5 הדברים שלהם נזדקק לאחר טראומה

המונח פוסט טראומה (או הפרעת דחק פוסט טראומטית PTSD) הפך לחלק בלתי נפרד משיחות בין אנשים על התקופה הנוכחית, ולאחת התוצאות שאנחנו נערכים אליה בעקבות המלחמה.

נתחיל במשפט מרגיע של פרופ׳ אייל פרוכטר: על אף שאנשים רבים כנראה יסבלו מפוסט טראומה המספרים נמוכים ממה שהערכנו בתחילת המלחמה ויש דרכים שעשויות לעזור למנוע את התפתחותה. פרופ׳ פרוכטר אמר את הדברים במסגרת אחד ממפגשי ״מטפלים בנפש״, תוכנית לתמיכה וליווי במטפלים ואנשי מקצוע, שהקימה חברת טבע בעקבות אירועי ה-7 באוקטובר. בין שאר תפקידיו משמש פרופ׳ פרוכטר כיושב ראש ועדת הייעוץ הישראלי של משרד הבריאות ומוביל צוותי מומחים בתחום מדיניות ממשלתית לטיפול בסובלים מפוסט טראומה.

האם אנחנו מדינה בפוסט טראומה?

טראומה היא אירוע פתאומי שעשוי לסכן חיים או לגרום לסכנה משמעותית אחרת שעלולה לפגוע בגוף או בנפש. פרופ׳ פרוכטר מסביר כי התגובה הטבעית והתקינה של הגוף לאירועים טראומטיים היא ״הילחם או ברח״ (Fight or flight) – אנחנו צריכים להגיב, לפעול, לברוח. יש אנשים שגם לאחר שהאירוע הסתיםם נותרים במצב של הילחם או ברח ובעקבות זאת מפתחים תגובות שונות. יש שיגיבו בצורה גופנית, למשל יסבלו מיתר לחץ דם או דפיקות לב מהירות, או שמערכת החיסון לא תהיה במיטבה והם יהיו פגיעים יותר למחלות. לפעמים ההשפעה תהיה נפשית וחברתית, ובעקבותיה עלולים להתפתח דיכאון, חרדה, נטייה לאובדנות, שימוש בחומרים מסוכנים או פוסט טראומה. פרופ׳ פרוכטר מדגיש כי פוסט טראומה אינה תגובה אוטומטית לטראומה ויש אנשים שלא יפתחו אותה.

כדי שתגובה לטראומה תוגדר כפוסט טראומה נזהה 4 סוגים של תסמינים:

1. חודרנות – חלומות, מחשבות ופלאשבקים שחוזרים על עצמם.
2. הימנעות – הימנעות ממצבים שמזכירים לי את האירוע הקשה. לדוגמה, אם הייתי חייל בזמן האירוע אמנע מללבוש מדים, אם עברתי תאונת דרכים אמנע מלנהוג, אם התאונה היתה בגשם אמנע מנהיגה בגשם.
3. עוררות יתר ודריכות – אני במצב של ״הילחם או ברח״ תמידי. אני מתוח ומפחד כל הזמן וסובל מאי שקט, קופץ מכל צליל שמזכיר לי את האירוע.  משהו בתפיסת העולם שלי השתנה - פעם חשבתי שהעולם בטוח, אבל אחרי האירוע הטראומתי אני כבר לא בטוח ביכולות שלי להתמודד.
4. ירידה בתפקוד הקוגניטיבי ובמצב הרוח – ירידה בריכוז, בזיכרון, ביכולת להיות קשוב, לצד מצב רוח ירוד וירידה ביכולת לבטא רגש.

למרות הקושי והזוועות שחווינו ועודינו חווים, ההערכות היום מדברות על כך שבעקבות אירועי ה-7 באוקטובר והמלחמה כ-60 אלף אנשים בישראל יסבלו מפוסט טראומה. חוסן קהילתי, חוסן במקום העבודה והביטחון שאדם אינו לבד הם היבטים קריטיים שיקבעו כיצד נתמודד לאחר אירוע טראומתי, ולכן האנשים הפגיעים ביותר לפוסט טראומה הם אלה שאין להם קהילה תומכת או משפחה קרובה.

התמיכה באנשים לאחר אירוע טראומתי

כדי לתמוך באנשים שעברו טראומה חשוב לדעת איך אפשר לעזור להם, וחשוב לא פחות – לדעת מה לא לעשות. פרופ׳ פרוכטר מסביר כי במהלך 48 השעות לאחר טראומה עשויות להתעורר תגובות שונות, וכל תגובה שמתרחשת בשלב זה היא נורמאלית, בין אם זו שינה רציפה, חוסר שינה, בכי בלתי פוסק, שתיקה, צעקות ועוד.  כאשר התגובות בעקבות טראומה נמשכות מעל לחודש, המצב יוגדר כפוסט טראומה (PTSD). בקרב 30% מהאנשים פוסט טראומה תחלוף מעצמה ללא טיפול, במיוחד כשהסביבה תומכת. כשאדם מקבל תמיכה מתאימה הוא יוכל אפילו לצמוח מתוך הטראומה.

5 הדברים הקריטיים שיכולים לסייע לאנשים בסיכון לפוסט טראומה כוללים:

• להימנע מתרופות להרגעה בשעות הראשונות – מתן תרופות ב-48 השעות לאחר אירוע האסון מטשטשות ופוגעות ביכולת שלנו לעבד את האירוע. למרות הקושי שיש לאנשים אחרי טראומה, טיפול תרופתי אינו הפתרון.
• לשמור על רציפות תפקודית – כנראה הטיפ החשוב ביותר. נעודד את התפקוד הרגיל, את העיסוק בדברים שהיו חלק מהשגרה לפני האירוע הטראומתי. כשאדם ממשיך לקום בבוקר, ללכת לעבודה, ללמוד, לעסוק בתחביבים (גם אם זה לא מרגיש נכון או מתאים) הוא מעביר מסר לעצמו, לילדים ולסביבה הקרובה שהוא יכול להתמודד עם האסון. לדוגמה, אם אדם נהג לנגן בגיטרה, נוכל להגיד ״אהבת כל כך לנגן בגיטרה, אשמח לשמוע שיר, בוא ננגן קצת״. אם אדם עסק בספורט, נעודד אותו להתאמן, ואם אהב לצפות בסדרות נטפליקס, נעודד אותו לצפות בנטפליקס...דברים אלה עשויים להרגיש מעט מנותקים מהמציאות הקשה והכואבת, אך הם הכרחיים לאחר אירועי טראומתי.
• לשאול את השאלות הנכונות – מומלץ לא לשאול ״מה הרגשת כשזה קרה״ אלה להעדיף שאלות נקודתיות, כגון ״איפה היית״, ״איפה עמדת״, ״מה ראית״.
• לפתוח דלת – ככל שהזיכרון טוב יותר ומספרים את הסיפור, כך פוחת הסיכון לפתח PTSD בשלב מאוחר יותר. נעביר את המסר שאנחנו כאן כדי להקשיב ״אני מבין שעברת משהו קשה מאוד. הדלת פתוחה, מתי שתרצה לדבר ולשתף״.
• להימנע מאבחנות מיידיות – בתקופה הראשונה לאחר אירוע האסון יהיה קושי ונצטרך הרבה סבלנות, אך חשוב לזכור כי לא כל אדם שעבר אירוע קשה יפתח פוסט טראומה. אבחון מוקדם מדי של פוסט טראומה עשוי לשדר שיש כאן מחלה ונכות
  
  
  ויוה: NPS-IL-01380