תרגילים למוח המוזיקלי

Getty Images: YakobuchukOlena

למוזיקה, יותר מכל אמנות אחרת, יש חיבור מיוחד למוח האנושי שעושה נפלאות בכל גיל ובקרב חולי דמנציה בפרט. אורון אזולאי, תרפיסט במוזיקה ומייסד-שותף ב-2gether, מספר על כוחה של המוזיקה להיטיב עם המתמודדים עם דמנציה

מוזיקה היא חלק בלתי נפרד מהחיים שלנו ובמידה רבה ממי שאנחנו, חלק בלתי נפרד מחוויות משמעותיות בחיים, מהזהות שלנו. היא מעוררת רגשות, מלווה את האנושות בערך מאז ומעולם ועם זאת ההבנה שהיא גם כלי טיפולי נהדר הגיעה רק בעשורים האחרונים. ההשפעה של מוזיקה על המוח האנושי אינה ממוקדת תחום אחד, מוזיקה משפיעה על כל האזורים במוח בצורה רוחבית ולתכונה הזו שלה יש חשיבות מרובה עבור חולי דמנציה, משום שהיכולות המוסיקליות נשמרות עד לשלבים מתקדמים מאוד של המחלה, במקביל לאובדן יכולות קוגניטיביות אחרות.

דמנציה היא שם כולל למגוון מחלות שפוגעות במוח האנושי ובתפקודים קוגניטיביים, כאשר השכיחה והמוכרת מכולן היא אלצהיימר. עם התפתחות המחלה הפגיעה בעיקר בזיכרון ובכושר ההתבטאות הולכת ומחמירה. "אדם הוא סך זיכרונותיו והזיכרון האנושי הוא הכלי העיקרי ללמידה אנושית. כאשר נפגע הזיכרון, כמו שקורה במחלות הדמנציה היכולת שלנו ללמוד נפגעת. עבור המתמודד עם דמנציה כל יום הוא אובדן, לעיתים איטי ולעיתים מהיר, של יכולות ובמקום הזה מגיעה המוזיקה ומביאה רגעים של הקלה משמעותית, של תקשורת וזה לא דבר של מה בכך," מסביר אורון אזולאי, תרפיסט במוזיקה, בעל תואר ראשון בפסיכולוגיה, תואר שני בטיפול מוזיקה ומייסד שותף ב-2gether, אפליקציה טיפולית המסייעת בהתמודדות עם ירידה קוגניטיבית באמצעות מוזיקה.

הצטרפו אלינו לקהילת "דואגים למטפלים" בפייסבוק



"מוזיקה מייצרת חיבורים ותקשורת במקום שכבר לא תמיד נותרו חיבורים אחרים", אורון אזולאי, מייסד-שותף ב-2gether
"מוזיקה מייצרת חיבורים ותקשורת במקום שכבר לא תמיד נותרו חיבורים אחרים", אורון אזולאי, מייסד-שותף ב-2gether (צילום: פרטי)


חצי שעה של מוזיקה מותאמת ביום נלחמת במחלה

"הקשר המיוחד בין מוזיקה והמוח האנושי נחקר כבר שנים ארוכות. ידוע היום שמוזיקה מפעילה את כל האזורים הממופים במוח ואין עוד פעילות שמפעילה אותו כך," מסביר אזולאי. "יותר מזה ובהקשר של דמנציה, החלקים במוח האחראיים על זיכרון טווח מוזיקלי נפגעים אחרונים ולעיתים בכלל לא. כשאמצעי התקשורת העיקרי שלנו, השפה, מתעוררים קשיי תקשורת במתרגמים בסופו של דבר להתכנסות והשתבללות, מוסיקה מייצרת ערוץ תקשורת חלופי, במקום שבו אין מילים. מחלות דמנציה פוגעות קודם באזורים הפריפריאליים של המוח, אלה שהוא יכול "לוותר" עליהם כביכול. הייחודיות של המוזיקה היא בהיותה מעין גלגל הצלה והיא מפעילה אזורים שונים במוח שכבר אין לנו באמת דרך להפעיל אלא באמצעותה."

השימוש במוסיקה ככלי טיפולי אינו חדש, אבל האפליקציה 2gether, שפיתחו אורון אזולאי ורועי טל מביאה את הטיפול למתמודד עם דמנציה עד לאוזן. את ההשראה למיזם, קיבל רועי טל מהטיפול בסבתו. כשהביקורים אצלה יצרו תחושה של חוסר תוחלת הוא יום אחד הכניס למפגשים מוזיקה וזה לגמרי עורר את סבתא לחיים. יחד עם אורון אזולאי, הושק לפני שנה וחצי המיזם: אפליקציה המאפשרת התאמה אישית של המוזיקה למטופל באמצעות רשימות השמעה מותאמות אישית בכל שפה או סגנון מוזיקלי, הקשבה משותפת של המטפל והמטופל, הקלטה של הזיכרונות, או התחושות, שהמוזיקה מעוררת במטופל ושירות תמיכה. למעלה מ-3000 מתמודדים בדמנציה ומטפליהם משתמשים בתוכנה ומשרד הרווחה שוקל הכנסת האפליקציה לתוכניות הטיפול במבוגרים.

להשתמש ב-2gether יחד ולראות את השינוי והחיבור שנוצר בעקבות המוזיקה
להשתמש ב-2gether יחד ולראות את השינוי והחיבור שנוצר בעקבות המוזיקה צילום: 2gether


מדוע להתאים מוזיקה?

"מוסיקה היא חלק מהבסיס של מי שאנחנו, היא הפסקול של הזיכרונות שלנו וכלי לעיצוב האני. אבדן הזיכרון מתסכל והמוזיקה היא צינור נוסף לזיכרון. יש חשיבות להתאמת המוזיקה למטופל ולשם כך המשתמשים צריכים למלא שאלון קצר שמסייע להתאמת המוזיקה. לרוב זו תהיה מוזיקה שהם אהבו בגיל ההתבגרות, התקופה בה מתגבשת הזהות. בתקופה בה תחושת הזרות והניכור מהעולם מתעצמת, גם הצורך בשיוך ומקור הזדהות גדל ומוזיקה היא לא פעם המקור לתחושת השיוך ולכן במידה מסוימת היא נחקקת על ליבת האישיות," מסביר אורון אזולאי.

"המוסיקה הזו היא כמו הצופן לכספת וכשאנחנו עולים על הצופן נפתחת עמו תיבת אוצר שהדמנציה נעלה. יותר מזה, מוזיקה מורידה את סף החרדה והסטרס וברגע שזה נעשה עם שותף, המטפל או בן המשפחה המטפל, זה טיפול לכל דבר. כשרואים אנשים החולים באלצהיימר מתרחקים מהסביבה ואפילו מעצמם שפתאום שומעים מוזיקה מהילדות, מבית אבא ואמא ומוצאים לפתע קרן אור, מבינים עד כמה חזק הוא כוחה של המוזיקה".


אתר זה נועד לסייע, להקל ולהנגיש חלק מהמידע הרב הנצבר ברשותנו, בין היתר בהסתמך על מידע שהועבר לידינו על ידי ארגון Caregivers Israel  ו/או פורסם על ידי  רשויות ציבוריות שונות. אין בתוכן לעיל להוות ייעוץ משפטי או אחר, ואין להסתמך על התוכן ללא ייעוץ מתאים.  המידע הוא כללי ועלול לא לשקף באופן מלא ו/או עדכני את הרגולציה, התקנון והנהלים הרלוונטיים. החברה תפעל לעדכן את המידע המוצג באתר זה ככל שהעדכונים יובאו לידיעתה.

במידה ומצאת כי התוכן ו/או חלק ממנו אינו מדויק או מטעה, אנא צרו איתנו קשר

שתפו מאמר זה

כתבות נוספות בנושא

איך להתמודד עם תפקיד בן המשפחה המטפל כאשר הקשר שלילי?

איך להתמודד עם תפקיד בן המשפחה המטפל כאשר הקשר שלילי?

עזרה סוציאלית: הסיוע שיותר מדי בני משפחה מטפלים לא מכירים

עזרה סוציאלית: הסיוע שיותר מדי בני משפחה מטפלים לא מכירים

למה מתכוונים במושג "פעילות גופנית" בזקנה ומה חשוב שבני המשפחה המטפלים ידעו?

למה מתכוונים במושג "פעילות גופנית" בזקנה ומה חשוב שבני המשפחה המטפלים ידעו?

7 דרכים לייצר קשר טוב עם צוות בית האבות

7 דרכים לייצר קשר טוב עם צוות בית האבות

על חשיבות ההיגיינה בגיל השלישי

על חשיבות ההיגיינה בגיל השלישי

בריחת שתן אצל קשישים – מה חשוב שבן המשפחה המטפל ידע?

בריחת שתן אצל קשישים – מה חשוב שבן המשפחה המטפל ידע?

על שינויי טעם וריח בגיל המבוגר

על שינויי טעם וריח בגיל המבוגר

טיפול פליאטיבי – מה זה בעצם אומר?

טיפול פליאטיבי – מה זה בעצם אומר?

בין מערכת ברעב ותועלת המטופלים: נקודת המבט של מנהלי מוסדות השיקום

בין מערכת ברעב ותועלת המטופלים: נקודת המבט של מנהלי מוסדות השיקום

אתם לא לבד. הצטרפו אלינו לקהילת "דואגים למטפלים" בפייסבוק

אנחנו מחכים לכם, הקליקו כאן