מחלת הפרקינסון: הכל על תופעת ה- ON/OFF
מחלת הפרקינסון היא מחלה נוירולוגית המובילה להפרעות בתנועה ולתסמינים נוספים שאינם מוטורים. נכון להיום, הטיפול במחלה לא מרפא אותה לחלוטין ונועד לשפר את תסמיניה ואת איכות החיים של הסובלים ממנה. בשלבי מחלה מתקדמים, השפעת הטיפול מתקצרת ומובילה להופעת הפרעות תנועתיות: מהם מצבי ה-ON וה-“OFF” במחלת הפרקינסון וכיצד ניתן לנהל אותם בצורה נכונה? כל התשובות

מחלת הפרקינסון: הכל על תופעת ה- ON/OFF

1 ינו 0001 | זמן קריאה ממוצע: 2 דקות

מחלת הפרקינסון היא מחלה נוירולוגית שתסמיניה העיקריים הם רעד, קשיון שרירים ותנועה איטית. המחלה נגרמת כתוצאה מפגיעה בתאים במוח שתפקידם הוא ליצר כימיקל המיועד להעברת מסרים בין תאים (נוירוטרנסמיטור) שנקרא דופמין. מנגנון הפגיעה בתאים אינו ידוע כיום, אך בעקבות הירידה ברמת הדופמין נגרמת הפרעה בתנועות הגוף (הפרעות מוטוריות).

מהו הטיפול במחלת הפרקינסון?

נכון להיום, לא קיים טיפול המרפא את מחלת הפרקינסון. מטרת הטיפול הקיים היא שיפור בתסמיני המחלה ואיכות החיים. עם אבחון המחלה הרופא המטפל עשוי להמליץ  להתחיל בטיפול תומך, כגון פיזיותרפיה. כמו כן גם פעילות גופנית עשויה לסייע בהתמודדות עם תסמיני המחלה, ולתרום להורדת נוקשות השרירים והפחתת כאבי המפרקים וכן, לשפר את ההליכה והגמישות.

הטיפול התרופתי בפרקינסון הינו מגוון והרופא המטפל עשוי להציע טיפול שישתנה עם התקדמות המחלה. מטרת הטיפולים התרופתיים כאמור היא לסייע בשיפור התסמינים של פרקינסון.

האם הטיפול יקל על המחלה?

לרוב, בשלבים מוקדמים של המחלה התגובה לטיפול היא מהירה ויש שיפור ניכר בתסמינים, אך בשלבים מתקדמים עשוי הטיפול להפוך פחות אפקטיבי. על כן עם התקדמות המחלה עשויים התסמינים לחזור והפרעות תנועתיות עלולות להתרחש והרופא עשוי לבצע התאמות בטיפול.

מה הן תנודות מוטוריות?

תנודות מוטוריות הן שינויים זמניים, האורכים מספר דקות עד מספר שעות, בין מצב "on" (מתפקד) לעומת מצב “off” (תפקוד לקוי). מצב “on” הוא למעשה תגובה מיטבית לטיפול, אך הוא לעיתים יכול להיות מלווה בדיסקינזיה (dyskinesia)- עודף תנועתיות כאשר התנועות אינן רצוניות, אינן נשלטות.

במצב “off” המטופל חווה הישנות של תסמיני הפרקינסון שקודם לכן הוקלו עם הטיפול התרופתי. במצב זה האדם יחוש קושי משמעותי בתנועה כמו הליכה, עלייה במדרגות ובמחלה מתקדמת אף הרמת ספל עלולה להוות קושי יום יומי. 

כיצד ניתן להימנע ממצב “OFF” ?

בנוסף להשפעת המחלה על המוח, פרקינסון עשויה להשפיע גם על מערכת העיכול, ותלונות כמו עצירות, קושי בבליעה, כאב בטן וצרבת הן נפוצות. על כן במחלת פרקינסון מתקדמת, האטה בהתרוקנות הקיבה ותהליכי הספיגה מהמעיים עשויה לגרום לשינויים בספיגה של תרופות ממערכת העיכול ובהתאם לזאת בהשפעתן.

על מנת לצמצם את היארעות מצב “OFF”  הרופא המטפל יכול לשנות את מינון או סוג התרופה .

האם קיים פתרון לירידה בספיגת התרופה?

קיימים כיום פתרונות לטיפול בהופעת מצבי ה-Off ויש לפנות לרופא המטפל כאשר מרגישים את התופעות הללו. הרופא המטפל יבחן את המצב ויכול להמליץ על טיפול רפואי מתאים כאמור.

למרות שמחלת הפרקינסון היא כרוניתואינה ניתנת לריפוי, טיפול מיטבי בתסמינים יכול לשפר את אורח החיים והוא נותן תקווה להמשך שגרה יום יומית עם כמה שפחות הפרעות תפקודיות מוטוריות. מטרת הטיפול היא להשאיר את המטופל במצב ON לזמן ארוך וממושך ככל הניתן. חרף העובדה שזמני “OFF”  (הופעה מחדש של תסמיני הפרקינסון) מתארכים עם התקדמות המחלה, פיתוח טיפולים מתקדמים המקצרים זמנים אלו משאיר מקום לאופטימיות בקרב חולי הפרקינסון.

1 ינו 0001 | זמן קריאה ממוצע: 1 דקות

אין באמור לעיל, במידע או בתשובה כדי להוות בדרך כלשהי, ייעוץ רפואי או אחר כלשהו, המלצה או תחליף לטיפול כלשהו או המלצה למוצר או תכשיר כלשהו. אי לכך, יש לקרוא היטב את עלון המידע הנלווה לכל מוצר ולפנות לרופא לצורך קבלת טיפול או ייעוץ רפואי.

כתבות נוספות בנושא

icon-blue-folder

למעבר לכל הכתבות והמאמרים