן הערמונית הוא חלבון המיוצר באופן טבעי על ידי הערמונית ובמצב רגיל ריכוזו בדם נמוך. סרטן הערמונית יכול להיות מאובחן גם כאשר רמות ה- PSA גבוהות וגם כאשר הן נמוכות. ההסתברות עולה ככל שרמת ה-PSA גבוהה יותר. זאת היות ו-PSA הוא סמן רגיש לסרטן הערמונית אך אינו ספציפי אליו. רמות ה- PSA יכולות לעלות כתוצאה מגורמים נוספים אחרים כגון: גיל מבוגר, הגדלה שפירה של בלוטת הערמונית, זיהום בדרכי השתן, זיהום בבלוטת הערמונית, הימצאות קטטר בשופכה, פרוצדורות בשופכה או הערמונית וכן ממגע מיני.
במידה ורופא/ת המשפחה חושד/ת בסרטן הערמונית לאחר בדיקה גופנית או עקב תוצאה גבוהה של PSA, הוא/היא יפנו את המטופל לאורולוג/ית לצורך ביצוע בדיקות לאבחון סרטן הערמונית.
בדיקת התקנית לאבחון סרטן הערמונית היא ביופסיה של הערמונית מונחית על ידי אולטרסאונד. לרוב היא תתבצע בגישה טרנס-רקטלית (TRUS) או טרנס-פרניאלית. נטילת הדגימה מהערמונית באמצעות מחט לעתים מלווה בכאבים קלים או אי נוחות ולכן היא יכולה להתבצע גם תחת הרדמה מקומית. הסיבוכים האפשריים קלים וכוללים כאב ודימום תכופים. בנוסף, ישנו סיכון לזיהום אזורי ולכן לאחר ביצוע הביופסיה יינתן טיפול אנטיביוטי. אם חום הגוף יעלה ב-48 השעות הראשונות לאחר הבדיקה - יש לפנות לרופא המטפל או לבית החולים. לעיתים הביופסיה הראשונה עלולה שלא לזהות גידול סרטני בערמונית, לכן לעתים נדרשת ביופסיה נוספת.
מהם שלבי המחלה?
השלב (Stage) בו נמצא הגידול מתאר את גודל הגידול ומידת התפשטותו. קביעה זו חיונית לחיזוי התנהגות הגידול, בחירת הטיפול והערכת התגובה אליו. נהוג להשתמש בשיטת TMN בשביל לתאר את השלב שבו המחלה נמצאת. כל אות בשם השיטה מייצגת מדד שונה ומתייחסת לשלושה היבטים:
- גודל ומידת התפשטות הגידול הסרטני
- מצב בלוטת הלימפה (למשל האם קיימים תאים סרטניים בבלוטת הלימפה)
- הימצאותן של גרורות
בנוסף לתיאור השלב (Staging), ניתן דירוג (Grade) הנקבע על ידי מראה התאים הסרטניים בבדיקה מיקרוסקופית. הוא מהווה מנבא בנוגע לפרוגנוזה וסיכויי ההחלמה מהמחלה. במקרים של סרטן הערמונית ייעשה לרוב שימוש במדד גליסון (Gleason). מדד גליסון מוערך על ידי פתולוגים על פי תמונות מיקרוסקופיות של הרקמה. ככל שדרגת גליסון נמוכה יותר, כך הסיכוי שהגידול יתפשט מעבר לערמונית קטן יותר. תוצאות מדד גליסון משוקללות ביחד עם מתאר, גודל ומידת התפשטות הגידול הסרטני (ה-T בשיטת ה-TMN המתוארת מעלה) וכן עם רמות ה-PSA של החולה בכדי לספק תחזית לגבי סיכויי חזרת המחלה לאחר טיפול. ניתן להשתייך לאחת משלוש קבוצות: סיכון נמוך, סיכון בינוני וסיכון גבוה.
מהן דרכי הטיפול האפשריות?
קיימות מספר גישות טיפוליות עבור סוג סרטן זה. ההחלטה בנוגע לאופן הטיפול תתבצע תוך שיתוף פעולה בין הרופא המטפל למטופל, בהתאם לנתונים שונים כמו קבוצת הסיכון והשפעת הטיפול על איכות חיי המטופל.
כך למשל, חלק מהחולים המוגדרים בסיכון נמוך ימצאו במעקב בלבד וחלקם יטופלו על ידי הסרת הגידול, תהליך שקרוי גם כריתת ערמונית נרחבת (RADICAL PROSTECTOMY) או באמצעות קרינה המכוונת לבלוטת הערמונית. בחולים בקבוצת סיכון בינוני או גבוה יישקל שימוש בשיטות שצויינו לעיל, אך לעיתים יינתן גם טיפול הורמונלי.
זמינותן של מספר אפשרויות טיפוליות לסרטן הערמונית מצדיקה התחשבות מדוקדקת במגוון של גורמים לצורך בחירת האופציה הטיפולית המתאימה ביותר.
הבחירה בסוג הטיפול תלויה במגוון גורמים, בהם גם שלב המחלה והדירוג שלה. המטופל שותף פעיל בקבלת ההחלטות בנוגע לטיפול ולכן עליו להיות מודע ליתרונות ולסיבוכים האפשריים של סוגי הטיפולים השונים.
רפואה מותאמת אישית וסרטן הערמונית
בשנים האחרונות התגלה כי הפרופיל הגנטי והמולקולרי של הגידול יכול להשתנות ממטופל למטופל. קיימות מספר טכנולוגיות מתקדמות לאבחון גנטי של הגידול. המטרה הסופית של בדיקות גנטיות היא לספק רפואה מותאמת אישית למטופל הבודד. בדיקות אלו יכולות לסייע בהבנת המחלה ובהגדרת רמת הסיכון של כל אדם לחלות בסרטן הערמונית ובמקביל גם לאפשר טיפול מקדים באנשים בעלי סיכון גבוה כדי להפחית את הסיכון להתפתחות הגידול הממאיר.
המידע המופיע בכתבה אינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי. בכל מקרה של חשד יש לפנות לרופא לשם אבחון מתאים וטיפול במידת הצורך
