28 מאי 2018
שמורת טבע
מה גרם לישי קמחי, מתנדב של חברת טבע, להקים גינה מפוארת בחצר מועדון "עמך" בפתח תקווה ולקום כל בוקר ב-05:00 בבוקר כדי להשקות אותה? רמז: זה קשור לסבו וסבתו ששרדו את השואה

שמורת טבע

27 מאי 2018 | זמן קריאה ממוצע: 3 דקות

בוקר אחד, לפני כמה חודשים, הגיעו חברי מועדון הקשישים וניצולי השואה "עמך" בפתח תקווה לפעילות היומית במועדון – כשגילו להפתעתם חבורת אנשים שטיפלו במרץ בגינה המוזנחת שבחזית המבנה. בראש הקבוצה עמד ישי קמחי, מנהל פרויקטים בחברת טבע, שהחליט לרתום צוות של מתנדבים מהמחלקה שלו לעשות מתיחת פנים לגינה הישנה והמוזנחת – כדי לשמח קצת את דיירי המקום.

הרעיון עלה בראשו לאחר שהגיע לבקר במקום והבחין שהגינה מלאה בבדלי סיגריות, חצץ וחול. לבו התמלא צער. לאחר מחשבה, החליט להפוך את הגינה לפרויקט חייו: הוא גייס את חבריו למחלקה, והם לקחו על עצמם את הפרויקט.
יום תחילת העבודות הפך למעין אירוע חגיגי בהשתתפות הקשישים וניצולי השואה המבקרים במקום. המועדון ניגן מוזיקה קלאסית, והקשישים עזרו בניקיון הגינה ובנטיעת הצמחים החדשים.

אחרי שהגינה שינתה לחלוטין את פניה, הוא המשיך לשלב הבא בפרויקט, אותו המשיך לגמרי לבדו: במשך חודשים היה משכים ב-05:00 לפנות בוקר ורוכב על אופניו מביתו בהוד השרון לפתח תקווה כדי להשקות את הגינה החדשה. משם היה ממשיך עם האופניים לעבודה. הצורך הזה עלה שכן התקנת מערכות ההשקיה האוטומטיות התעכבה, וקמחי חשש שכל המאמצים שהושקעו ירדו לטמיון.

אחרי שפנה להנהלת המועדון ולעיריית פתח תקווה בחיפוש אחר תקציב ייעודי לפרויקט, קמחי החליט לבקש סיוע מגורמים במגזר הפרטי. "מי שהפתיעה אותי מאוד לטובה הייתה חברות ועסקים מקומיים שתרמו לנו טון חלוקי נחל ציוד השקיה, עציצים ועוד".

געגועים לסבא וסבתא


פרויקט הגינה של קמחי לא נולד בחלל ריק. מראה הגינה המוזנחת בחצר מועדון ניצולי השואה נגע לו בעצב רגיש: סבו זאב וסבתו חנה האהובים, שנפטרו לפני שנים, שרדו את השואה וכל ילדותו עברה עליו בצל הזיכרונות והסיפורים. לאחר פטירתה של סבתא חנה, עבר עם משפחתו להתגורר בביתה הישן – והשקיע המון בחידוש הגינה שבחזית ביתה.


לא פלא אם כן שהשילוב בין גינה מוזנחת לניצולי השואה הציף אצלו רגש חזק וגעגועים עזים. כך נולד הרעיון. "כששיפצתי את גינת המועדון לא יכולתי שלא להצטער על כך שסבתא לא ראתה את הגינה הישנה שלה פורחת מחדש", הוא אומר בהתרגשות, "הייתי כל כך רוצה לשמח אותה כשעוד היתה בחיים".

אגב, עם תחילת העבודות קיבל קמחי זריקת מוטיבציה נוספת, כשגילה שהמבנה בו ממוקם המועדון הוקם על שרידיה של אחת ממפקדות האצ"ל שפעלו בארץ בתחילת שנות ה-30. קמחי, חובב היסטוריה מושבע, ראה בזה חיזוק נוסף לצורך בפרויקט.

הדרך ממשיכה

בחודשים האחרונים הדביק ישי "בחיידק" גם את אחיו, חגי, שתאמינו או לא, עובד בטבע טק שבנגב, מפעלה הכימי של טבע לייצור חומרים פעילים.

השניים מבקרים במועדון ומתחזקים את הגינה בזמנם החופשי, מידי כמה שבועות, למרות ששנת ההתנדבות הרשמית כבר הסתיימה לה "כמשפחה שגדלה על ערכי הציונות, אהבת הארץ ונתינה, כבוד הוא לנו לשמח דור של גיבורים שהולך ונעלם ובמקביל לייצג את טבע שבנתה ובונה פה עתיד למדינת ישראל". 

אנשים טובים

"חברי המועדון מאוד מתרגשים למראה הגינה", אומרת קורל ברק, מנהלת המועדון. "הם מוקירים לישי ולחגי תודה ענקית. האחריות והאכפתיות למצבם של הקשישים מעוררות כבוד. טוב לדעת שיש אנשים טובים במדינת ישראל".

וקמחי? הוא מבין בדיוק מי הגיבור האמיתי בסיפור הזה. "אני כל הזמן מזכיר לעצמי שניצולי השואה שהצליחו לשרוד את התופת הנוראה הזאת, לעלות לארץ ולבנות את המדינה עבורנו – הם אלה שראויים לכבוד והערכה", הוא מסכם. "כשהייתי קטן לא יצא לי להודות לסבי וסבתי על התרומה שלהם לחיי. ההתנדבות ושיפוץ הגינה היא הדרך שלי להוקיר להם תודה".

כתבות נוספות בנושא

icon-blue-folder

למעבר לכל הכתבות והמאמרים