זמן משחק: על חשיבות המשחק בגיל המבוגר
זמן משחק הוא הרבה יותר מדרך להעביר את הזמן, הוא מאפשר אינטראקציה חברתית כמו גם הפעלה של המוח. לא מעט מחקרים מעידים על קשר בין משחק להפחתת הסיכוי לפתח דמנציה ולעיכוב השפעתה – סיבה מצוינת להתחיל לשחק עם ההורים
חיים הכוללים אתגרים אינטלקטואליים הם, ככל הנראה, אחד הגורמים המסייעים בשמירת יכולות קוגניטיביות גם בזקנה. הניסיון למצוא את הדרך לשפר את הסיכוי לחיים עצמאיים, איכותיים עם העלייה בתוחלת החיים ולצמצם פגיעה קוגניטיבית, הוא בין ענפי המחקר הפופולריים ביותר בתחום הבריאות, רפואת זקנה ובריאות הציבור. במסגרת המחקרים שמים כיום דגש על החשיבות של משחקים ותאמינו או לא – גם משחקי מחשב.
אחת המסקנות שעולות ממרבית המחקרים היא שאימון מוחי הוא אחת הדרכים היעילות להמשיך ולשמור על יכולות קוגניטיביות, אם כי הוא אינו תנאי יחיד וכמובן שלתנאים, כמו מצב הבריאותי, איכות החיים, שנות השכלה, רמת חיים וגנטיקה, יש השפעה. בין הדרכים שנבחנות לשיפור הפעילות המוחית, יש מקום של כבוד למשחקים. למרות שמשחקים מקושרים אינטואיטיבית לילדות, משום שבין אם בחצר או בבית הם חלק ממנה, יש להם חשיבות בכל גיל. משחר האנושות למשחקים חלק חשוב באינטראקציה חברתית, הנאה, למידה ושכלול תחומי חשיבה. למעשה, מרבית המשחקים בבית נועדו להפעיל את המוח, זה נכון בילדות ובכל גיל, בוודאי גם בגיל השלישי והלאה.
לשחק ולשפר את הבריאות
מחקרים הבוחנים השפעות של פעילויות פנאי על פעילות המוח נעשים כבר שנים ועד כמה נמצא קשר חיובי שמקשר בין פעולות שמגרות את המוח לחשיבה ולהפחתת הסיכון למחלות הדמנציה. המחקר עוד רחוק מלהסתיים, אך עד כה מרבית המחקרים מראים אינדיקטורים חיוביים. מחקר בריטי שפורסם ב-2013 ונערך בצרפת בקרב 3675 משתתפים לאורך 20 שנה, גילה קשר חיובי בין משחקי קופסא והפחתת הסיכון לפתח דמנציה. בקרב משתתפי המדגם התגלה שהסיכון לפתח אחת ממחלות הדמנציה ירד ב-15% בקרב שחקני משחקי קופסא בבגרות, ככל הנראה, בשל יכולתם לעורר את המוח לפעילות וגם משום השפעתו של גורם מתווך נוסף – האינטראקציה החברתית שמשחקים מעודדים. מחקר נוסף, שהתפרסם ב-2019 בירחון גרונטולוגיה, מבוסס על מדגם של 1091 משתתפים שנולדו ב-1936 ולמדו בבית ספר בסקוטלנד ובגיל 11 עברו מבחן אינטליגנציה, החוקרים חזרו אליהם בין השנים 2004 ל-2017 וערכו להם מבחנים בגיל 70, 73, 76 ו-79 להערכה קוגניטיבית, בנוסף לשאלונים, בהם גם נשאלו הרגלי המשחק שלהם, או העדרם. גם תוצאות מחקר זה הוכיחו קשר בין משחק יומיומי או בתדירות גבוה ושימור יכולות קוגניטיביות עם ההתקדמות בגיל. נראה כי למשחקים חשיבות לא רק באינטראקציה חברתית והפעלת המוח, אלא גם בהפגת מתחים ובשיפור מצב הרוח והזיכרון, חיזוק של מוטוריקה עדינה ואפילו במתן משמעות לחיים, בעיקר עבור הסובלים מבדידות.
לחזור למשחקים אהובים, אתם עשויים להיות מופתעים עד כמה הכללים חקוקים בזיכרון (צילום: getty images by skynesher)
גיימינג – הטכנולוגיה בשירות המשחקים
מרביתנו נחשוב על משחקי קלפים וקופסא, בוודאי כשמדובר במבוגרים, אבל אין שום סיבה לחשוב כך, להפך – היום מוצעים לא מעט משחקי מחשב, קונסולות משחקים, טאבלטים וטלפונים גם למבוגרים. "גיימינג", הנישה של משחקי מחשב כמשחק, אינו טרנד חולף, למעשה בעשורים האחרונים הוא רק הולך וגובר ויש להניח שימשיך. מחקר אמריקאי משנת 2016 העלה שכ-38% מאוכלוסיית בני ה-50 ומעלה משחקים משחקי מחשב, רובם היו מראשוני דור הגיימינג של המחשבים הראשונים.
בעוד שאנחנו מחפשים דרכים להגביל את זמן המסך של הילדים, ייתכן שיש לשקול להגדיל את זמן המסך של ההורים. למשחקי מחשב יש נטייה להפעיל את המוח ולעורר שימוש בלא מעט יכולות קוגניטיביות, מה שבהחלט מומלץ בגיל המבוגר ומאפשר להרחיב את זמני המשחק ולאפשר גם משחק לבד וללא תלות באחרים ולזה יש לא מעט יתרונות. מחקר שנעשה באוניברסיטת מונטריאול ופורסם ב-2017, העלה שמשחקי מחשב בתלת-ממד על בסיס קבוע למבוגרים עשויים לשפר פעילות קוגניטיבית ובמיוחד את אזור ההיפוקמפוס, שלו יש תפקיד חשוב בזיכרון קצר וניווט.
באופן לא מפתיע משחקי מחשב שונים יכולים להיטיב עם בן המשפחה וגם לחזק קשרים בין-דוריים (צילום: getty images by Robynne O’Halloran)
השימוש בטכנולוגיה מביא את המשחקים הביתה ומייתר את היציאה מהבית וקשיי ניידות ומעניק שעות של הנאה שכולן זמן הפעלה של המוח. ישנם לא מעט משחקים שניתן להוריד בחינם כמו סוליטייר, סודוקו, דומינו משחקי לוח שונים ועוד, חלקם אפילו מאפשרים משחק אונליין מול שחקנים אחרים במקומות אחרים בעולם. לא מעט משחקים לא דורשים שום הבנה טכנולוגית ומאפשרים משחק טבעי בכל גיל. ישנם גם אתרים ובהם משחקים ייעודיים, אולם מומלץ לקרוא ביקורות ולערוך מחקר ובינתיים ליהנות ממגוון משחקים חינם שמוצעים בשוק.
מה יכול בן המשפחה לעשות?
להציע לשחק: ברגע שמבינים את חשיבות המשחק, אז הפעולה העיקרית היא לחשוף למשחקים. רעיון טוב הוא לחזור למשחק ששיחקתם בעבר וההורה אהב ולפנות זמן לשחק.
לא להתייאש: ההורה עשוי להתנגד ואין סיבה להתייאש, אפשר לנסות ולהציע שוב. מומלץ לבחור זמן שההורה ערני ונינוח, אפשר להציע משחק אחר.
בן המשפחה בתפקיד המתווך: כמו כל הרגל, קל יותר לאמץ חדש ביחד עם עוד מישהו. לכן הליווי בהתחלה, חזרה על חוקי המשחק, סיוע בלמידת המשחק והפיכת הזמן הזה לכיף, הם גם מה שיאפשרו להורה גם להתנסות עצמאית או לרצות להתנסות עצמאית, בוודאי כאשר מדובר במשחקים דיגיטליים.
לשמור על סבלנות: החזרה מסייעת לשכלול היכולת ולכן נדרשת סבלנות של בן המשפחה המטפל, אבל היא משתלמת.
לייצר הזדמנויות לשחק ולשתף עוד בני משפחה: ככל שיותר בני משפחה ישתפו פעולה, כך יקל על בן המשפחה המטפל, מעבר לעובדה שיש כאן הזדמנות לפעולה בין-דורית משמעותית.
לחפש משחקים מתאימים: ההתאמה של המשחק ליכולת של בן המשפחה היא חיונית, לא פעם זה עניין של ניסוי וטעיה – חשוב לא להתייאש.
מקורות:
- https://www.sciencedirect.com/science/article/abs/pii/S0747563213000174
- http://www.psychnology.org/File/PNJ4(3)/PSYCHNOLOGY_JOURNAL_4_3_GAMBERINI.pdf
- https://academic.oup.com/psychsocgerontology/article/75/3/474/5628188
- https://www.medicalnewstoday.com/articles/327153
- https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/31432758/
- https://healthyaging.co.il/%D7%90%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%98%D7%92%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%96%D7%99%D7%9B%D7%A8%D7%95%D7%9F-2/
- https://www.smartwood.co.il/%D7%92%D7%99%D7%9C-%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%99/
אתר זה נועד לסייע, להקל ולהנגיש חלק מהמידע הרב הנצבר ברשותנו, בין היתר בהסתמך על מידע שהועבר לידינו על ידי ארגון Caregivers Israel ו/או פורסם על ידי רשויות ציבוריות שונות. אין בתוכן לעיל להוות ייעוץ משפטי או אחר, ואין להסתמך על התוכן ללא ייעוץ מתאים. המידע הוא כללי ועלול לא לשקף באופן מלא ו/או עדכני את הרגולציה, התקנון והנהלים הרלוונטיים. החברה תפעל לעדכן את המידע המוצג באתר זה ככל שהעדכונים יובאו לידיעתה.
במידה ומצאת כי התוכן ו/או חלק ממנו אינו מדויק או מטעה, אנא צרו איתנו קשר
