יכול להיות שלחץ נפשי הוא דווקא דבר טוב?

״אני מה זה בלחץ!״ הוא כנראה אחד הביטויים הנפוצים שאנחנו שומעים בשיחות בין ישראלים, אחרי ״יהיה בסדר״ ו״הכל טוב״. סטרס הוא חלק בלתי נפרד מחיי היום יום של כולנו, 01.02 לצד כל הלחץ שרבים מאיתנו נתונים בו, נראה שאנחנו חיים היום בסוג של מועדון ״סטרס הוא האויב שלנו״ גלובלי, הדוגל במניעת מחשבות ורגשות שליליים. ספרים, כתבות בעיתונים ותוכניות טלוויזיה מדגישים את ההשלכות המסוכנות שיכולות להיות ללחץ נפשי, ולמה כדאי להימנע ממנו.

סטרס הוא לא בהכרח דבר שלילי – הרבה פעמים הוא אפילו מועיל לנו. הוא יכול לתת לנו אנרגיה מיידית בדיוק בזמן שאנחנו הכי צריכים אותה, למשל, כשאנחנו מתחרים בספורט, עובדים על פרויקט חשוב או אם אנחנו עומדים בפני סכנה. ההורמונים והכימיקלים השונים שהגוף שלנו מפריש כשאנחנו תחת לחץ מכינים אותנו לפעולה. אנחנו נושמים מהר יותר, קצב הלב עולה, רמת הסוכר בדם עולה כדי שתהיה לנו יותר אנרגיה, והמוח מנצל יותר חמצן על מנת לעבור למצב של ערנות מוגברת. 02

סטרס לא טוב לדיאטה! 

כשסטרס נמשך זמן רב – מצב המכונה סטרס כרוני – המצב של ערנות מוגברת מתחיל להזיק יותר מאשר להועיל. לאורך השנים מחקרים הראו שסטרס מעלה סיכון למחלות כרוניות. הוא מגביר תהליכי דלקת, ודלקת קשורה למחלות לב וכלי דם, סוכרת, דלקות מפרקים, סיכון לשברים ולירידה בתפקוד.02 מחקרים הצליחו גם לקשר סטרס כרוני למחלות במערכת העיכול, בעיות במערכת השתן, כאבי ראש, הפרעות שינה, דיכאון וחרדה.02

סטרס משפיע גם על מערכת החיסון שלנו, דבר המחליש את התגובה שלנו לחיסונים ופוגע בהחלמת פצעים. 02 ואם זה לא מספיק, סטרס יכול להשפיע על מבנה המוח, וכשרמות הסטרס גבוהות גם התפקוד הקוגניטיבי והזיכרון יכולים להיפגע. אך זה כמובן תלוי בעוצמת הסטרס וכמה זמן נמצאים בסטרס. 03

עם כל ההשפעות שיש לסטרס על הגוף שלנו ברור שהוא עובד קשה מאוד בזמן לחץ נפשי. ואם חשבתם שהעצבנות שגורם לנו הסטרס עוזרת לנו לפחות לשרוף קלוריות, מחקרים רומזים שכנראה קורה בדיוק ההיפך. החוקר קיקלוט-גלזר ועמיתיו מצאו שבהשוואה לאנשים שאינם בסטרס, אנשים שהיו בסטרס דווקא שרפו פחות קלוריות אחרי ארוחה עתירת שומן וייצרו יותר אינסולין, שהוא הורמון המגביר את אגירת השומן בגוף.02

הקול בראש 

מכיוון שלסטרס יש חלק בהתפתחות מחלות ומצבים רפואיים, ההשפעות השליליות של סטרס בדרך כלל מקבלות יותר תשומת לב או הכרה. 03 אך כמו בכל דבר אחר בחיים, גם כאן יש זווית נוספת שכדאי להכיר. באופן מפתיע יש מחקרים הטוענים שסטרס הוא לא מה שגורם לבעיות. לדברי החוקרים הפרשנות שלנו למצבי סטרס וחרדות היא שקובעת מה תהיה השפעת הסטרס על המוח שלנו.04 הם טוענים שאם נלמד להתייחס לתחושות הלא נעימות הללו בצורה חיובית יותר, לפעמים נוכל לנצל סטרס לטובתנו. 04,01

הנה דוגמה שתמחיש את הכוונה. תארו לכם שאתם לפני מבחן או ראיון חשוב שהולך לקבוע את העתיד שלכם. רוב הסיכויים שהדופק שלכם יתגבר, וקצב הנשימה שלכם ודאי יעלה גם כן – וכמו רוב האנשים במצב הזה כנראה תניחו שתגובת הסטרס הזו תהרוס את הביצועים שלכם. איך אתם אמורים בדיוק להתרכז אם אתם מרגישים שהלב שלכם עומד לצאת מהמקום?

עכשיו דמיינו אפשרות אחרת. ההתעוררות הגופנית הזו שאתם חווים גורמת לכם להבין שזו בעצם תגובה שעוזרת לכם להתמודד טוב יותר עם האתגר. לדוגמה, נשימה כבדה יותר ממלאת את הריאות שלכם בחמצן ודופק מהיר מבטיח שהדם שלכם יכול לשאת חמצן בצורה מיטבית למוח.05 כך, במקום להתייחס לסטרס כמכשול תחוו את הסטרס כ"מיומנות" שעוזרת לגוף שלכם דווקא לשפר ביצועים. 01

הבחירות הטובות להפחתת סטרס 

לצד החשיבות להסתכל על סטרס כדבר מועיל ולהבין שהוא קיים כדי לעזור לנו לתפקד טוב יותר, חשוב לזכור כי סטרס עדיין עלול לפגוע בבריאות שלנו. ולכן, כדאי לסגל מספר דברים כדי להפחית את רמות הסטרס ביום יום:

• שינה טובה . כדי לשפר את הרגלי השינה, כדאי ללכת לישון באותה שעה בכל לילה ולקום באותה השעה בכל בוקר. לפני השינה מומלץ להגביל את השימוש במכשיר שפולט אור, כגון מחשבים וטלפונים חכמים.
• פעילות גופנית קבועה . מספיקות אפילו 30 דקות הליכה ביום כדי לשפר את מצב הרוח ולהפחית לחץ נפשי.
• קבעו סדרי עדיפויות כשאתם מרגישים שהלחץ הנפשי גובר, הכינו לכם רשימה של הדברים שאתם צריכים לעשות - החליטו מה דחוף לעשות ומה יכול לחכות. סרבו למשימות אם הן גורמות לעומס רב מדי.
• חשבו חיובי . זכרו מה היו ההצלחות ומה השגתם במהלך היום, לא מה לא הצלחתם לעשות או לא השגתם .
• נסו טכניקות הרגעה . מיינדפולנס, מדיטציה, יוגה או טאי צ׳י יכולים לעזור להוריד מתחים מיותרים.
• ייעוץ . אם אתם מרגישים שאתם לא מצליחים להתמודד עם הלחץ הנפשי, או שאתם נעזרים בחומרים שונים (למשל סיגריות, סמים או אלכוהול) כדי להירגע, היעזרו באדם המטפל בתחום בריאות הנפש (כגון פסיכולוג.ית, פסיכיאטר.ית, ומטפלים נוספים מתחום בריאות הנפש) כדי לקבל תמיכה והמלצות להתמודדות טובה ובריאה. תוכלו להתייעץ עם רופא.ת המשפחה כיצד למצוא את סוג המטפל.ת הנכון עבורכם.

1. Back to contents.

   Jamieson JP, et al. 2018 May;31(3):245-261. doi: 10.1080/10615806.2018.1442615. Epub 2018 Feb 22. PMID: 29471669.

2. Back to contents.

   https://newsinhealth.nih.gov/2014/12/feeling-stressed

3. Back to contents.

   Yaribeygi H, et al. EXCLI J. 2017 Jul 21;16:1057-1072. doi: 10.17179/excli2017-480. PMID: 28900385; PMCID: PMC5579396.

4. Back to contents.

   Keller A, et al. Health Psychol. 2012 Sep;31(5):677-84. doi: 10.1037/a0026743. Epub 2011 Dec 26. PMID: 22201278; PMCID: PMC3374921.

5. Back to contents.

   Jamieson JP, et al. Social Psychological and Personality Science. 2016;7(6):579-587. doi:10.1177/1948550616644656